אובאיטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אובאיטיס קדמית

אובאיטיס (Uveitis) הוא שם כללי למחלה המערבת את אחד מחלקי האובאה. האובאה היא החלק הפנימי של העין, המצוי בין לובן העין לרשתית, ומורכב מצבע העין, שריר מאחורי הקשתית והשכבה הדמית. ישנם שלושה סוגים עיקריים של מחלת האובאיטיס: קדמית, אמצעית ואחורית.

אובאיטיס עשויה להופיע כמחלת עיניים עצמאית, או כמחלה משנית המשמשת סימן למחלה כללית אחרת. בדרך כלל, מדובר במחלה דלקתית. עם זאת, כאשר היא מהווה סימן למחלה אחרת, תסמיניה עשויים להופיע ללא התרחשות של דלקת.

בדיקות מגוונות מאפשרות לאבחן את המחלה, ובהן הדמיית העין ובדיקת כיח מגורה. מאחר שאובאיטיס עלולה לגרום לאבדן, ראייה ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה ולטיפול בה.

סוגי האובאיטיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת האובאיטיס עשויה לפגוע במספר מקומות בעין, ובהתאם נהוג להתייחס לכמה סוגים שלה:

  • אובאיטיס קדמית - דלקת המערבת את הקשתית ולפעמים גם את הגוף הצילארי.
  • אובאיטיס אמצעית - דלקת של הרשתית ההיקפית והפארס פלאנה עם בסיס הזגוגית, המהווה כ-10%, 20% ממקרי האובאיטיס.
  • אובאיטיס אחורית - דלקת של השכבה הדמית או הרשתית. זהו הסוג הנדיר ביותר של אובאיטיס.
  • דלקת בחלקי האובאה - דלקת קדמית ואחורית.
  • סקלריטיס - דלקת המערבת את הלובן הקדמי והאחורי.

תסמיני המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובאיטיס קדמית עשויה לגרום אי נוחות, קושי בהפניית המבט לכיוון מקור אור, כאבים בעין וכאבי ראש, אדמומיות בעין וירידה בראייה. ייתכנו שינויים במבנה האישון ובקשתית.

אובאיטיס אמצעית ואחורית עשויות לגרום ירידה בראייה והפרעות בה (ראיית נקודות או צורות צפות).

באדם החולה באובאיטיס עשויים להופיע כל הסימנים שלהלן או חלק מהם, ותיתכן מעורבות של עין אחת או שתי העיניים.

סומק ריסים

הסיבות להתרחשות האובאיטיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובאיטיס אינה מחלה תורשתית. פעמים רבות, למרות בירור מקיף, אין מוצאים את הסיבה להתפרצות הדלקת.

אובאיטיס עשויה להופיע כאחד הסימנים של מחלה כללית בגוף או כמחלה המתבטאת בעיניים בלבד. המחלות הנפוצות שאובאיטיס עשויה להופיע כאחד מסימניהן הן:

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדיקות הנוגעות לאובאיטיס מותאמות לסוג הדלקת ולתולדות החולה. בין הבדיקות הנוגעות למחלה ניתן למצוא בדיקות דם נרחבות, צילומי רנטגן, תבחינים ספציפיים, בדיקת כיח מגורה ובדיקות הדמיה של העין.

הטיפול ניתן בהתאם לסוגי האובאיטיס וכולל טיפות עיניים מסוגים שונים, זריקות סביב גלגל העין, זריקות לתוך זגוגית העין וטיפול דרך הפה לסוגיו.

הטיפול עלול לגרום לתופעות לוואי מסוג עיני, מסוג כללי או משני הסוגים כאחד, ועל כן נהוג להמליץ למטופלים להתמיד בבדיקות עיניים לעתים תכופות בסמוך למתן הטיפול ובמעקב ארוך-טווח.

אובאיטיס עלולה לגרום לפגיעה בראייה, ובמקרים קשים אף לאבדן ראייה. משך הזמן שחולף בין הופעת המחלה לבין אבחונה ומתן הטיפול המתאים משפיע משמעותי ומכריע בנוגע למידת הפגיעה בחוש הראייה. לכן, נהוג להמליץ על הפנייה מהירה של ילדים ומבוגרים עם מחלות כלליות העלולות לגרום לאובאיטיס וחולים שאובחנו עם אובאיטיס, למרפאה המתמחה בטיפול מחלות דלקתיות של העיניים, לאישוש האבחנה ומתן טיפול מתאים.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, הטיפול באובאיטיס קדמית הנו מקומי. טיפות סטרואידים ניתנות במינונים שונים בהתאם לחומרת הדלקת. בנוסף, ניתנות טיפות המשתקות את השריר הצילארי, מרחיבות את האישון ומסייעות בהקלה על הכאב הנובע מעיוות השריר הצילארי המצוי מאחורי הקשתית, ובמניעת הידוק של הקשתית לעדשה. הטיפול יעיל בדרך כלל, אולם בשימוש גבוה או ממושך, יהיה כרוך בתופעות לוואי.

כאשר המחלה הנה חד-עינית, ניתן לטפל בהזרקות סטרואידים סביב גלגל העין או אפילו לתוך חלל הזגוגית. במחלה דו-עינית, מומלץ לתת טיפול בתוך הפה.

במקרים של היענות ירודה לטיפול, ניתן להזריק סטרואידים סביב גלגל העין. במקרים חמורים יותר, ניתנת דרך הפה התרופה פרדניזון. במקרים בהם הטיפול בפרדניזון איננו יעיל, מלווה בתופעות לוואי או ממושך, יש להוסיף טיפול כימותרפי, ולהוריד בהדרגה את הטיפול בפרדניזון. הטיפול כולל תרופות אנטי-מטבוליטיות ותרופות המעכבות תאי T.

טיפול מקומי בטיפות אינו יעיל באובאיטיס אמצעית או אחורית.

הטיפול בחולי האואיטיס והמעקב אחריהם נעשים פעמים רבות בשיתוף בין מחלקות שונות בבית החולים, כגון ראומטולוגיה, ריאות, עור, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, נוירולוגיה, מרכז האיידס, היחידה למחלות זיהומיות ומחלקת ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אובאיטיס בוויקישיתוף