אהרן כהן (מפ"ם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרן כהן, 1958, מתוך מעריב

אהרן כהן (3 ביוני 191029 בספטמבר 1980) היה מזרחן וחבר מרכז מפ"ם, הורשע ונאסר באשמת מסירת מידע לסוכן זר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד בבסרביה ב-1910. עלה לארץ ישראל בשנת 1929, ונמנה עם מייסדי שער העמקים. כהן שימש בתפקידים שונים בהנהגת השומר הצעיר.

בימי מלחמת העולם השנייה היה כהן פעיל בליגה V, ארגון שהוקם ביישוב לתמיכה בברית המועצות במלחמתה בנאצים. בכספי התרומות שאספה הליגה, נרכשו שלושה אמבולנסים על ציודם, וב-17 באפריל 1943 יצאו האמבולנסים לדרכם, נהוגים על ידי נהגים עבריים. את האמבולנסים ליוותה משלחת רשמית שכהן נמנה עם חבריה. האמבולנסים נסעו בדרך היבשה מארץ ישראל לעבר הירדן ומשם לעיראק ואיראן, הם הגיעו לטהראן ב-28 באפריל 1943, ונמסרו לידי אנשי השגרירות הרוסית, שהעבירו אותם לידי הצבא האדום בגבולה של ברית המועצות עם איראן.

כהן היה חבר בתנועות שלום, ופעל לקירוב ולשיתוף פעולה ערבי יהודי. הוא נמנה עם האגף השמאלי-קיצוני במפ"ם. כמזרחן, עסק במחקרים של העולם הערבי, ונחשב מומחה בתחומו.

העמדה לדין באשמת מסירת ידיעות לסוכן זר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 נאשם במסירת ידיעות לסוכן זר משנראה מתרועע עם נציג הסגל הדיפלומטי הסובייטי. בשנת 1960 הועמד לדין, הורשע ונידון לחמש שנות מאסר. בערעור לבית המשפט העליון הופחת עונשו לשנתיים וחצי על ידי שניים מהשופטים, בעוד השופט השלישי בהרכב, אלפרד ויתקון, ביקש לזכותו. נשיא המדינה חנן אותו, והוא שוחרר ב-15 ביוני 1963.[1] בית המשפט העיר בפסיקתו על כך שהחוק הקיים אינו מבחין בין מגע עם סוכן זר לבין מסירת ידיעות לאותו סוכן, ומניח אוטמטית שמגע כזה פירושו ריגול. על סמך פסיקה זו, נטען ב"על המשמר" שהחוק החמור היה בעוכריו. בשנת 1967, בעקבות הפרשה[2], שונה החוק כך שמגע עם סוכן זר, אף אם לא נמסר מידע סודי, נחשב פשע, אלא אם הוכח שלא הייתה כוונה לפגיעה בביטחון המדינה,[3] ועל כן, אין להניח מאליו שאהרן כהן היה יוצא זכאי גם במסגרת החוק הנוכחי.

מאסרו והרשעתו גרמו לסערה ציבורית; מתנגדי מפ"ם האשימו את המפלגה בחוסר נאמנות, בעוד אחרים האשימו את ראשי שירות הביטחון ברקימת עלילה להכפשת שם המפלגה. לצדו של כהן עמדו הוגי דעות משורת פעילי השלום כמו מרטין בובר ועקיבא ארנסט סימון.[4] כנגדם נטען שטענותיהם לזכותו של כהן מערערות את הלגיטימיות של בית המשפט העליון.[5]

גם לאחר שחרורו, המשיך כהן בעבודתו האקדמית, ופרסם מספר ספרים ומחקרים.

עשר שנים לאחר מותו של אהרן כהן, ב-1990, הופיע לזכרו הספר "גוף ראשון. גוף שלישי" בספר לקט של קטעים רבים שכתב אהרון כהן שלא נכללו בספריו. הספר כולל מעין אוטוביוגרפיה שהגיש כמסמך על פי בקשת הסנגור שיצג אותו במשפטו, וכן מכתבים ששלח מבית הכלא.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אין נייעם געראנגל; פון העברעאיש, לויט א פארטראג, בוקרשט: Mantuirea Noastra,‏ 1940. ("על בנין הארץ בימי המלחמה") (ביידיש)
  • עם אמבולנסים לטהרן: רפורטז’, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ('ספרית פועלים'), 1943.
  • לבעיות המדיניות הציונית בימינו, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1943.
  • השכלה וחינוך בעולם הערבי, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1944.
  • "בשיחה: שאלות ותשובות בענייני המדיניות הציונית ויחס שני העמים בארץ-ישראל", מרחביה: הסתדרות השומר הצעיר בארץ-ישראל – ההנהגה הראשית, 1945. (חוברת ובה "שאלות החברים ותשובות המרצה כפי שנתנו בסמינר התנועה החינוכית של השומר הצעיר בחודש אוגוסט 1945 בנושאים הקשורים ליחסי יהודים ערבים בארץ ישראל.")
  • "הבעיה היהודית ושאלת ארץ-ישראל", [ישראל : חמו"ל], הקד’ 1945. ‬(חוברת)
  • القضية اليهودية ومشكلة فلسطين, القدس: مطبعة احوى (من منشورات هاشومير هاتصاعير في فلسطين, اللجنة التنفيذية - القسم العربي), ١٩٤٥. (בערבית)
  • "שרשי המשבר, דרכים למוצא", ירושלים: הליגה להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי – המרכז, 1946. (חוברת)
  • תנועת הפועלים הערבית (מצרים, ארץ ישראל, הלבנון, סוריה, עיראק), תולדות, סיכומים, בעיות, תל אביב: הוצאה המחלקה לענייני הפועל הערבי על ידי הועה"פ של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, 1947.
  • "על מה נרצח פאוזי אל-חוסייני?", תל אביב: הוצאת מרכז מפלגת פועלים השומר הצעיר בארץ ישראל, 1947. (חוברת: "מתוך הרצאה מטעם השומר הצעיר בתל אביב ב 24 בדצמבר 1946".)
  • יִידן און אַראַבער אין ארץ ישראל; פון העברעאישן כתב יד י’ ווידאקלע, 2 כרכים, פראג: הנהגה עליונה פון השומר הצעיר און וועלט פארבאנד פון השומר הצעיר פארטייען, אייראפעאישע ביורא ('קליינע ביבליאָטעק'), 1948. ("יהודים וערבים בארץ ישראל") (ביידיש)
  • המזרח הערבי, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ('ספרית פועלים: השכלה וחנוך'), 1955. (מהדורה ב: תל אביב: ספרית פועלים – השכלה וחנוך, 1957)
  • העולם הערבי של ימינו: 1918–1958,‫ מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ('ספרית פועלים: מענית'), 1958. (מהדורה ב: מרחביה: ספרית פועלים – השכלה וחינוך, 1960)
  • תמורות מדיניות בעולם הערבי: 1918–1958, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ('ספרית פועלים: מענית'), 1959.
  • ישראל והעולם הערבי, מרחביה: ספרית פועלים ('כתבים'), 1964.
  • الشرق العربى; [تاليف] اهرون كوهين; ترجمة جبرا نيقولا, عكا: دار الجليل للطباعة والنشر, ١٩٧٠. ‬(בערבית)
  • רומניה החדשה מפלסת דרכה: עובדות, היבטים, לקחים, תל אביב: ביבלוס, 1980.

בעריכתו:

  • אהרון כהן (עורך), 30 שנה לשער העמקים: תרצ"ה–תשכ"ה, 1935–1965, שער העמקים: קיבוץ השומר הצעיר שער העמקים, 1965.
  • שכנינו הערבים: מיקראה לבתי-ספר; ליקט, ערך והביא לדפוס אהרן כהן, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ל 1969.

לאחר מותו:

  • אהרון כהן, גוף ראשון, גוף שלישי; עורך: יגאל וילפנד, מרחביה: הקיבוץ-הארצי השומר-הצעיר, 1990. ‬( "מוגש לקורא במלאת עשר שנים למותו של אהרונצ’יק".)
  • The Jewish question and the problem of Palestine,‪ Jerusalem: "Hashomer hatzair",‎ 1945.‎ ?????
  • Target: Jewish-Arab peace in the Middle East,‪ Tel-Aviv: Amikam Pub. House, 1970.‎ ("Six articles written before and after the Six-Day War of June 1967 and published in various periodicals.")
  • Israel and the Arab world; translated from the Hebrew,‪ London:‪ W.H. Allen, 1970. (תרגום של: ישראל והעולם הערבי)
    • revised translation: Israel and the Arab world, New York: Funk & Wagnalls,‎ ‪1970.
    • abridged edition: Boston: Beacon Press,‎ 1976.
  • Israel, los palestinos y la paz,‪ Montevideo: Departamento Latino Americano del Hashomer Hatzair (Enfoques),‎ 1973.‎ ("Extracto de un ciclo de conferencias dictadas por el autor en setiembre de 1971".) (בספרדית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'אהרון כהן: נולד 3.6.1910 נפטר 29.9.1980', השבוע בשער העמקים (ביטאון שער העמקים), תשמ"א. (דברים משלו ולזכרו)
  • יד לידידים-במאבקם לשלום והבנה יהודית-ערבית: לזכרו של אהרן כהן (נולד ב-3 ביוני 1910, נפטר ב-29 בספטמבר 1980), גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1982. (מבחר דברים משלו ולזכרו, כולל רשימת פרסומיו של כהן.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל בר-זוהר, הממונה, ירושלים: ווידנפלד וניקולסון, 1971.
  2. ^ תיקון אהרן כהן ותיקון איסר הראל נתקבלו לחוק בטחון המדינה, מעריב, 31 במרץ 1967
  3. ^ חוק העונשין, סימן ד, סעיף 114.
  4. ^ עקיבא ארנסט סימוןהמציאות והמעשה, דבר, 15 בפברואר 1963.
  5. ^ יצחק יערי, ההסתערות על המשפט בישראל, דבר, 13 במרץ 1963.