לדלג לתוכן

אהרן די יוסף חזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן די יוסף חזן
לידה 1848
איזמיר, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1931 (בגיל 83 בערך)
איזמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן די יוסף חזן (18481931) היה עיתונאי, מתורגמן, סופר ופעיל חברתי באזמיר.

נולד לרפאל יוסף חזן (השני), בנו של הרב חיים דוד חזן. קיבל השכלה תורנית בילדותו, ולאחר מכן למד טורקית צרפתית ואיטלקית בבית הספר שייסד יעקב מזרחי באזמיר. לימד טורקית בבית הספר "אליאנס" בעיר, ובתלמוד תורה המקומי.

לה בואינה איספיראנסה 4 בדצמבר 1908

ב-1874 החל להוציא לאור את העיתון (בלדינו) לה בואינה איספיראנסה (בתרגום חופשי מספרדית: "התקווה הטובה") (בתחילה נקרא: La Esperansa - התקווה), שיצא לאור, ככל הנראה, עד שנת 1917, והיה העיתון מסוג זה שנדפס, ברצף, במשך התקופה הארוכה ביותר באזמיר.[1] שימש כחבר במועצה היהודית של העיר. כפעיל חברתי, ייסד בית חולים, ובית ספר אליאנס לבנות (את הכסף לבנייתו השיג דרך העלאת הצגות, בהן השתתפו גם נשים), בית כנסת, וכן את "חברת עוזר דלים", שפעלה לחדול מהצורך של עניי העיר לקבץ נדבות, על-ידי הסדרת קצבאות קבועות מקופת הקהילה. חזן הקים גם את "האגודה להפצת השפה הטורקית".

חיבר מאמרים, בעיקר להגנת הקהילה היהודית, שהתפרסמו בבמות שונות, כגון כתב העת הצרפתי Courrier de Smyrne (אנ'), בו כתב בקביעות.[2] בלט כיוזם וכמקדם העיקרי של "יום השנה ה-400 לבוא היהודים לשטחי האימפריה העות'מאנית", שעל חשיבותו החל לכתוב ביולי 1891. במאמר, שתפרסם בעמוד השער של העיתון, הציע חזן לציין את יום השנה לגירוש ספרד באופן שונה, תוך הדגשת רגשי הכרת התודה של הקהילה היהודית באימפריה לשלטונות, וזניחה של מנהגי אבלות.[3] התכתב עם אנגל פולידו (אנ'), והלין על הספרדית "המשובשת", לשיטתו, שבפי היהודים-הספרדים, ועל הצורך ב"רה-היספניזציה", שתוביל לתיקונה.[4]

מונה כמתורגמן של הקנוסוליה האיטלקית באזמיר, וכאזרח איטלקי, נאלץ, לפרקים, לעזוב את האימפריה העות'מאנית, עת נלחמה באיטליה. לעת זקנתו מונה לנשיא מועצת הקהילה היהודית באזמיר.

חיבר ותרגם מחזות וסיפורים שונים, שאת חלקם פרסם בעיתון בהוצאתו.[5]

נפטר ב-1931. בכירים בקהילה היהודית ("אגודת השלום והאחווה",[6] שחזן היה נשיא הכבוד שלה) באזמיר הוציאו ספר לזכרו, ובו זכרונות והספדים, בהם הוא מתואר כ"אבי העניים" וכ"זקן עיתונאי הלדינו".[7][8][9] מצאצאיו נמנו, יוסף, משה וחיים.

  • דון סולומון אברבנאל
  • רחל אין איל קונב׳יטו (1875) - עיבוד יהודי לנובלה "הנזירה (ספר, 1796)" מאת דידרו
  • איל מוג׳אג׳ו אבאנדונאדו או אל ג׳יקו אליעזר (הנער העזוב או אליעזר הקטן) (1877) - נדפס בהמשכים בתחילה על דפי העיתון, ולאחר מכן (1877) כחיבור עצמאי.
  • איל קדיש (1887) - מספר סיפורים.

חיבר שלושה מחזות, להם התאים נעימות מ"לה טרוויאטה" ומ- "הטרובדור" של ג'וזפה ורדי, על מנת לאסוף את הכספים שנדרשו להקמת בית ספר ״אליאנס״ לבנות. שמות מחזותיו:

  • משה
  • אסתר
  • סימאנס די פסח

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ משפחת חזן 


 
 
יוסף חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים חזן (הראשון)כלב
 
 
דוד חזן
 
 
חיים חזן (השני)
 
 
רפאל יוסף חזן (חקרי לב)
 
 
 
 
 
 
רושא (חווה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פאלאג'י
 
קאלי קאדיןחיים דוד חזןאליעזר חזןרחמים אליהו חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים פאלאג'ימשה חזןרפאל יוסף חזןישראל משה חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף פלאג'ירחמים נסים יצחק פלאג'יאברהם פלאג'ישרה (חזן)
 
יוסף רפאל עוזיאלאהרן די יוסף חזןאליהו בכור חזן
 
דינה (ברקי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה הכהן נהר
 
ג'ויהשלמה דודבן-ציון מאיר חי עוזיאל
 
 
 
 
שרה
 
ישמעאל בן פנחס הכהן
 


לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Cohen, Julia Phillips. “Conceptions rivales du patriotism ottoman: Les célébrations juives de 1892,” in Itinéraires Sépharades, ed. Esther Benbassa (Paris: Presses de l’Université Paris–Sorbonne, 2010).
  • RIEDER-ZELENKO, Elena (2013), Novedades de Esmirna. Edición de noticias publicadas en el periódico judeoespañol ‘La Buena Esperanza’ en 1905, Barcelona: Tirocinio. ISBN 9788494008313
  • רחל סבע וולף שמונים שנות עיתונות ספרדית-יהודית: מגמות וכיוונים, [דיסרטציה] אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2019 פרק שני.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Cohen, J. P. (2010). Hazan, Aron de Yosef. In Encyclopedia of Jews in the Islamic World Online. Brill.
  • Aaron de Yosef Hazan, The Jewish Community Foundation of İzmir (באנגלית)
  • העיתון La Buena Esperansa באתר עיתונות יהודית היסטורית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Cohen, J. P. (2010). La Buena Esperansa (Izmir) 1874-1917. In Encyclopedia of Jews in the Islamic World Online. Brill.
  2. ^ רחל סבע וולף שמונים שנות עיתונות ספרדית-יהודית: מגמות וכיוונים, [דיסרטציה] אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2019 פרק שני.
  3. ^ Cohen, Julia Phillips. “Conceptions rivales du patriotism ottoman: Les célébrations juives de 1892,” in Itinéraires Sépharades, ed. Esther Benbassa (Paris: Presses de l’Université Paris–Sorbonne, 2010).
  4. ^ Aaron de Yosef Hazan, The Jewish Community Foundation of İzmir (באנגלית)
  5. ^ דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו 1490-1960, עמ' 275, 300
  6. ^ "ליגה די פאס אי סולידארידאד", או בשקיצור המקובל: "ליגה די פאס" נוסדה ב-18 ביולי 1909, כשמטרתה להשכין שלום ואחווה בקהילת אזמיר המפולגת.
  7. ^ Sulh ve teavün cemiyeti : tarih tesisi 1909 Izmir : merhum hoca Aron Hazan efendinin tezkarnami için Sulh ve Teavün cemiyeti tarafindan nesredilmiştir רשומה באתר הספרייה הלאומית
  8. ^ Cohen, J. P. (2010). Hazan, Aron de Yosef. In Encyclopedia of Jews in the Islamic World Online. Brill.
  9. ^ הכהן, אוצר הספרים בעמ' 505
  10. ^ https://primo.bgu.ac.il/discovery/delivery/972BGU_INST:972BGU/12281629840004361