אהרן (ג'ימי) שמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן "ג'ימי" שמי
Aharon Shemi.jpg
אהרן שמי
לידה 29 במאי 1926
חיפה, ארץ ישראל
נהרג 19 באוקטובר 1948 (בגיל 22)
הרי יהודה
כינוי ג'ימי
השתייכות Palmach.jpg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19451948
דרגה סרן סרן
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
הספר "חברים מספרים על ג'ימי"

אהרן (ג'ימי) שמי (29 במאי 1926 - 19 באוקטובר 1948) היה מפקד פלוגה בפלמ"ח ובצה"ל שנהרג במלחמת העצמאות. לאחר מותו נכתב לזכרו ספר ההנצחה "חברים מספרים על ג'ימי". הספר היה בעל השפעה גדולה במדינת ישראל של שנות החמישים והשישים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן שמי נולד ב-29 במאי 1926 בחיפה, בנם של רבקה והצייר מנחם שמי. לצד לימודיו החל לעבוד בחקלאות, תחום אותו אהב ובו שאף לעסוק גם בעתיד. כמו כן עסק בציור קריקטורות, בכתיבת שירים ובנגינה בכינור. ב-1945 הצטרף להכשרה מגוייסת של הפלמ"ח בקיבוץ נען והשתתף בפעולות חבלה כנגד הבריטים, בהם פיצוץ גשר עזה בליל הגשרים שלאחריה נאסר בשבת השחורה ונשלח לרפיח. הוא סיים קורס מפקדים והוסמך כמפקד מחלקה בפלמ"ח. שמי הדריך בבית הערבה ובקורסי חבלנים. הוא נפצע פעמיים, בין היתר נחלץ מהתהפכות ג'יפ בוער, וחזר להכשרה לאחר שהחלים. בסיום ההכשרה עלה להתיישבות בקיבוץ חוקוק ונהיה חבר הקיבוץ.

במלחמת העצמאות נתמנה שמי למפקד פלוגה ב' של הגדוד החמישי (גדוד "שער הגיא") בחטיבת הראל ונלחם עם פלוגתו בקרבות הקשים על הדרך לירושלים ובסביבותיה לרבות קרב רמת רחל:

  • 2 פעולות חבלה בכביש ירושלים-יריחו (לילה אחרי לילה) כדי למנוע תגבור כוחות הלגיון בירושלים מכוון יריחו. הפעולה בוצעה כאשר כל השטח משני צדי הכביש הוחזק בידי הלגיון הערבי.
  • התקפה שנכשלה על מתחמי בית החולים הנוצרי אוגוסטה ויקטוריה לאחר שמרגמת הדוידקה שסייעה לכוחות התפוצצה.
  • הקרב לכיבוש שייח' ג'ראח כחלק מהתוכנית לפתיחת הדרך להר הצופים.
  • הניסיון שנכשל לכיבוש מחדש של גבעת הרדאר ב-1 ביוני 1948.

לאחר ההפוגה הראשונה נתמנה לקצין מבצעים גדודי וסמג"ד[1]. בחודש אוקטובר, במסגרת מבצע ההר, הוא תכנן את הקרב בהרי יהודה בו נכבש השביל המוליך לכפר עציון. עם נסיגת הערבים בקרב זה, נהרג שמי כאשר פלוגתו התארגנה להגנת "המשלט המשותף" שממזרח לבית שמש, כתוצאה מפגיעת כדור בודד. גופתו הובאה בארון מבית שמש לבית החולים הקדמי של הפלמ"ח במנזר גבירתנו של ארון הברית בקריית יערים, ולאחר שהוריו הוזמנו להיפרד ממנו, קברו אותו בבית הקברות הצבאי בקריית ענבים.

הסופר יורם קניוק מספר שגופתו הובאה לכנסייה באבו גוש ואביו צייר את פניו: "שעה ארוכה צייר את פניו של בנו המת ושריר לא נע על פניו. הוא היה מרוכז כאילו מת בעצמו תחת בנו יפה התואר".[2]

"חברים מספרים על ג'ימי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח הזיכרון לג'ימי באנדרטה שעיצב וביצע אביו בבית הקברות בקרית ענבים

בשנת 1952 הוציאו הוריו את ספר ההנצחה "חברים מספרים על ג'ימי", בו נאספו חלק ממכתביו וחבריו העלו את דמותו בסיפורים מימי הפלמ"ח וקרבות מלחמת העצמאות. בספר נמצאים גם מספר שירים שכתב תוך כדי הקרבות, שעוסקים בעיקר בהגות פילוסופית ולא בחוויות הקרבות עצמם. את שיריו נהג להחביא בתחתית הקיטבג הכחול שלו, אך משזה אבד, אבדו גם רוב שיריו.

"חברים מספרים על ג'ימי" נחשב לספר ההנצחה הראשון שהוצא במדינת ישראל ונודע לו השפעה רבה על בני הנוער של שנות החמישים והשישים, בתארו את דמות הצבר הגיבור. חלקים ממנו הוקראו לרוב בתנועות הנוער ובטקסי יום הזיכרון, ומאוחר יותר הוכנסו גם למקראות הספרות של בתי הספר. ספר זה זכור לרבים שגדלו בארץ באותה התקופה. העיתונאי אמנון דנקנר אף הגדירו כ"ספר שעיצב דור"[3]. בתחילת שנות השבעים העלה תיאטרון "הבימה" הצגה על בסיס הספר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות החיים של אהרן שמי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  2. ^ יורם קניוק, תש"ח, הוצאת ידיעות ספרים, 2010, עמ' 151.
  3. ^ אמנון דנקנר, דוד טרטקובר, "איפה היינו ומה עשינו?", הוצאת כתר, 1996