אהרן הלוי גולדמן
 | |
| לידה |
1853 ה'תרי"ד פודוליה |
|---|---|
| פטירה |
1932 (בגיל 79 בערך) ה'תרצ"ב ארגנטינה |
| מקום פעילות | מוזסוויל, ארגנטינה |
| תקופת הפעילות |
?–1932  |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| חיבוריו | שו"ת דברי אהרן |
  | |
הרב אהרון הלוי גולדמן (תרי"ד, 1853 - ו' אדר א' תרצ"ב, 1932) שימש כרבה של המושבה מוזסוויל, שהייתה אחת ממושבות הברון הירש בארגנטינה. יזם את החרם על הגיור בארגנטינה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרן הלוי גולדמן נולד בפודוליה (כיום בין אוקראינה למולדובה), הוסמך לרבנות בגיל 18 ועסק בשחיטה. בעקבות הפוגרומים ברוסיה, היגר בשנת תר"נ (1890) יחד עם יהודים רבים לארגנטינה, והיה ממקימי המושבה מוזסוויל (בעברית: 'קריית משה', על שם משה רבנו שהוציא את עם ישראל מעבדות לחירות). מוזסוויל הייתה המושבה הראשונה שהקים הברון הירש בארגנטינה. הרב גולדמן הגיע עם ראשוני היהודים למוזסוויל ושימש בה בפועל כרב וכשוחט של כ-120 משפחות יהודיות שהיגרו למקום ממזרח אירופה, במשך שנים רבות.[1]
החרם על הגיור בארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איסור הגיור בארגנטינה
נוכח התערבות הקהילות היהודיות בקרב הנוכרים בארגנטינה, תופעת נישואי תערובת של יהודים ונוכרים נעשתה שכיחה. פעמים רבות בעקבות נישואים אלו בן הזוג הנוכרי ביקש להתגייר מטעמים אינטרסנטיים ולא 'לשם שמיים', התופעה הפכה לרווחת יותר במהלך גל ההגירה הגדול לארגנטינה מסוף המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה, שכלל בין היתר יהודים אשכנזים שנמלטו ממזרח אירופה בשל הפרעות שם, ויהודים ספרדים מסוריה שהייתה אז תחת השלטון העות'מאני; ומה שהיה פחות נפוץ בעולם הישן בו היהודים היו מיעוט שחי בגטו והתבדל מהרוב, הפך לנפוץ יותר בעולם החדש בו נוצרו חברות של מהגרים והמסגרת הקהילתית התרופפה.
באחד ממקרי בקשת הגיור, בשנת התרע"ו (1915), פנה הרב שאול דוד סתהון לרב אהרן גולדמן בבקשה לגייר מוסלמי שבא לפניו ורצה להתגייר. הרב גולדמן סירב לכך, ואף ביקש להטיל חרם על גיורים בארגנטינה. נימוקו העיקרי היה שהגרים לא שומרים מצוות אחר הגיור, כפי שנוהגים רוב היהודים במדינה, ולכן אין מקום לבצע גיורים שכאלה. בתחילה הרב סתהון הביע פקפוק בנימוקים אלו, משום שלדידו הפוסקים התירו גם גיורים שכאלה, בהם הנהר מצרים והעצי הלבנון. לאחר דין ודברים הרב סתהון הסכים להטלת החרם, וביקש מהרב צ'ירלסון, מחבר הספר 'עצי הלבנון', שלא להפיץ את ספריו בארגנטינה, כדי שהמבקשים להקל לא ידעו על דעתו ולא ינסו להסתמך עליה. הוא הוסיף לנמק שגם לפי פוסקים אלו, המציאות הקשה בארגנטינה דורשת דווקא הטלת חרם ולא גיורים שמכילים את תופעת נישואי התערובת.
בסופו של דבר החרם לא כובד, וישנן עדויות רבות על קיומם של גיורים גם לאחר הטלתו.[2][3][4][5][6] בפועל החרם לא השיג את מטרתו, וההתבוללות נותרה תופעה רווחת מאוד בארגנטינה.[7]
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחמישים שנה לאחר פטירתו הוציאו נכדיו בשנת תשמ"א את ספרו שו"ת דברי אהרן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב שאול דוד סתהון
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Moshe zemer, The rabbinic ban on conversion in Argentina, Judaism Winter 1988; 37, 1
- ^ המאור, כרך כז חוברת ב עמוד 15, מאמר של הרב יצחק שחיבר
- ^ המאור שנה ה חוברת ח, עמוד 15
- ^ מזרחי, יעקב, זרח יעקב, תשנ"ד, עמ' 13
- ^ הרב צבי פסח פרנק, שו"ת הר צבי, כרך יורה דעה, סימן רטז
- ^ הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, כרך ט, יורה דעה סימן טז
- ^ ארגנטינה, גדולה ופתוחה; מכללת הרצוג, "דעת".
