אהרן אבן-חן
 | |
| לידה |
7 בספטמבר 1908 ראש פינה, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 1990 (בגיל 81) |
| כינוי |
ג. שרוני |
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
דואר היום, הארץ, מעריב |
  | |
אהרן אבן-חן (פיינשטיין)[1] (7 בספטמבר 1908 – 17 במאי 1990) היה עיתונאי, סופר ואיש ציבור ישראלי, מראשוני העיר נתניה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן-חן נולד בי"א באלול תרס"ח (1908) במושבה ראש פינה, בן ליוסף פיינשטיין, ממגיני הגליל, ונכד לאהרן פיינשטיין, ממייסדי ראש פינה ומחלוצי ההתיישבות בארץ ישראל. למד בבית-הספר של ראש פינה אצל המורה שמחה וילקומיץ ובקולג' הסקוטי בצפת. עבד במשק הפלחה של הוריו, באריזת הטבק ובסלילת כביש ראש-פינה-מטולה. כשבגר הצטרף לארגון "ההגנה".
עבודתו העיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד בטרם מלאו לו 20 החל לשלוח כתבות לפרסום בעיתון "דואר היום" שבהן דיווח על אירועים בגליל. עורך העיתון איתמר בן-אב"י הבחין בכישרונו והזמין אותו לעבור לירושלים ולעבוד כחבר המערכת. בשנים 36–1935 שימש אבן-חן כמזכיר המערכת[2]. ידידות אמיצה נקשרה בין אבן-חן לבן-אב"י, שנמשכה גם בפעילות ציבורית משותפת.
בשנת 1936 עבר אבן-חן לכתוב בעיתון "הארץ" בהזמנתו של עורך העיתון גרשום שוקן, ושימש בין השאר כסופר העיתון באזור השרון.
עם הקמת העיתון "מעריב" ב-1948 נמנה אבן חן עם צוות העיתונאים המייסדים בראשות עזריאל קרליבך. על הידיעות והכתבות במעריב היה חותם בשם העט ג. שרוני.
בשנת 1946 זכה בפרס ראשון בתחרות הארצית לרפורטז'ה מטעם אגודת העיתונאים. בשנת 1969 זכה בפרס שלמה מרץ של מסדר ז'בוטינסקי[3].
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
העבודה המשותפת עם איתמר בן-אב"י הביאה את אהרן אבן-חן גם לפעילות בהסתדרות בני בנימין אליה הצטרפו גם אלכסנדר אהרונסון ועובד בן עמי, שהיה כתב העיתון בפתח תקווה. בין היישובים שהוקמו על ידי בני בנימין הייתה העיר נתניה. אבן חן היה ממייסדי העיר ומפעילי הציבור בה, ובן עמי שימש מאוחר יותר כראש העיר. בשנים 1936–1950 שימש אבן-חן כמזכיר מחלקת התרבות של נתניה וכחבר ועדת השמות לרחובות העיר. בין השאר הקים ב-1937 את הספרייה העירונית, פרי יוזמתו של איתמר בן-אב"י, שייעד אותה להיות "מוסד רוחני גדול, אשר ישמש מרכז לתרבותנו"[4].
תיעוד יצירתו של בן-אב"י[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקשר המיוחד עם איתמר בן-אב"י הביא את אבן-חן לפתוח במפעל לתיעוד יצירתו של בן-אב"י לאחר שזה נפטר ב-1943. הוא ערך את עיזבונו העיתונאי, אסף את כתביו והוציא לאור ב-1961 את הספר 'עם שחר עצמאותנו'. הספר יצא בהוצאת "הוועד להוצאת כתבי איתמר בן-אב"י"[5]. לאחר מכן הוציא לאור ספר נוסף ובו מאמרים של בן אב"י - 'חלומות ומלחמות' (1978).
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרן אבן-חן נישא לעטרה לבית לרמן, ולהם שתי בנות: עדנה לוינשטיין, שעבדה שנים רבות כעורכת ומגיהה בעיתון "הארץ"[6], ואריאלה אופק, שהייתה מורה ומחנכת בגימנסיה הרצליה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שוָרים חרשו בהר; רישומים: מ. אריה, תל אביב: נ. טברסקי, תשי"ד 1953[7]. (סיפורים)
- יונים על הגג; ציורים: זאב, תל אביב: נ. טברסקי, תשכ"ה 1965[8]. (אוסף רפורטז'ות מחיי הארץ, שפורסמו ב"מעריב")
- חתונה בצידון: אגדות שהיו; רישומים: אבא פניכל, רמת גן: מסדה, 1972[9].
- לילות כנען; איורים: תרצה טנאי, תל אביב: ספרית מעריב, 1983[10]. ("רשימות שארץ ישראל של חלום ומעשה מקופלת בתוכן" )
בעריכתו:
- גבעת עדה: אריה סמסונוב ואהרן אבן-חן (עורכים), תל אביב: במצור, תרצ"ח 1938. (חלק מהמאמרים לקוח מהעיתונים "דבר", "הבוקר", "הארץ" ו"בוסתנאי")
- ישראל שלנו - קומץ-עלים לזכר ישראל גולדשטין, אהרן אבן-חן (עורך), ראש פינה: תש"ד 1944
- עת עלינו לנתניה - יצא לאור מטעם ראשוני המתיישבים בנתניה במלאת כ"ה שנים לעלייתם על הקרקע, אהרן אבן חן ומשה הופמן (עורכים), 1952
- אבן יהודה - קובץ לחג מחצית-היובל של המושבה; אהרן אבן-חן (עורך), אבן יהודה, תשי"ח 1958.
- עם שחר עצמאותנו: זכרונות-חייו של הילד העברי הראשון, כתבי איתמר בן-אב"י, עורך ומו"ל: אהרן אבן-חן, הוצאת הוועד הציבורי להוצאת כתבי איתמר בן-אב"י, 1961.
- חלומות ומלחמות, כתבי איתמר בן-אב"י, עורך ומו"ל: אהרן אבן־חן, הוצאת הוועד הציבורי להוצאת כתבי איתמר בן־אב״י, 1977.
- משה שקד: ספר זיכרון לאיש רב-פעלים, אהרן אבן-חן (עורך), נתניה, תשל"ה 1974.
- שלושה ימים בסיון: סיפורה של איכרה ממשמר-הירדן; כתבה: רבקה גרבובסקי; כינס וערך: אהרן אבן-חן, [תל אביב]: [חמו"ל], 1987.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אהרן אבן-חן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3302
- רשימת הפרסומים של אהרן אבן-חן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אורי קיסרי, כשחרשו שוורים בהר..., מעריב, 26 בינואר 1954
אהרן אבן חן (1908-1990), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמו המעוברת "אבן-חן" הוא תרגום של "פיינשטיין".
- ^ דואר היום, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות.
- ^ אבן-חן וגולן – חתני "פרס מרץ", מעריב, 5 ביוני 1967. הפרס הוענק לו על מאמרו האלבום של בכור אלחדף, מעריב, 5 באוקטובר 1966.
- ^ על ההיסטוריה של הספרייה העירונית הייחודית של נתניה באתר הספרייה.
- ^ האתנועים הגיעו – השביתה פרצה (תוספת ארכיונית ל'קנטון יהודה'), בבלוג של יואב קרני
- ^
בני ציפר, הקול האמיתי של העברית, באתר הארץ, 23 ביוני 2020
- ^ סקירה: ל., א. אבן-חן: שוורים חרשו בהר, מעריב, 1 בינואר 1954; פתחי ספרים | ביטוי לכפר העברי, דבר, טור 1, 29 בינואר 1954.
- ^ ביקורת: משה בן-שאול, חמשים אבני-חן: ה"יונים" של אהרון אבן-חן, מעריב, 19 בנובמבר 1965.
- ^ ביקורת: איזה פרליס, המציאות כאגדה, דבר, 27 באוקטובר 1972.
- ^ ביקורת: איזה פרליס, נשכחות מהווי הישוב, מעריב, 13 במאי 1983.
| עורכי עיתון דואר היום | ||
|---|---|---|
|
