אהרן תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אהרן תאומים (~1630, ה'ש"צ בערך - נקבר ב-8 ביולי 1690, ב' באב ה'ת"ן) היה רב ומחבר ספרים אשכנזי. רבן של וורמס וקרקוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כנראה בפראג וגדל כיתום בבית סבו, ר' שמעון תאומים. בשנת ה'תי"ט (1659) התמנה כדרשן בקהילת פראג, משרה אותה נשא במשך שתים עשרה שנים. בשנת ה'ת"ל-1670 נפטר בוורמס "רב המדינה" הרב משה שמשון בן שמואל בכרך, והקהילה המקומית בחרה ברב אהרן תאומים למלא את מקומו. לרב בכרך המנוח היה בן צעיר, הרב יאיר חיים בכרך, שלימים התפרסם כאחד מגדולי האחרונים באשכנז, והקהילה העדיפה את הרב תאומים על פניו. מאוחר יותר כתב הרב בכרך השגות על ספריו של הרב תאומים והתגלעה ביניהם מריבה. בהקדמה לאחד מספריו גולל הרב בכרך את סיפור המריבה, אך לא הדפיסו ואף אסר לפרסמו, חלקים מהמאמר התפרסמו רק במאה ה-19 במאסף "ביכורים" של אהרן ילינק.

לאחר 17 שנות רבנות בוורמס, פרצה מלחמת תשע השנים והוא נאלץ לעזוב את וורמס שעמדה תחת מצור, הוא קיבל הצעת רבנות בקרקוב, נענה לה בחיוב, אך הצליח להגיע אל העיר רק לאחר שלוש שנות נדודים. בחודש ניסן ה'ת"ן (1690) הגיע לקרקוב והתמנה כרב העיר. כבר בתמוז של אותה שנה, נסע לחמלניק לכינוס של ועד ארבע ארצות, ובעת שהותו שם התנפלו עליו אנשיו של אציל פולני בשם סטראוניק באשמה כלשהי, כנראה למטרת סחיטה מן הקהילה, והוא נאסר. במהלך המעצר הוא נפצע אנושות ונפטר בדרכו לחקירה. מעניו הביאו את גופתו לעיר פינטשוב ושם נקבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו