לדלג לתוכן

אהרן ברנע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אַהֲרֹן (אהרל'ה) בַּרְנֵעַ
ברנע, 2014
ברנע, 2014
ברנע, 2014
לידה 9 ביולי 1944 (בן 80)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אהרן זילברשיץ
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אמיר בנאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אהרן ברנע מדווח על מותו של ראש הממשלה יצחק רבין במהלך משדר מיוחד של חדשות 2, נובמבר 1995

אַהֲרֹן (אהרל'ה) בַּרְנֵעַ (נולד ב-9 ביולי 1944) הוא עיתונאי ואיש טלוויזיה ורדיו ישראלי. הגיש מהדורות ותוכניות בחדשות 2 ובערוץ הכנסת.

נולד בשם אַהֲרֹן זילברשיץ בחיפה, טרם קום המדינה. הוא בן דודם של השחקנים שמוליק סגל ויוסי סגל. סבו היה הרב חיים משה זילברשיץ (1869–1954), שהיה מנהל ישיבת "אורח לחיים" בזלוטשוב ומחבר סדרת ספרי "משנה ברורה" על המשניות וספר "חמדת ישראל" על מעלת עם ישראל.

למד בבית הספר הריאלי בעיר מגוריו והיה חניך בשבט "משוטטי בכרמל" של תנועת הצופים[1]. בצה"ל הוא שירת בחיל המודיעין בשירות חובה ובהמשך גם בשירות קבע. בין השאר שימש כמפעיל סוכנים וכחוקר שבויים ביחידה 504 והשתתף גם בין היתר בפעולת כראמה, שם קרא ברמקול לנצורים הפלסטינים להסגיר עצמם[2]. לאחר שחרורו מצה"ל למד מזרחנות, גילה התעניינות רבה בספרות המצרית[3] ועשה דוקטורט בחוג לספרות ערבית של אוניברסיטת תל אביב[4], על הדיאלקט הערבי של תושבי רצועת עזה. במקביל עבד ברנע בקריינות כמקור להשלמת הכנסה[5].

בעקבות שיחות השלום בין ישראל ומצרים עזב את עבודת הדוקטורט באמצע ועבר לסקר את האירועים בתחנת הרדיו של קול ישראל[6].

בתחילת 1980 עם פתיחת שגרירות ישראל בקהיר נתמנה לנספח העיתונות של השגרירות[7]. מתוקף תפקיד זה, היה בין מקימי השגרירות, אשר עסקו בארגון הראשוני שלה. לאחר כחצי שנה, לקראת לידת בתו, קיצר את שהותו במצרים וחזר לישראל[8], להיות כתב ופרשן לענייני ערבים בקול ישראל[9][10].

בשנת 1986 כתב ברנע עם מי שהייתה אז רעייתו, עמליה ארגמן ברנע, את רב המכר "ללכת שבי"[11], סיפור תיעודי על פגישותיו עם בכיר לוחמי ארגון החבלה אש"ף צלאח תעמרי ורעייתו המלכה דינה, גרושתו של חוסיין מלך ירדן, וקשרי ידידות אמיצה שנוצרו בין הזוגות[12]. בספר נטען שתעמרי מעולם לא השתתף בלחימה עצמה, או בפעולות חבלה, אף שהיה מפקדה של יחידת הלוחמים בפעולת כראמה[13].

ביולי 1991, לאחר 20 שנות עבודה בקול ישראל, עזב ברנע והצטרף, כפרשן לענייני ערבים, לצוות התוכנית "שבע וחצי בעולם" ששודרה בערוץ 2 הניסיוני[14]. במקביל בשנים 19921993 עבד ככתב ופרשן לענייני ערבים של העיתון "חדשות"[15]. במאי 1993 מונה דוברו של הנשיא עזר ויצמן[15]. בהמשך חזר לחדשות ערוץ 2 ושימש הפרשן לענייני ערבים עד פברואר 2001, שאז הוחלף בידי אהוד יערי[16]. בקיץ 2001 החל להגיש את "אולפן שישי"[17]. הוא עשה זאת עד ינואר 2008, ואז הוחלף בידי יאיר לפיד[18]. כמו כן הנחה את התוכנית "מסע לילי" בשידורי קשת מינואר 2006[19], אך היא ירדה משידור לאחר זמן קצר עקב הרייטינג הנמוך שלה. משנת 2008 עד אמצע 2014 שימש ברנע כשליח חברת החדשות של ערוץ 2 בארצות הברית. בתום שליחותו, שב לישראל לשמש מגיש בתוכניות אקטואליה בערוץ 2 של חברת החדשות.

אחד משידוריו הזכורים ביותר של ברנע היה ההודעה על מות ראש הממשלה יצחק רבין. בתחילת אותו ערב לא היה ברנע בכיכר מלכי ישראל, שבה התקיימה עצרת בהשתתפות רבין. הוא כלל לא היה אמור לשמש בתפקיד באותן שעות. בהמשך הערב, עם הבנת גודלה של העצרת, הסכים ברנע לבקשתו של רוני דניאל להתלוות אליו כדי לעזור לגדי סוקניק בדיווח על העצרת. מייד בתום האירוע החל ברנע לצעוד לעבר רכבו, שהוחנה סמוך לכיכר, וקיבל הודעה לזימונית שבה נאמר: "דב גיל-הר מוסר שיש שמועות על יריות בכיכר וכי רבין נפצע". ברנע התעלם מההודעה כי סבר שמדובר בהלצה, אך לאחר מכן קיבל הודעה נוספת מהמערכת על שידור מבזק מיוחד על ההתנקשות מפי יורם ארבל[20].

עם קבלת ההודעה טלפן ברנע אל המפיק בשטח של חדשות ערוץ 2, וזה הורה לו להגיע במהירות לבית החולים איכילוב ולדווח משם בהמשך הערב. משם העביר את הדיווחים על מצבו של ראש הממשלה לכל אורך הערב, ובכלל זה מסירת הידיעה על מותו של רבין. אחריה אמר למגיש יעקב אילון: "הרבה שנים אני עובד במקצוע הזה של התקשורת, יעקב. מעולם לא העליתי בדעתי שאני אהיה זה שאבשר לך על כך"[20].

בנובמבר 2014 הוכרז כי ברנע יזכה בפרס "מפעל חיים" מטעם אגודת העיתונאים[21].

בינואר 2015 החל להגיש בערוץ הכנסת את התוכנית "מחוץ לזמן", שבה הוא מקיים ראיונות אישיים עם דמויות ישראליות שונות. בהמשך החל להגיש בערוץ הכנסת תוכנית נוספת של ראיונות אישיים, "היו ימים".

בראשית נובמבר 2018 הודיע על פרישה מחברת החדשות ויציאתו לגמלאות[22].

כיום הוא משמש פרשן בחדשות הבוקר.[דרוש מקור]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנע היה נשוי לשלוש נשים: אשתו הראשונה הייתה דניאלה שינדל[23]. נישואיו השניים היו לעמליה ארגמן-ברנע, לה היה נשוי במשך 20 שנה, עד 1997. ב-2013 נישא בשלישית לחוקרת ורופאה ישראלית-אמריקאית ד"ר עפרה (עוֹפי) פורת-סולדין-ברנע, שנפטרה ממחלת הסרטן פחות משנה לאחר מכן, בפברואר 2014[24].

לברנע חמישה ילדים מארבע נשים: בן מאשתו הראשונה דניאלה[24], בת ובן מנישואיו לעמליה ארגמן-ברנע, בת נוספת מחוץ לנישואים, בעת שהיה נשוי לעמליה ארגמן-ברנע ובן מזוגיות עם הקומיקאית אורנה בנאי, השחקן אמיר בנאי. בריאיון לירחון "את" בשנת 2009 סיפרה בנאי שברנע מתכחש לקשר עם בנו אמיר. דבר הבת הנוספת נודע לעמליה, אשתו לשעבר, בשנת 2013, והיא פרסמה בעיתון מאמר בשם "מכתב גלוי אל בת סודית", בו האשימה את ברנע שממשיך להתנכר לאמיר, בנו מאורנה בנאי, וכן לשאר ילדיו[25].

ברנע מתגורר בגבעתיים והחל מ-2015, הוא בן זוגה של הרופאה וחברת הכנסת לשעבר רחל אדטו. כלתו של ברנע היא אור אלתרמן ברנע, יזמת חברתית ואשת תקשורת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן ברנע בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ניר איסקוב, ‏היה נכון: חוויות הקיץ של בוגרי שבט הצופים הראשון בישראל, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2015
  2. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים", הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2009 (פרק 4)
  3. ^ מבחינה תרבותית – אין ישראל יכולה להציע לנו דבר, מעריב, 17 בנובמבר 1978
  4. ^ אשנב לתרבות מצרית, מעריב, 1 בינואר 1979
  5. ^ עמליה ברנע, עם סגירת הגיליון, כתר ספרים, 2008, עמ' 87
  6. ^ כל בו טל, דבר, 16 במרץ 1979
  7. ^ דגל ישראל מונף הבוקר, מעריב, 18 בפברואר 1980
  8. ^ תמר גולן, המצרים מצטערים על עזיבתו של אהרון ברנע, מעריב, 21 באוגוסט 1980
  9. ^ עמליה ברנע, עם סגירת הגיליון, כתר ספרים, 2008, עמ' 91
  10. ^ ראו למשל: דליה רביקוביץ, המרד הפנימי, מעריב, 3 בנובמבר 1980
  11. ^ שפי גבאי, אש"ף עומד מאחורי המחתרת שנחשפה בירדן, מעריב, 20 במאי 1986
  12. ^ גיא בכור, רב המחבלים ביקר ב״יד ושם", חדשות, 21 במאי 1986
  13. ^ טקס הענקת תעודות כבוד ללוחם אש"ף צלאח תעמרי המוסר נפשו להמשך הלחימה (ערבית, יוטיוב)
  14. ^ הגר רם, מהיום ברנע הוא הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 2, חדשות, 17 ביולי 1991
  15. ^ 1 2 העיתונאי אהרן ברנע – יועץ לנשיא ויצמן, חדשות, 12 במאי 1993
  16. ^ נועם שגב, אהוד יערי יחליף את אהרון ברנע בערוץ 2, באתר ynet, 4 בפברואר 2001
  17. ^ אביבה קרול, ‏זמנית: אהרון ברנע יחליף את דן שילון בהגשת "אולפן שישי", באתר גלובס, 15 ביולי 2001
  18. ^ מורן הרפז, שיר פרידה לברנע, באתר הארץ, 22 בינואר 2008
  19. ^ רוני קורן-דינר, רייטינג: 23.6% ל"עובדה" עם אילנה דיין; 10% לפרק הפתיחה של "הדוגמניות" בערוץ 10, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2006
  20. ^ 1 2 אהרן ברנע, ‏אהרן ברנע: "רצח רבין היה הרגע הקשה בחיי", באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2011
  21. ^ דוד אברהם‏, פרס מפעל חיים לעיתונות יוענק לאהרלה ברנע ובינה לוז, באתר וואלה‏, 5 בנובמבר 2014
  22. ^ רן בוקר, אחרי 25 שנה: אהרל'ה ברנע עוזב את חברת החדשות, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018
    אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, בפרידתה מאהרן ברנע זיקקה חברת החדשות את החומר שממנו עשוי רייטינג, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2018
  23. ^ ליאורה גולדנברג־שטרן, ‏הבת הסודית של כתב ערוץ 2. הסיפור המלא, באתר מעריב השבוע, 13 במאי 2013
  24. ^ 1 2 נפטרה ד"ר עפרה סולדין-ברנע, אשתו של אהרון ברנע, באתר מעריב, ‏2016-03-03
  25. ^ עמליה ברנע | מכתב גלוי לילדה סודית, באתר סלונה, ‏2013-12-10