אהרן וולקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן וולקין
AhronWalkin1.jpg
לידה 1864
ה'תרכ"ה
שומיאצ'י, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 1942 (בגיל 78 בערך)
ה'תש"ב
פינסק, קומיסריון הרייך אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם. נודע בעיקר בשל סדרת ספרי הפרשנות לתלמוד הבבלי "בית אהרן" וספר השו"ת "זקן אהרן". נספה בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר שומיאץ לחיה לאה ורבי יעקב צבי. בנעוריו למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידיו הקרובים ביותר של הנצי"ב. נישא לרחל, בתו של רבי בן ציון סורוצקין מזכרין ואחותו של הרב זלמן סורוצקין, הרב מלוצק. לאחר נישואיו התגורר בעיר קובנה והצטרף לכולל הפרושים הידוע תחת הנהגתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור רב העיר, שם הוסמך להוראה ולדיינות.

כהונתו ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל שלושים התמנה לבקשת רבי יצחק אלחנן ספקטור לרבה של העיירה גורזד בליטא, במקום רבי יצחק יעקב רבינוביץ שהתמנה לרב העיר פוניבז'. בשנת תרס"ה התמנה לרבנות בעיירה שאד, ובתחילת תרע"ב (1911) נתקבל כרב ואב"ד בעיירה אמציסלאב אשר ברוסיה הלבנה[1]. היה פעיל באגודת ישראל בעת ייסודה[2]. בדצמבר 1913 יצא עם ד"ר מאיר הילדסהיימר בשליחות אגודת ישראל לארצות הברית[3], בה שהו כשלושה חודשים ואספו כסף למען אגודת ישראל[4].

בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר עליית הבולשביקים לשלטון, נכלא למשך מספר חודשים. בהקדמה לספרו על מסכת בבא קמא הוא כותב: "וכתלי בית האסורים יוכיחו בשעה שגם עלי עבר כוס התרעלה להיות יושב כשבוי בצל קורתם וכו', שמה ישבתי נגדה נא המון כל אסורים, הרוצחים והגנבים וכל ארבע אבות מזיקים וכתבתי את חיבורי".

ברבנות פינסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מאמצים רבים עלה בידו לחמוק מרוסיה והגיע למדינת פולין, שם נתקבל כרב לעדת פינסקקארלין. הקהילה במקום התקיימה במשך שנים תחת שני בתי דין ושתי הנהלות. כשהתמנה לרב העיר התאחדו שתי הקהילות תחת הנהגתו.

פסיקותיו ודרכו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהרן עסק בענייני ציבור ובנושאים שנויים במחלוקת. שאלות בהלכה הובאו לשולחנו על ידי רבנים באירופה, כולל האדמו"ר האמרי אמת מגור. בפרט ידועות פסיקותיו בנושאי הפריה מלאכותית, חגיגת בת מצווה לבת, אמירת קדיש על אבא נוכרי ואיסורו התקיף לפרסום דברי תורה בעיתונים. הוא פסק כי אין לפטר מתפקידו שוחט בעקבות שמועה כי ראוהו נכנס לבית פרוצה. פסיקתו הייתה כי אין בכך סימוכין כדי לסכן פרנסת משפחתו ולהטיל עליו קלון, וכל זאת כשאין זה נוגע לתפקודו והצטיינותו כשוחט.

תהלוכה של אגודת ישראל בעיר פינסק, בראש ההולכים נראה הרב וואלקין

פעילותו בענייני ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תר"ע נסע לאנגליה יחד עם רבי אליעזר גורדון ראש ישיבת טלז כדי לגייס כספים לשיקום הישיבה לאחר השריפה הגדולה שפגעה בה בשנת תרס"ח. הרב גורדון נפטר במהלך המסע והרב וולקין הספידו.

הרב וולקין היה פעיל באגודת ישראל. השתתף בכנס היסוד בקטוביץ בשנת תרע"ג ונשא שם דברים. כמו כן השתתף בכנסייה הגדולה בווינה. הוא נסע מספר פעמים לארצות הברית כדי לגייס כספים לקרנות חסד ומוסדות תורה וכשליח אגודת ישראל.

הרב וולקין התנגד להקמת מרכז לתנועה הציונית בפינסק.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי אהרן וולקין:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית אהרן - חידושיו על הש"ס, למסכתות בבא קמא, בבא מציעא, כתובות, גיטין, קידושין וחולין[6].
  • חשן אהרן - על חושן משפט
  • זקן אהרן - שו"ת
  • מצח אהרן - דרושים על התורה והמועדים
  • סביב ליראיו - פירוש לספר יראים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסטיסלאוול, הצפירה, 29 באוקטובר 1911
  2. ^ ישיבת ועד אגודת ישראל, קול מחזיקי הדת, 19 בנובמבר 1913
  3. ^ בישראל, המודיע, 19 בדצמבר 1913
    אגודת ישראל באמריקא, המודיע, 2 בינואר 1914
    אגודת ישראל באמריקא, המודיע, 30 בינואר 1914
  4. ^ אגודת ישראל באמעריקא, המודיע, 27 במרץ 1914
  5. ^ ספר הזיכרון ליוצאי העיר אנטופול.
  6. ^ בית אהרן על מסכת חולין לא נמצא לאחר השואה