אהרן אלמוג

אהרן אלמוג
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	14 בספטמבר 1931; ג' בתשרי ה'תרצ"ב; תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	8 במאי 2021 (בגיל 89); כ"ו באייר ה'תשפ"א; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
לאום	ישראל
עיסוק	משורר; מספר; מחזאי
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	1948–2021 (כ־73 שנים)
בת זוג	רות אלמוג
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1999); פרס היצירה לסופרים ומשוררים (1989); פרס ברנר (1982);

ערך זה עוסק במשורר אהרן אלמוג. אם התכוונתם לשחקן ובמאי תיאטרון, ראו אהרון אלמוג (שחקן).

אהרֹן אלמוג (14 בספטמבר 1931 – 8 במאי 2021)^[1] היה משורר, מספר, מחזאי, סופר ומורה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בג' בתשרי תרצ"ב בתל אביב, למשפחה שהיא דור שלישי בארץ. אביו היה חזן, והוא גדל בהשפעת לשון פיוטים וסליחות^[2]. סבו, רבי חיים מבורת, עלה מיהדות תימן בשנת 1889 והיה ממייסדי כרם התימנים בתל אביב. למד בבית הספר היסודי הדתי בנווה צדק ובבית הספר החקלאי במקווה ישראל, שם חווה את נפילת שבעת הנוטרים סמוך ליאזור^[3], חוויה מעצבת שעסק בה בשיריו. באחדים משיריו עסק בשינוי שמו ממבורת לאלמוג ומשמעויותיו. אלמוג שירת בצה"ל והשתתף במלחמת העצמאות, ואת חוויותיו מהמלחמה תיאר ברומנים, שכתב. הוא נמנה עם מייסדי קיבוץ גזר שבשפלה, ולימים, הקדיש לעלייה לגזר סיפורים ושירים.

אלמוג עסק שנים רבות בהוראה ובניהול בתי ספר, ושיריו נלמדים בבתי הספר בישראל.

היה נשוי לסופרת רות אלמוג, ולזוג שתי בנות, המוזיקאית שירה אלמוג והמתרגמת אליענה אלמוג.

אלמוג נפטר ב-8 במאי 2021 בגיל 89^[4].

משורר, מספר ומחזאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג החל לפרסם את שיריו לאחר מלחמת העצמאות, ובשנת 1956 יצא ספר שיריו הראשון "אביב עצבת ביהודה", הספר מכיל שירי מחאה חברתית מעמדית, בשפה הנשענת על המקורות^[2].

בשנת 1962 יצא לאור מחזהו הראשון "תיקון חצות",

בשנת 1964 פרסם את סיפורו הראשון "הימים הראשונים".

עם מותו, ספד לו צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העבריים, שאלמוג הקדים אחרים בהשמעת קולם של יוצאי עדות המזרח ובעיקר של בני עדתו, תימן, וששירתו הייתה בהירה, אנושית, נוגעת ללב, מלאת הומור ואירוניה, ובעלת ביטויים מן המקורות ועד לסלנג העברי החדש^[5].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביב עצבת ביהודה, שירים, ציורים משה ברנשטיין, מרחביה, 1956
הימים הראשונים, סיפור אהבה, תרמיל, משרד הביטחון, 1968
כלב שחור, ועוד סיפורים, משרד הביטחון, תל אביב, 1974
הצדעה לישראל: הילטון ירושלים, שירים, 1979
שבוע בתש"ח, רומן, תרמיל, משרד הביטחון, 1980
למנצח על מות שחקן כדורגל, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1981
תיקון חצות, מחזה בשתי מערכות, טברסקי, תל אביב, 1982
רקויאם לזונה, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1983
רחוב הרצל, שירים, עם עובד 1987
שירה גלויה, תל אביב, 1989
הלילה שבו מתה הציונות, זמורה ביתן, 1990
אל תצחיקו את סבתא, סיפורים, זמורה ביתן, 1994
אם תראו סוכה עפה, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, 2004
על הימים שנחשבתי לילד מופרע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן אלמוג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אהרן אלמוג, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
שולמית שירן, אלמוג (מבורת) אהרון, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
אהרן אלמוג, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
מידע על אהרן אלמוג בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
אליענה אלמוג, אהרן אלמוג, אבא שלי, ברחוב הרצל 85, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
קציעה עלון, מחווה לאהרון אלמוג: להיות משורר תימני לפני המשגת המזרחיות, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
מתי שמואלוף, הזהויות הנזילוֹת של אהרון אלמוג, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
אלי אליהו, לשיר על הנפשות האילמות של החיים, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
הילה אהרון בריק, החלוציות הנשכחת של אהרון אלמוג, באתר הבמה, 31 בדצמבר 2012
עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "מוריד הגשם": איך למד המשורר להמטיר גשם, בבלוג "סופרת ספרים", 22 במאי 2017
שלושה שירים של אהרון אלמוג, באתר "העוקץ", 4 בינואר 2013
מוריד הגשם, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
אביבית משמרי, מחכים לצלצול: על שתיקת התימנים, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 25.10.2020
עינה ארדל, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, בדיחות־דעת, מלנכוליה ועוד דבר־מה בשיר "לסי שובי הביתה" מאת אהרן אלמוג, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 07.07.2021

עם מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות אלמוג, מה נורא שאין הוא יכול לדבר ולענות על שאלותי, באתר הארץ, 10 במאי 2021
אליענה אלמוג, שירים לאבא, באתר הארץ, 10 במאי 2021
אליענה אלמוג, לא עישן ולא ירק. ומה נשאר מכל זה? דרק, באתר הארץ, 10 במאי 2021
גילי איזיקוביץ, המשורר והמחזאי אהרן אלמוג מת בגיל 89, באתר הארץ, 8 במאי 2021
שמעון אדף, הוא שייך לזן הנדיר של המשוררים הסרבניים, באתר הארץ, 10 במאי 2021
אלי אליהו, מה לי ולאסקימואים, איך אדבר אתם? איגלו ביגלו, באתר הארץ, 10 במאי 2021
קציעה עלון, איכלו חילבה רבותי הוקוס פוקוס, באתר הארץ, 10 במאי 2021
אילן ברקוביץ', לא בחרוז ולא בלעדיו, באתר הארץ, 10 במאי 2021
סבינה מסג, הוא נשאר משורר מקומי, באתר הארץ, 10 במאי 2021
רוני סומק, רקוויאם ל"מוריד הגשם", באתר הארץ, 10 במאי 2021
צבי עמלי, ילד בסיכון מחלים כמשורר, באתר הארץ, 10 במאי 2021
השיר של אהרון אלמוג על שתיקת התימנים מפי קובי מידן, בערוץ כאן 11, 14 במאי 2021 (התחלה 50:00)
חנן חבר, מסה לזכרו של אהרן אלמוג, באתר הארץ, 8 ביוני 2021
עינה ארדל, על "פואמה רחוב הרצל" לאהרן אלמוג, באתר "העוקץ", 4 ביוני 2021
עינה ארדל, בדיחות־דעת, מלנכוליה ועוד דבר־מה בשיר "לסי שובי הביתה" מאת אהרן אלמוג, המוסך - מוסף לספרות, 07.07.2021
רות אלמוג, הבלש הנערץ על אלמוג, שממנו שאל את שם משפחתו, היה איש אמיתי, באתר הארץ, 30 ביוני 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אהרן אלמוג, באתר library.osu.edu
^ ¹ ² אלעד זרט, משורר מקורי, נפטר אהרון אלמוג, ידיעות אחרונות גליון 25090, 9.5.2021
^ אהרון אלמוג, אתה שהיית מנותני הטון בספרות, מלך בשר ודם, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2004
^ שגיא בן נון, המשורר אהרן אלמוג הלך לעולמו בגיל 89, באתר וואלה!, ‏8 במאי 2021
^ המשורר אהרן אלמוג הלך לעולמו בגיל 89 - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, ‏2021-05-08

הקודם: נורית גוברין, אריה סיון, אפרים קישון	פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם נורית זרחי, יורם קניוק 1999	הבא: חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות

[1] אהרן אלמוג, באתר library.osu.edu

[:0-2] ¹ ² אלעד זרט, משורר מקורי, נפטר אהרון אלמוג, ידיעות אחרונות גליון 25090, 9.5.2021

[3] אהרון אלמוג, אתה שהיית מנותני הטון בספרות, מלך בשר ודם, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2004

[4] שגיא בן נון, המשורר אהרן אלמוג הלך לעולמו בגיל 89, באתר וואלה!, ‏8 במאי 2021

[5] המשורר אהרן אלמוג הלך לעולמו בגיל 89 - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, ‏2021-05-08

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אהרן אלמוג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהרן אלמוג