אהרון מנצ'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אהרון מנצ'ר (26 באפריל 19171943) היה מנהל עליית הנוער בווינה בין השנים 19391941.

אין תמונה חופשית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'ר נולד בווינה למשפחה יהודית דתית מגליציה, רביעי מבין שישה ילדים. בשנת 1932 עלתה משפחתו לארץ ישראל, בעוד מנצ'ר עצמו נשאר בווינה ופעל בה כמדריך בתנועת "גורדוניה".

לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית במרץ 1938) ריכז מנצ'ר את פעילות תנועות הנוער הציוניות. כ-130 אלף מיהודי אוסטריה עזבו את המדינה בעקבות הרדיפות ונותרו בה כ-60 אלף, מרביתם חסרי אמצעים וחלקם חסרי אזרחות. רבים ממנהיגי התנועות עזבו את וינה במועד מוקדם יותר וארגוניהם נעדרו מנהיגות מנוסה. מנצ'ר לקח חלק מרכזי בארגון מוסדות ההשכלה, תגבורם במורים, וכן קיום פעילות ציונית. בתקופה זו הוא ארגן הברחת נוער יהודי, בעיקר חסרי אזרחות, ליוגוסלביה. פעילות זו בוצעה בשיתוף עם רחה פריאר וניצלו בה מאות ילדים.

בפברואר 1939 ליווה מנצ'ר קבוצת עולים לארץ ישראל. למרות שהיה לו סרטיפיקט לעלייה, הוא סירב להשאר על אף הפצרות בני משפחתו, וטען כי "כל עוד יש ילדים יהודים בווינה, מקומי איתם". כעבור כחודש שב לווינה ונותר בה.

ב-24 בספטמבר 1942 הועבר מנצ'ר עם חניכיו אל טרזינשטט, בה נמשכה פעילותו החינוכית. באוגוסט 1943 הובאה אל המחנה קבוצה בת 1,260 ילדים יתומים מגטו ביאליסטוק. ילדים אלו, שחוו את אימי המלחמה, היו מוזנחים וסירבו להיכנס למקלחות בשל השמועות שנפוצו בגטו. מנצ'ר התנדב לטפל בקבוצה זו וטיפל בה. ששה שבועות לאחר מכן ביקש להצטרף למסעם לאושוויץ. קבוצת הילדים נרצחה בתאי הגזים ומנצ'ר עמם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]