אהרן אשמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרן אשמן

אהרן אשמן (4 באפריל 18968 במאי 1981) היה משורר, מחזאי, לבריתן ומתרגם עברי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן אשמן נולד בכ"א בניסן תרנ"ו ליעקב ישראל וללאה בת שלמה אידליק בבאלין (Балин) שבפלך פודוליה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). הוא התחנך ב"חדר" ולאחר מכן ב"חדר מתוקן" ציוני. אביו נפטר בהיותו בן חמש, וכדי שלא להקשות כלכלית על אמו ושני הילדים הנוספים, עזב את הבית ועבד בעבודה גופנית ובהוראה בבית ספר עברי של רשת "תרבות". הוא סיים לימודיו התיכוניים ושמע הרצאות בלשון וספרות באוניברסיטת קמניץ פודולסקי. בשנת 1921 נישא לשפרה לבית ריפונצר, ובאותה שנה השניים עלו לארץ ישראל עם אמו.

לאחר עלייתו החל לעסוק בהוראה והצטרף ל"גדוד מגיני השפה העברית", שבגלל פעילותו בו פוטר ממשרתו כמורה בבית הספר של כי"ח. בו-זמנית החלה יצירתו הספרותית, בעיקר שירים ומחזות וכן תרגומי מחזות.

אחת מטרילוגיית המחזות שלו, "מיכל בת שאול" הוצגה בהצלחה ב"הבימה", בשנת 1941. שני המחזות הנוספים בטרילוגיה הם: "אהבת נעורים" ו"המודחת".

מחזה ידוע אחר של אשמן הוא "האדמה הזאת", שהוצג בתיאטרון "הבימה" בשנת 1942. גיבורי המחזה הם מייסדי חדרה והמחזה מתאר את סבלם בעת הקמת המושבה, ביו היתר בגלל מחלת הקדחת, ואת שמחתם הגדולה על מציאת מים. למחזה נכתב השיר "ושאבתם מים" לפי מילים מהמקורות ולחן מאת עמנואל עמירן.

אשמן ידוע בחיבור לברית לאופרות[1] שהוצגו במסגרת האופרה הארצישראלית והאופרה הישראלית.[2] בנוסף תרגם מספר אורטוריות, בהן "יהודה המכבי" של גאורג פרידריך הנדל.[3] בין תרגומיו "שלטון הכזב" של י. בוייר.

בשנת תרצ"ו-1936 יצא לאור ספרו "חברי", ספר לימוד הקריאה והכתיבה לשנת הלימודים הראשונה. הספר שימש כספר הלימוד הבסיסי והנפוץ במערכת החינוך בארץ בשנות הארבעים. הוא הודפס במהדורות רבות כשהאחרונה בהן הייתה ב-1965.

שיריו מוכרים היטב לשוחרי הזמר העברי, בין היתר "שירת הנודד" המוכרת בפתיחה "הי ציוניוני הדרך" למנגינת מרדכי זעירא, (כותרת לתוכנית שירים עבריים בקול ישראל בזמנו), "עד אור הבוקר", "איל איל בן קרניים" ועוד. בין שיריו גם שירי ילדים מוכרים, ובהם "חבל, חבל שנפל" ("בפרדס נפל תפוח"),[4] וכן שירי חגים, כגון "כד קטן" ו"עוגה עוגה".

באמצע שנות ה-50 כתב את הלברית לאופרה העברית "אלכסנדרה" של מנחם אבידום. בפברואר 1957 הועלתה ההצגה לראשונה בגרסה קונצרטנטית (ללא תלבושות וללא תפאורה) כיוון שהאופרה הישראלית לא הופיעה באותה עת.[5] באוגוסט 1959 הועלתה הצגת הבכורה באופרה הישראלית.[6]

זכה בפרס צמח בשנת 1956,[7] בפרס הבימה ב-1962 ובפרס עיריית חיפה ב-1975.[8]

היה מראשוני הפעילים באקו"ם, אחד מעמודי התווך שלה ושימש 25 שנים יושב-ראש ההנהלה ולאחר מכן חבר-כבוד עד יום מותו.

בשנת 1981 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

לאשמן ולאשתו נולדו שלוש בנות: שושנה, קרניה וטלילה. בתו, שושנה אשמן-שגב, נהרגה בתאונת דרכים בדרך לאילת, בסתיו 1965.[9] אחיינו יעקב אשמן שימש כעורך השבועון "הארץ שלנו". שפרה אשמן נפטרה במרץ 1956.[10]

אהרן אשמן נפטר בד' באייר תשמ"א, בגיל 85, ונטמן בבית עלמין הדרום.

פרס אקו"ם ליצירה נקרא על שמו לזכרו.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האדמה הזאת, מחזה מחיי הארץ בשלש מערכות, פתיחה וסיום, ירושלים, 1943.
  • הבשורה, תל אביב, 1946
  • אהבת נעורים, מחזה בשלש מערכות, תל אביב, 1950.
  • אשנבים, פרקי עיון, דברים, זכרונות, תל אביב, 1978.
  • בכורי-סתו, שירים על סף פרידה, תל אביב, 1975.
  • החומה, חזיון בשלש עלילות מתקופת עזרא ונחמיה, תל אביב, 1938.
  • לארך השביל, סיפורים ורשימות, תל אביב, 1973.
  • מיכל בת שאול, שלושה מחזות מתקופת מלכות שאול ודוד, תל אביב, 1955.[11]

לברית לאופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירתו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב. ש., "העטלף" - בכורה באופרה - אמש, חרות, 19 באוקטובר 1958
    צבי סנונית, "לה בוהם" באופרה, למרחב, 20 בנובמבר 1959
    דנקה הרניש, המחזאי מתרגם הליברטות, דבר, 3 באוגוסט 1962
  2. ^ אוליה זילברמן, "לה פריקול" באופרה, מעריב, 7 במרץ 1960
    א. בני, "שמשון ודלילה" באופרה הישראלית, קול העם, 23 ביוני 1961
    אוליה זילברמן, "דולי הפנינים" באופרה הישראלית, מעריב, 13 במאי 1969
  3. ^ אוליה זילברמן, "יהודה המכבי" בנעילת הפסטיבאל, מעריב, 10 בספטמבר 1962
  4. ^ דוד אסף‏, 'רוח, רוח, רוח, רוח, בפרדס נפל תפוח': קינה על גלות ישראל?, בבלוג "עונג שבת", אוגוסט 2017
  5. ^ אבותיה של אלכסנדרה מספרים, דבר, 15 בפברואר 1957
  6. ^ ר. עזריהאלכסנדרה, מעריב, 17 באוגוסט 1959
    צבי סנונית, "אלכסנדרה החשמונאית", למרחב, 21 באוגוסט 1959
  7. ^ חולקו פרסי צמח וגנסין, למרחב, 23 בדצמבר 1956
  8. ^ היום - חלוקת פרסי עיריית חיפה ע"ש פינסקי, דבר, 27 בינואר 1975
  9. ^ שושנה שגב וגיורא רוכמן - למנוחות, חרות, 9 בנובמבר 1965
  10. ^ נפטרה שפרה אשמן, למרחב, 9 במרץ 1956
  11. ^ אברהם ברוידס"מיכל בת שאול", דבר, 2 בנובמבר 1956