לדלג לתוכן

אהרן לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "אהרן לוין" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב אהרן ב"ר נפתלי הרץ לוין, רבה הראשי של בריטניה, ראו אהרן הרט.
אהרן לוין
לידה 31 באוקטובר 1879
פשמישל, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 1 ביולי 1941 (בגיל 61)
לבוב, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1 ביולי 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים חבר פרלמנט, member of the Sejm of the Second Polish Republic עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יצחק יהודה שמלקיש עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יצחק לוין (רב וחוקר) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów). חבר הסיים הפולני (1922-1927, 1930-1935). נספה בשואה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפשמישל שבגליציה בעת שזו הייתה תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית, לרב נתן לוין, רבהּ של ריישא. למד בגימנסיה וכן למד תורה אצל אביו ואצל סבו מצד אמו, הרב יצחק יהודה שמלקיש, שהיה מגדולי הפוסקים בדורו. נסמך לרבנות על ידי סבו, וכן על ידי הרב חיים אריה הורביץ אב"ד קרקוב, והרב בנימין אריה וייס, אב"ד צ'רנוביץ.

שלט ביידיש, גרמנית, פולנית ועברית. נישא בתרס"א (1901) והיה סמוך על שולחן חותנו בויאליצ'קה.

הרב אהרן לוין היה ממנהיגי היהודים בפולין, בתרס"ד (1904) נתמנה כרבה של קהילת סמבור שבגליציה. נחשב לנואם ולמנהיג, והשפעתו הציבורית חרגה הרבה מעבר לאגודת ישראל וקהילות החרדים שבפולין, שלהן השתייך באופן טבעי. בתרע"ג, כשנה לפני מלחמת העולם הראשונה, הוכתר בידי קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון בתואר הכבוד של יועץ הקיסר. בימי המלחמה ניצל מעמד זה לשם עזרה לפליטים היהודים בווינה ובגליציה, ומונה על ידי ממשלת אוסטריה לפקח על מחנות הפליטים בניקולסבורג, בברוק, בפוהרליץ ובגייאה.

בבחירות לסיים הפולני בשנת תרפ"ב (1922) הועמד הרב מסמבור בראש רשימת המועמדים של "הבלוק היהודי", שהיה חלק מברית המיעוטים שיזם יצחק גרינבוים במטרה להגדיל את ייצוג המיעוטים בכלל ואת ייצוג היהודים בפרט בבתי הפרלמנט של פולין. נבחר כמועמד ללא צביון מפלגתי כציר הסיים, אך השתייך לקבוצת צירי הסיים אשר נמנו עם שורות אגודת ישראל.

היה נציג "הבלוק היהודי" בוועדות התרבות, הדת והחינוך של הסיים, ונודע במאבקו התקיף בעד ביטול עונש המוות והוצאתו מחוקת פולין החדשה. בשנת תרפ"ג נבחר על ידי צירי הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בווינה, "'נשיא המועצה המרכזית העולמית של אגודת ישראל" (כיום: הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל).

בבחירות לסיים בשנת תרפ"ז (1927) לא נבחר לכהונה נוספת, עקב הווטו אשר הטיל יצחק גרינבוים על שיתוף מועמדים מטעם אגודת ישראל במסגרת ברית המיעוטים שייסד. בתגובה למעשה זה, העמידה אגודת ישראל בבחירות של שנת תר"צ (1930) את הרב לוין הפופולרי כמועמד במחוז הבחירה של גרינבוים בוורשה; ואכן, הרב לוין הביס בבחירות אלו את גרינבוים ונטל את מושבו בסיים. כיהן כחבר בסיים עד לבחירות בשנת תרצ"ה (1935).

בשנת תרפ"ז, לאחר פטירת אביו, התמנה כרבה של קהילת ריישה, ואחר כך גם כחבר במועצת העיר. מאוחר יותר צורף גם כחבר בנשיאות "אגודת הרבנים של ורשה", אשר שימשה גוף מחליף לרב הראשי של ורשה, אשר לא מונה שנים רבות בשל בעיות חוקתיות.

בבחירות לסיים שנערכו בשנת תרצ"ה לא נבחר, היות שנדרש אישורו של "חבר אלקטורים" אשר מונו על ידי הרשות המקומית להגשת מועמדות, והאישור להיות מועמד ברשימת מועמדים כלשהי לקראת בחירות אלו לא ניתן לו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח הרב לוין ללבוב, ושם נתפס על ידי הנאצים והוצא להורג ביום ו' בתמוז תש"א.

בנו, הרב ד"ר יצחק לוין, אשר שרד את השואה, כיהן כנציג "אגודת ישראל" על יד מוסדות האו"ם.

אייכה? איפה אתן מעצמות אירופה ואמריקה? למה אתם שותקים עמי תבל, כששוחטים לעיניכם את העם הקטן שנתן לכם את ספר הספרים, התנ"ך? למה אין אתם מושיטים לנו יד לעזרה? - - - אך דעו! שאם אתם לא תעזרו לנו, יתעורר עמנו בעצמו לבנות החרבות, והיה הדם לכם לאות על הבתים, הדם הנשפך של קדושנו יהיה לאות לנו לבנות את הבתים הנחרבים בארץ ישראל - - -

מתוך נאום הפתיחה של הכנסייה הגדולה השנייה של אגודת ישראל
וינה תרפ"ט לאחר מאורעות תרפ"ט

שיר שכתב הרב לוין, בתקופה הקשה של ימי השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילותי, לעזרתי חושה![1]
אליך ה' אשא נפשי
בחסדך כל היום בטחתי
אתה ה' כבודי ומרים ראשי
עליך יהבי השלכתי
אילותי, לעזרתי חושה!
הופעת מהר פארן חוקים להורות
פקודים ישרים אותנו למדת ומצוות
לפניך נגלו תעלומות וכל נסתרות
רם אתה ועיניך בכל משוטטות
אילותי, לעזרתי חושה!
ראשון אתה לכל נוצר נאזר בגבורה
גדולים מעשיך, מאוד עמקו מחשבותיך
לך נאה הלל ושירה, תודה וזמרה
השמים יגידו צדקך, ישמיעו תהלתך
אילותי, לעזרתי חושה!
נאמן אתה לשלם לכל פועל
זכר כל היצור בא עדיך
ואם אין לאיש גואל
רחם תרחמנו כגודל חסדך
אילותי, לעזרתי חושה!
חזק לבבי והמצא לי רווחה
שמחני בישועתך שוכן מרומים
והעלנו לציון ברנה ולירושלים בשמחה
ושבתי בבית ה' לאורך ימים
אילותי, לעזרתי חושה!

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן לוין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שורה חוזרת זו היא על פי ספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק כ': "אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה"