אהרן יחיאל הופשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב כסיפור חסידי לפני השינה, ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
האדמו"ר מקוז'ניץ (רבי אהרל'ע קאז'ניצער)
רבי אהרן יחיאל הופשטיין
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרנ"א
קאז'ניץ
פטירה 14 בספטמבר 1942 (בגיל 51 בערך)
ג' בתשרי ה'תש"ג
גטו זליחוב, פולין
מקום קבורה זליחוב, פולין
חסידות חסידות קוז'ניץ
מקום מגורים אוטובוצק, פולין
מקום פעילות אירופה
מספר בשושלת השישי
הקודם ירחמיאל משה הופשטיין
אב ירחמיאל משה הופשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אהרן יחיאל הופשטיין (ה'תרנ"א - ג' בתשרי ה'תש"ג) המכונה "רבי אהר'לע קאזניצער", היה האדמו"ר מקוז'ניץ, דור שישי, בן אחר בן, למגיד מקוז'ניץ, המשיך לאחר פטירת אביו את שושלת הזהב של אדמו"רי קוז'ניץ, בעיר קוז'ניץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי נולד בשנת תרנ"א, ונקרא בשם "אהרן" על שמו של הרה"ק רבי אהרן מקארלין, ובשם "יחיאל" על שם זקנו, אבי אביו, הרה"ק רבי יחיאל יעקב מקאזניץ זיע"א.

לאחר פטירת אביו רבי ירחמיאל משה ביג באלול ה'תרס"ט הכתירו רוב חסידי קוז'ניץ את רבי אהרן יחיאל כממשיך דרכו. חלק נוסף מתוך החסידים הכתירו את הבן השני רבי אשר אלימלך.

בימי מלחמת העולם הראשונה החליט לעקור מהעיירה קוזניץ בה התגורר ובה הקימו אבותיו את חצר החסידות ומשם הוא נדד במשך כמה שנים באזורים שונים בכל רחבי פולין, (הוא התגורר בערים: ורשה, לובלין, ריקי (פולין), ראדום, פיעטרקוב, לודז' ובסוף קבע את מושבו באוטבוצק) בכל מקום לשם הוא הגיע הוא הרבה להשפיע על היהודים באזור אך את עיקר תשומת הלב הוא הקדיש לצעירים או לאנשים הפשוטים שביניהם, אלו שצריכים את התמיכה הרוחנית.

קשריו עם גדולי דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גדולי דורו היו נכנעים אליו בהערצה ובהתבטלות גמורה והיו משחרים לפתחו וחרדים למוצא פיו, אך ראוי לציין במיוחד את הרשימה הבאה של הרבנים והאדמו"רים שהחזיקו איתו קשרים מיוחדים:

הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקינו המגיד מקוזניץ אמר פעם לחסידים: יהיה לי נכד בעתיד שהעולם לא יזכו להבינו, והחסידים היו אומרים כי עליו הייתה כוונתו.

דרכו הייתה תמיד נסתרת מאוד, צנועה, היה מגלה טפח אך מכסה טפחיים אך מאידך גם תקיפה מאוד בעת הצורך. היה מקרב את הבחורים הצעירים לבל ירעו בשדות זרים, החזיר רבים בתשובה בדרכו הפלאית, התעסק בכל כוחו במצוות צדקה וחסד לסייע ולעזור לדלים ולאביונים, אולם עמד כצור החלמיש ללא חת מול עסקנים ופרנסים נכבדים, לא ירא לומר להם את האמת הצורבת אף כשידע שהדבר עלול לעלות לו ברדיפות והתנכלויות כפי שאכן קרה.

פעילותו של רבי אהר'לע הייתה חובקת עולם. הוא שוטט וסייר במחוזות רבים בעולם לעיתים אף בשביל להציל נשמה אחת תועה מרדת שחת, ובכל מסע היה חוזר עם "אוצר של נשמות" כהגדרתו שהוא אסף בכל מיני מקומות נידחים. מסעותיו של ר' אהר'לע חצו את יבשת אירופה ואף נסע פעם ללונדון לבדו ללא שום ליווי רק כדי להציל נשמה אחת של בחור.

כן ביקר ברומה, אנטוורפן-בלגיה, צרפת, גרמניה ועוד מדינות במסגרות מסעותיו לחיזוק היהדות אצל אותם בחורים שנזקקו לכך.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהר'לע היה נשוי לרבנית מרת רחל בת-שבע, בת דודו רבי אברהם פנחס ספרד מקינעוו, שהיה חתן זקנו רבי מרדכי מלויעב זיע"א.

חיי הנישואים עלו על שרטון לאחר שנרכשה על ידי הרבנית מגרש גדול בעיר אטוואצק, שיאפשר לבנות שם בית רחבת ידיים, שישמש לחצר הרבי ולכל צורכי ה"חצר". רבי אהר'לע התנגד לכך באמרו כי סכום כסף אשר יספיק לרכוש מגרש גדול ונאה, מוטב לחלקו לצדקה לנצרכים. אך הרבנית סירבה לוותר על כך מכיוון שהיא הגיעה ממשפחה אמידה ולא אבתה להסתגל לחיי הצער של בעלה שכל כולו הוקדש למען הזולת אך צרכיו האישים כמעט לא באו לידי ביטוי.

לאחר הרכישה על ידי הרבנית, שלח רבי אהר'לע מכתב אל הרבנית ששהתה אז באטוואצק, ובו דרישה לוותר על הרכישה או לחלופין להיפרד, הרבנית העדיפה את האפשרות השנייה.

למרות שהם היו נשואים כמה שנים הם לא זכו לפרי בטן ורבי אהר'לע לא הותיר אחריו ילדים.

תקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה רבי אהר'לע בוורשה, על העיר הוטלה מצור והיהודים רוכזו בגטו.

גם שם המשיך הרבי את כל עבודת הקודש כפי שהיה רגיל מימים ימימה, תחת מטר הפצצות הנאצים היה יוצא לרחוב ללא חת כדי להשיג מזון ומים לעניים ומדוכאים, לחזק ולעודד את רוחם.

כפי שחיפשו הנאצים את כל מנהיגי היהודים, גם הוא היה בין רשימת המבוקשים ודמות דיוקנו הופצה בין השוטרים והחיילים, כך שהוא נאלץ לגנוז את כל ניסיונות הבריחה ולהסתתר בוורשה מאחורי מכונות אריגה בבית אריגה של אחד מחסידיו.

לאחר זמן הצליח להימלט מגטו ורשה והוא הגיע לעיר זליחוב בסוף הקיץ של שנת ה'תש"א. גטו זה היה קטן מאוד אך מכיוון שהופצה שמועה זדונית שבגטו זה יהיו תנאים משופרים נדחקו לשם כ-13,500 איש, ותנאי המחיה בגטו זה היו קשים מנשוא.

בערב ראש השנה ה'תש"ב חלה הרבי במחלת הטיפוס ולמחרת ראש השנה ביום ג' בתשרי ה'תש"ב רבי אהר'לע נפטר.

בהלוויה המונית בה השתתפו אלפי אנשים ליווהו לדרכו האחרונה, שזה בהחלט היה אירוע יוצא דופן בעת המלחמה בכלל, ובפרט בגטו תחת עינו הפקוחה של המשטר הנאצי, והייתה זו ההלויה האחרונה המסודרת בכל אדמת פולין בימי מלחמת העולם השנייה.

כיום שוחזר המצבה על מקום קבורתו, ואף בנו אוהל עראי על מקום קברו.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גלויזיס, הארי במסתרים, לונדון, תשע"ט
  • אברהם יהודה טיקוצקי, המופלא בדורו, ירושלים, תשמ"ז
  • אברהם אפרים גאטהייל, קונטרס לחי רא"י, ניו יורק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקורות: הארי במסתרים, המופלא בדורו, קונטרס לחי ראי


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.