אהרן בקשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אהרן יוסף בקשט
הרב ר' אהרן יוסף בקשט.gif
הרב אהרן יוסף בקשט
לידה תרכ"ו או תרכ"ז
נרצח ט"ז בתמוז תש"א
מקום פעילות בייסוגולה, סמיאטיץ', צריצין (סטלינגרד/וולגוגרד), טולה (מדרום למוסקבה), פולטבה, שאדובה, לומז'ה, סובאלק, שאוול
השתייכות תנועת המוסר, רבני ברית המועצות (רבני רוסיה, רבני ליטא, רבני אוקראינה), רבני פולין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מוסר
תפקידים נוספים ממיסדי אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה שלה
רבותיו הנצי"ב, הסבא מסלבודקה, הסבא מקלם
תלמידיו הרב יהודה יעקב צימרמן, הרב דוד בונם אקס
חיבוריו "תורת אהרן" "לב אהרן"

הרב אהרן יוסף בקשט (תרכ"ו או תרכ"ז, 1866 או 1867-ט"ז בתמוז תש"א, יולי 1941) היה מחשובי הרבנים של תנועת המוסר ותלמידי הסבא מקלם. כיהן כרב וראש ישיבה בכמה מקומות, ושימש כרבה האחרון של העיר שאוול לפני חורבנה בשואה.

נרצח עם חתנו ורבנים נוספים סמוך לכיבוש העיר על ידי הנאצים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לזיסלה לבית ויגדורזון וישעיה בקשט באיוויה שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). למד בישיבות וולוז'ין, כנסת ישראל (ישיבת סלבודקה) ותלמוד תורה (בית המוסר בקלם).

בתרכ"ז נבחר לרבנות בייסוגולה הסמוכה לשאוול בצפון ליטא. אחריה כיהן כרב בסמיאטיץ'.

לאחר שהיהודים גורשו מאזור זה לפנים רוסיה במלחמת העולם הראשונה, נדד בין כמה ערים וביניהן צריצין (שנודעה במשך השנים כסטלינגרד והיום שמה וולגוגרד). זמן מסוים היה רבה של טוּלה מדרום למוסקבה ולאחר מכן נבחר לראב"ד פולטבה באוקראינה.

בתרפ"א הצליח לעזוב את שטח ברית המועצות ומונה לרבה של שדובה בליטא. בתרפ"ה עבר לכהן בלומז'ה שבחבל ווהלין במערב אוקראינה, ולאחר מכן בסובאלק שבאותו אזור. בתרפ"ט נבחר לכהן כרבה של שאוול ועל שמה התפרסם יותר והיה רבה האחרון של הקהילה היהודית בעיר לפני חורבן הקהילה.

בכל מקום שבו כיהן כרב, הקים גם ישיבה ובסובלאק הקים גם ישיבה למצוינים.

ממייסדי אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה שלה.

הוצע לו על ידי הסבא מסלבודקא לעמוד בראשות ישיבת כנסת ישראל אך הוא סירב, והמשרה עברה לרבי משה מרדכי אפשטיין .[דרוש מקור]

נאסר ונרצח בט"ז בתמוז תש"ב עם פלישת הנאצים לעיר.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת אהרן - שו"ת וחידושים וביאורי סוגיות ודברי הראשונים. יצא לאור בירושלים תשל"ד.
  • לב אהרן - מאמרי מחשבה בענייני מוסר והשקפה. יצא לאור בהוצאת "נצח", ירושלים תשמ"ב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי פעמיים. רעייתו הראשונה, טובה, נפטרה ב-1923. רעייתו השנייה, שרה רבקה, נספתה בשואה. לבקשט נולדו שבעה ילדים: ארבעה בנים ושלוש בנות. הבן ישעיהו והבת בלה נספו בשואה. הבן דוד והבת שרה לאה שרדו את השואה ונפטרו בישראל.

הבת בלה נשאה לרב יצחק אייזיק רבינוביץ - בן הרב יעקב רבינוביץ מטלז ומרת פראדל, בת הרב שלמה זלמן שמחה טרויב שהתפרסם כראב"ד קרוק,[1] שנישאה לר' יעקב בנישואיה השניים לאחר שהתאלמנה מהרב אברהם אליהו קפלן (הראשון) ובנה המפורסם מזיווגה הראשון היה הרב אברהם אליהו קפלן (השני) שנולד לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אילן היוחסין של המשפחה ראו כאן.
  2. ^ עליו ב"יזכור בוך סאוואלק, עמ' 149.
  3. ^ ראו עליו כאן וכאן.