אהרון רוזנפלד (איש עסקים)
 | |
| לידה |
30 ביוני 1899 זכרון יעקב, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 1987 (בגיל 87) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
אהרון רוזנפלד (30 ביוני 1899 כ"ג בתמוז תרנ"ט - 13 בינואר 1987, י"ב בטבת תשמ"ז) היה מחלוצי הספנות העברית וממייסדי שכונת בת גלים בחיפה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזנפלד נולד במושבה זכרון יעקב, בן דבורה-אהובה ואפרים[2][3]. מחוסר אמצעים של המשפחה נשלח ללמוד בבית-הספר התיכוני מייסודו של הברון פליקס דה מנשה באלכסנדריה שבמצרים. חזר לארץ ישראל ועבר להתגורר בחיפה. במלחמת העולם הראשונה עבד כפקיד ביק"א, וב-1919 החל לעבוד כסוכן אוניות עצמאי וכעמיל מכס. הקים את "רוזנפלד בע"מ סחר", שהייתה אחת מסוכנויות האוניות היהודיות הראשונות.
בתחילה עסקה חברתו מכל הבא ליד אך עם הגברת הבנייה בשנות ה-20 יצר רוזנפלד קשרים בבלגיה, ייבא משם חומרי בניין (בעיקר זכוכית), וייצג את חברת הספנות הבלגית שהביאה את החומרים הללו. כך עגנה ב-1923 בחיפה האונייה הבלגית הראשונה. רוזנפלד היה גם סוכנן של חברות ספנות ואוניות אמריקאיות. בשל פיתוח יחסי העסקים עם בלגיה התמנה ב-1929 לסגן-קונסול וב-1934 לקונסול בלגיה וליבריה[4] בחיפה. ב-1932 קיבל מאלברט הראשון מלך בלגיה את אות הכבוד של אביר מסדר הכתר הבלגי (אנ'). רוזנפלד השתתף בהקמתם של המרכז המסחרי הישן והחדש בעיר התחתית בחיפה, והיה ממקימי "בנק בעלי הבתים בע"מ"[5] ב-15 ביולי 1931. רוזנפלד היה חבר בארגונים חברתיים ועסקיים שונים, ובין השאר היה נשיא הבונים החופשיים, חבר ועדת הנמל בלשכת המסחר והתעשייה העברית ולשכת הספנות החיפאית (מ"מ נשיא לשכת הספנות באמצע שנות ה-60) ואזרח כבוד של חיפה.
ב-1933 הקים, עם אשתו אולגה, את ביתו בשכונת בת גלים לאחר שהרס את ביתו הקודם באותו מקום שנבנה ב-1924. את התכנון הפקיד בידי משרד אור-אל זוהר; הבית תוכנן כך שהקומה העליונה שימשה למגורי המשפחה וקומה שלמה הוקדשה לחדרי אירוח מרהיבים שכללו חדר ביליארד, חדר אוכל גדול ועוד. על פי עדות בנו, חלק זה של הבית היה פעיל מאוד בשל קשריו החברתיים והעסקיים הענפים של רוזנפלד. חלק מקירות הבית נבנו מלבנות זכוכית (שכאמור יובאו על ידו) ונבנתה מרפסת שממנה נשקפו הים, בריכת השחייה האולימפית של בת גלים ובניין הקזינו, שאת האחרונים בנה קרוב משפחתו משה בונשטיין. רוזנפלד תרם את ביתו למען הקהילה בתמורה לכך ששם הרחוב שבו ניצב הבית יוסב להנצחתו, וכך "קוצץ" רציף פנחס מרגולין וכיום ניצב הבית ברציף אהרן (רוזנפלד). הבית הוכרז לשימור על ידי עיריית חיפה וכיום הוא בשימוש האגודה למלחמה בסרטן. רוזנפלד נקבר במושבת ילדותו, זכרון יעקב.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1926 נשא לאשה את עליזה-אולגה (בת חנה וד"ר צבי הירש ברדש מצפת)[6]. לזוג היו שלושה בנים: צבי, אריה, ישראל יהודה.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
חזית מערבית ראשית של בית רוזנפלד -
הכניסה לבית רוזנפלד -
שלט על קיר בית אהרון רוזנפלד
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דניאלה רן, בין ספינה לרציף, הוצאת פרדס.
- אלוף ודרור אור-אל, בנימין אוראל אדריכל ללא דיפלומה, חמו"ל, עמ' 130 ואתר הספר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אהרון רוזנפלד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1225
- אמציה פלד, רציף אהרון, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- דוד זוהר, נפטר איש העסקים אהרן רוזנפלד, מעריב, 14 בינואר 1987
- ריאיון עם בנו, איזי, במשדר זמן חיפה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 דוד תדהר (עורך), "ד"ר צבי ברדש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1225
- ^ אפרים פקיד ביקב זכרון יעקב ועסקן צבורי, מצאצאי ה"חכם צבי" ובנו רבי יעקב עמדין היעב"ץ; לאביו הוחלף בעודו ילד שם-המשפחה עמדין לרוזנפלד ונתינותו הרוסית לטורקית-מולדבית, כדי להצילו מהחטיפה לצבא ניקולאי הראשון[1]
- ^ דבורה אהובה בת אריה ליב נייזרמן מבראילה (ממייסדיה וראשוני איכריה של זכרון יעקב)[1]
- ^ חיפה כלכלה ומשק בשנים 1979/80, לשכת המסחר והתעשייה חיפה, עמ' 10.
- ^ השם שונה מאוחר יותר ל"בנק חיפה בע"מ" (ב-9 ביולי 1936) וחדל לשמש כבנק ב-31 בינואר 1939; מאז נקרא המוסד "אוצר בעלי הבתים בע"מ".
- ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר צבי ברדש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1257