אובה צ'נדלר
 | |
| לידה |
11 באוקטובר 1946 סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| הוצאה להורג |
15 בנובמבר 2011 (בגיל 65) בית הסוהר המדינתי של פלורידה, רייפורד (אנ'), פלורידה, ארצות הברית |
| מדינה | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1989–1990 |
| בת זוג | דברה אן וייטמן (14 במאי 1988 – 1995) |
אובה צ'נדלר (באנגלית: Oba Chandler, 11 באוקטובר 1946 – 15 בנובמבר 2011) היה רוצח סדרתי אמריקאי אשר רצח ארבע נשים בסביבות שנות ה-90 של המאה ה-20. הוא הוצא להורג באמצעות זריקת רעל בבית הסוהר המדינתי של פלורידה בגין רציחתן של שלוש מהן, ג'ואן רוג'רס ושתי בנותיה, שאת צוואריהן קשר ללבני בטון כבדים בטרם השליכן לתוך מפרץ טמפה בעודן בחיים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אובה צ'נדלר נולד ב-11 באוקטובר 1946 בסינסינטי, אוהיו, הרביעי מבין חמשת ילדיהם של אובה צ'נדלר האב ומרגרט ג'ונסון. כאשר היה בן עשר התאבד אביו לאחר שתלה את עצמו במרתף ביתם, ובמהלך הלווייתו קפץ צ'נדלר הצעיר אל תוך קברו בזמן שכיסו אותו הקברנים באדמה[1].
ניצני הפשע החלו להופיע אצל צ'נדלר בעודו בן ארבע עשרה, אז העביר את מרבית זמנו בגנבת רכבים. בסך הכל נעצר בידי גורמי החוק בעודו קטין כעשרים פעמים. כבגיר הורשע בפשעים נוספים, ביניהם שוטטות, אחזקת כסף מזויף, פריצה, חטיפה, ושוד מזוין. במקרה אחד אף הואשם באוננות תוך הצצה מבעד לחלון בית שמעברו נמצאה אישה[1].
פשעו החמור ביותר מאותה העת הוא ככל הנראה פריצה שערכו הוא ושותפו לביתם של זוג צעיר בפלורידה. השניים איימו עליהם בנשקם ושדדו אותם. בהמשך הורה צ'נדלר לשותפו לקשור את האיש עם חוט טלפון ולקח את האישה לחדר השינה, שם הכריח אותה להתפשט ולהסיר את כל בגדיה למעט תחתוניה, אז החל לשפשף את קצה אקדחו על בטנה[1].
הרציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ואן "ג'ו" רוג'רס בת ה-36, אם למישל בת ה-17 וכריסטי בת ה-14, יצאה מביתה בווילשייר (אנ'), אוהיו, יחד עם שתי בנותיה, ב-26 במאי 1989, לחופשה מתוכננת בפלורידה. הייתה זו הפעם הראשונה בחייהן שעזבו את המדינה, שכן התגוררו בשטח עליו נבנתה חווה חקלאית שהכילה רפתות ונמצאה בבעלותם, אותה עבדו למחייתן[2].
הקונצנזוס הרווח בקרב רשויות החוק הוא שמשפחת רוג'רס איבדה את דרכה ב-1 ביוני במהלך הנסיעה חזרה מאורלנדו לווילשייר (אנ'), והחליטה להאריך את חופשתה ביום נוסף, אותו תכננה לבלות בטמפה. כאשר חיפשו אחר בית מלון בו יוכלו ללון נתקלו בצ'נדלר, אשר סיפק להם הנחיות בנוגע להמשך הדרך, והציע להיפגש עמן מאוחר יותר כדי לקחת אותן לשיט במפרץ טמפה, במהלכו יוכלו לצפות בשקיעה[3]. ג'ואן ובנותיה יצאו מכיוון אורלנדו בסביבות השעה 09:00 בבוקר והגיעו לבית המלון אכסניית הימים (אנ') דרך כביש מספר 60 (אנ') בשעה 12:30 בצהריים[4].
תמונות שהופקו מסרט צילום שהוצא מתוך מצלמה אשר הייתה בחזקת בני המשפחה ונמצאה בחדרם שבבית המלון חשפו צילום של השקיעה אשר צולם מהמרפסת, מה שמוכיח כי שלושתן עדיין היו בין החיים באותה העת, וטרם עזבו את המקום.
הן נראו לאחרונה בחיים במסעדת בית המלון בשעה 07:30 בבוקר למחרת, ולדעת האמונה הרווחת עלו על סירתו של צ'נדלר מנמל סמוך לדרך קורטני קמפבל (אנ'), המהווה חלק מכביש מספר 60, בין השעות 08:30 ל-09:00 באותו הבוקר, וכי עד לשעה 03:00 בליל היום הבא כבר נרצחו[5]. צ'נדלר ידע שבנות המשפחה לא התגוררו בפלורידה מאחר שראה את לוחיות הרישוי של רכבן, אשר נשאו סימני זיהוי של מדינת אוהיו, וייתכן כי עצם העובדה שהיה יליד אוהיו בעצמו סייעה לו לגרום להן לבטוח בו.
שלושת הגופות נמצאו במפרץ טמפה ב-4 ביוני 1989[6]. הגופה הראשונה אותרה בידי מספר אנשים אשר הפליגו על גבי מפרשית שחצתה את גשר סאנשיין סקייוואי (אנ') וראו אובייקט כלשהו צף במים. הגופה השנייה נמצאה במרחק של כשלושה קילומטרים מהראשונה, בעודה צפה על פני המים באזור המזח של סיינט פיטרסברג. בזמן שמשמר החופים עסק בחילוצה התקבלה קריאה לגבי גופה שלישית אשר נראתה במרחק מאתיים מטרים לכיוון מזרח. כל הגופות אותרו כאשר פניהן מופנות כלפי מטה, עם חבלים שנקשרו סביב צווארן, ובעודן עירומות מתחת לאזור המותניים בלבד[7].
מעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגופות נרקבו במהרה מתחת למים בעקבות מזג האוויר החם, ובשל כך לא הצליחו חוקרי מקרי המוות לזהות אותן בשבוע הראשון למציאתן. במהלך אותה העת דווחו שלושתן כנעדרות באוהיו בידי האל רוג'רס, בעלה של ג'ואן ואביהן של מישל וכריסטי. דיווח נוסף התקבל ב-8 ביוני מידי צוות בית המלון בו שהו, שמנהלו פנה למשטרה והעיד על כך שאף אחד לא נכנס לחדר המשפחה וכי המיטות נותרו מסודרות[2]. טביעות האצבעות שנמצאו בחדר התאימו לאלו של הגופות, וזהותן אושרה באופן סופית לאחר שנערכה השוואה דנטלית בין שיני הגופות לתצלומי רנטגן קודמים של בנות המשפחה[8].
חוקרים ימיים מאוניברסיטת פלורידה הדרומית (אנ') העריכו על פי זרמי הים כי הגופות הושלכו למים מתוך סירה, ולא מעבר לגשר או מגדה כלשהי, בין יומיים לחמישה ימים לפני שנמצאו. רכב המשפחה, אולדסמוביל קטלס קליי מודל 1984 בעלת לוחיות רישוי של מדינת אוהיו, אותרה בסמוך לנמל הסירות שעל דרך קורטני קמפבל (אנ').
כיווני חקירה ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילה העלו החוקרים בדעתם כי הרציחות בוצעו בידי שני מפגעים, והתאוריה אף הופקה לכדי פרק טלוויזיה בסדרה תעלומות בלתי פתורות (אנ') שעלה לאוויר ב-1991. רעיון זה הופרך עם מעצרו של צ'נדלר כעבור שלוש שנים, על אף שאסיר לשעבר אשר שהה עמו במאסר טען כי סיפר לו שביצע את הפשע יחד עם אדם נוסף, שעל זהותו לא היה מסוגל להצביע.
אחיו של האל רוג'רס, ג'ון, דהיינו גיסה של ג'ואן ודודן של מישל וכריסטי, נחשב גם הוא לחשוד עיקרי בראשית החקירה, על אף שבעת הרציחות ריצה עונש מאסר בגין אונס של אישה, דבר שהעניק לו אליבי מוצק[2]. חוקרי המקרה, עם זאת, מצאו ראיות שהצביעו על כך שאנס את אחייניתו, מישל, על אף שהאישומים נגדו נפלו בשל חוסר רצונה להעיד. מספר גורמים הציעו כי הלה תכנן את הרצח בזמן שביקר בבית הוריו קודם למתן גזר הדין, אולם לאחר שהצליחה המשטרה להוכיח כי לא יצר קשר עם רוצחים שכירים, שותפים לפשע, וכלל לא היה מסוגל לדעת את תאריך יציאתן של ג'ואן ובנותיה לטיול, החשדות נגדו התבטלו.
בעלה של ג'ואן, האל רוג'רס, נחשב תחילה לחשוד בעצמו, מאחר שעם מעצרו של אחיו באשמת אונס של אישה שחרר אותו הלה בערבות[2]. מאוחר יותר הודה כי עשה זאת בטרם גילה שג'ון אנס גם את בתו, מישל. כמו כן מצאו החוקרים כי משך סכום כסף גדול בסך של כ-7,000 דולרים מחשבון הבנק שלו מעט לאחר היעלמותן של ג'ואן והבנות, אך לדבריו התכוון להשתמש בכסף בכדי לחפש אחריהן. לבסוף עלה בידי המשטרה להוכיח כי האל לא עזב את אוהיו במהלך טיול משפחתו לפלורידה, וכי ג'ואן ובנותיה יצאו אליו מלכתחילה על מנת להתרחק מהרכילות שנפוצה בסביבת מגוריהן אודות התקיפה המינית שחוותה מישל בידי דודה.
קצה חוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרה הרצח נותר בלתי מפוענח במשך שלוש השנים הבאות, בעיקר בגלל עודף המידע הרב שהגיע לידי גורמי החוק, ויצר כיווני חקירה רבים שהסתיימו ללא התקדמות. קצה החוט המשמעותי ביותר הגיע מידי משטרת מדיירה ביץ' (אנ') והציג מקרה אונס דומה של תיירת קנדית בת 24, שהתרחש כשבועיים לפני הרציחות[9].
צ'נדלר נעצר לבסוף ב-24 בספטמבר 1992, הודות לעלון שעליו נכתבו הוראות דרך בכתב ידו ושנמצא ברכב המשפחה, בנוסף לתיאור פיזי של סירתו אשר נרשם בידי ג'ואן רוג'רס על אותו עלון. תחילה פרסמה המשטרה תמונות של כתב היד על שלטי חוצות באזור מפרץ טמפה, מה שהוביל את אחד משכניו לשעבר ליצור קשר עם הרשויות ולמסור טופס הזמנת עבודה שצ'נדלר כתב במו ידיו. השימוש בשלטי חוצות לצורך אכיפת החוק נחשב לדבר בלתי שגרתי בארצות הברית באותה העת.
באמצעות ניתוח והשוואה של כתבי היד התגלתה התאמה בין שני הממצאים. כמו כן נמצאה התאמה בין טביעת כף יד שנלקחה מהעלון לזו של צ'נדלר. הלה הספיק למכור את סירתו לאורך השנים, ובהמשך גם עזב את מפרץ טמפה יחד עם משפחתו, שעברה לפורט אורנג' (אנ') בסביבות אותו הזמן בו שלטי החוצות החלו להציג את כתב ידו.
משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדויות ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'נדלר הואשם בשלושה סעיפי רצח בגין הרציחות של ג'ואן, מישל וכריסטי, במחוז פינלאס (אנ'), פלורידה, ב-10 בנובמבר 1992. עורך הדין שמונה לייצג אותו מטעם ההגנה היה פרדריק זינובר. המשפט החל כעבור קרוב לשנתיים בקלירווטר, ב-19 בספטמבר 1994[10].
תחילה טען כי פגש את שלוש הבנות וסיפק להן הוראות דרך, אך לעולם לא ראה אותן שוב פנים אל פנים, אלא רק בעיתונים או על שלטי חוצות. הוא הודה כי שהה במפרץ טמפה בליל היעלמותן, והמשטרה אכן החזיקה בתיעוד של שלוש שיחות טלפון שבוצעו מתוך סירתו לבית מגוריו בשעות שבהן התרחשו הרציחות, אולם הלה טען כי העביר את זמנו בדיג, לבדו. כאשר נשאל מדוע חזר לביתו באיחור טען כי לא הצליח להניע את הסירה בעקבות נזילה בצינור הדלק. בנוסף אמר כי ניסה ליצור קשר עם משמר החופים ועם מחלקת השיטור הימי (אנ') של פלורידה, בנוסף לנפנוף לעבר סירת פטרול מקומית, אך כולם היו עסוקים מדי מכדי לעזור לו. לבסוף הצליח לסדר את הנזילה בעזרת סרט דביק, לדבריו, ושב חזרה לחוף בבטחה.
עורכי דינו של צ'נדלר, עם זאת, לא הצליחו למצוא תיעודים לשיחותיו אל משמר החופים או השיטור הימי, וכמו כן לא נודע על סירות פטרול שהסתובבו באזור באותה העת. מכונאי סירות שהעיד עבור התביעה טען כי הדרך בה סידר לכאורה את נזילת הדלק לא הייתה יכולה לתקן את הנזק מאחר שדגם הסירה בה הפליג, בייליינר (אנ'), הכיל צינורות שהזרימו את הנוזל כלפי מעלה, כך שדליפה הייתה מובילה לשפיכת הדלק לתוך המים ולא לסירה, ובכך גורמת לחומר שעל הסרט הדביק להתמוסס במהירות. כאשר תושאל שוב בנוגע לעניין בידי התובע דאגלס קרואו, טען צ'נדלר כי לא הצליח להיזכר במאורעות הנכונים.
עדויות התביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת מעדות התביעה המרכזיות הייתה ג'ודי בלייר, שהעידה כי במהלך ה-15 במאי 1989, כשבועיים לפני הרציחות, הזמין אותה צ'נדלר לצאת עמו להפלגה בסירתו מאזור מדיירה ביץ' (אנ'). השניים שטו לאורך מפרץ טמפה ולאחר שהתרחקו מספיק מהחוף החל צ'אנדלר לאנוס אותה, בטרם שבו חזרה.
קודם להפלגה בילתה בלייר עם חברתה, ברברה מוטראם, אשר סירבה להצעתו של צ'נדלר להצטרף אליהם, וחיכתה בחדר בית המלון בו שהו. צ'נדלר לא הורשע באותו הפשע על אף שבלייר הגישה נגדו תלונה, כך שעדותה נועדה לתאר את אופיו של הלה בלבד, ובייחוד את דפוס ההתנהגות האלים בו התאפיין, אשר חזר על עצמו במספר מקרים.
כחלק מעדותה ציינה כי ביום שקדם להפלגה, ה-14 במאי, הזדהה צ'נדלר בפניה ובפני מוטראם בתור "דייב פוסנר" או "דייב פוסנו" כאשר נפגשו בחנות נוחות בטמפה. כמו כן אמר להן שעבד בעסקי האלומיניום. פרטים אלו נמסרו לידי המשטרה עוד קודם לרציחות, כאמור, ועל אף שצ'נדלר לא הורשע באונס של בלייר, סייע המידע שמסרה להוספת קלסתר פניו לשלטי החוצות באזור מפרץ טמפה, לצד תמונות של כתב ידו[11]. בנוסף היוותה הידיעה על עיסוקו בעסקי האלומיניום מקור השראה לשמה של החקירה, "מבצע איש הפח"[12].
עד מרכזי נוסף מטעם התביעה היה אחד מעובדיו לשעבר של צ'נדלר, אשר טען כי הלה התרברב בפניו על כך שיצא עם שלוש נשים שונות בלילה בו התרחשו הרציחות, וכי ביום למחרת חזר ליבשה עם סירתו על מנת למסור חומרי גלם לצורך אחת מעבודותיו, בטרם הפליג שוב. כאשר ניסו להבין היכן באמת הסתובב באותו הלילה, הצליחו החוקרים לאתר מספר תיעודים לשיחות טלפון שניהל הלה עם אשתו מתוך סירתו בין השעות 01:00 ל-05:00 לפנות בוקר, ככל הנראה בניסיון להסביר את היעדרותו, ולספק לעצמו אליבי למקרה שייתפס.
בין עדי התביעה נכחו גם בתו של צ'נדלר, קריסטל מיי סו, אשר טענה שאביה שוחח עמה על כך שרצח שלוש נשים, וכי פחד לשוב חזרה לטמפה[13]. בנוסף, אישה שעבדה כמנקה באכסניית הימים אמרה שראתה את צ'נדלר חולף על פניה ב-1 ביוני 1989 בזמן שהלכה לכיוון חדרה של משפחת רוג'רס, דבר שלא הבינה את חשיבותו המלאה עד למעצרו של הלה ב-1992. כמו כן נמסרו עדויות מטעם בן זוגה של אחת הנרצחות, מישל רוג'רס, ומידי אביה האל[13], וכן מכמה אסירים אשר חלקו את תאם עם צ'נדלר, כאשר אחד מהם טען שהלה אמר בפניו כי ”אם הזונה הזאת לא הייתה מתנגדת לא הייתי נמצא פה עכשיו”[14].
גזר הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסק הדין נמסר ב-29 בספטמבר 1994, ומצא את צ'נדלר אשם בגין כל שלושת סעיפי הרצח, כאשר חבר המושבעים המליץ על מתן עונש מוות. גזר הדין נמסר ב-4 בנובמבר ודן את צ'נדלר למוות[15]. על אף כן, הוא המשיך לדבוק בעמדתו וטען לחפות מפשע, ובשנים הבאות הגיש ערעורים רבים כנגד עונשו בזמן שהמתין באגף המוצאים להורג (אנ') של פלורידה שבמוסד הכליאה המאוחד ברייפורד תבנית:אנRaiford, Florida.
מיד לאחר הרשעתו ובזמן שהמתין לביצוע גזר דינו הגישה נגדו אשתו, דברה, תביעת גירושים, ונישואיהם תמו כעבור קרוב לשנה. הוא לא הורשה להמשיך להיפגש עם בתו, ולפי בקשתה של גרושתו גם לא לקבל תמונות שלה[16].
הוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושל מדינת פלורידה דאז ריק סקוט חתם על צו ההוצאה להורג (אנ') של צ'נדלר ב-10 באוקטובר 2011. בראיון לעיתון הטמפה ביי טיימס (אנ') אמר כי ”הוא הרג שלוש נשים, אז עלעלתי בין התיקים השונים, וזה נראה לי כמו הזמן המתאים שנעשה את האחד הזה”[17]. הוצאתו להורג של צ'נדלר נקבעה ל-15 בנובמבר אותה שנה, בשעה 16:00 בצהריים[18].
עורך דינו של צ'נדלר, באיה הריסון, סיפר כי לקוחו ביקש ממנו שלא להגיש ערעורים קלי דעת בניסיון להשאיר אותו בחיים. לדבריו, ”הוא לא לוחץ עליי להתחיל להתרוצץ כדי למצוא איזו דרך קסומה החוצה. הוא לא הולך לעשות סצנה. הוא לא מתכוון להתיש את מערכת החוק. כל מה שהוא אמר לי זה: אם ישנה דרך חוקית כלשהי שאני יכול למצוא אשר תמנע את הוצאתו להורג, הוא ירצה שאעשה כמיטב יכולתי לבצע אותה”[18]. כמו כן אמר כי צ'נדלר סובל מבעיות בכליות, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, ודלקת מפרקים[19].
כעבור יומיים, ב-12 באוקטובר, הודיע הריסון כי החל להכין עתירה חדשה בנוגע להפרת זכויותיו של לקוחו על פי התיקון החמישי והתיקון הארבעה עשר לחוקת ארצות הברית, על אף שלא היה בטוח האם צ'נדלר יהיה מוכן לנסוע עד לבית המשפט בקלירווטר בכדי להשתתף בשימוע בעניינו, או אם בכלל יסכים להגיש את העתירה. ”הוא שונא לבקר בקלירווטר. הוא לא אוהב את הנסיעה לשם, והוא לא מרגיש טוב”, אמר[20].
הריסון הכין עתירה נוספת אשר הוגשה לידי בית המשפט ב-18 באוקטובר וערערה על עונש המוות שנגזר על צ'נדלר, בטענה שהוא אינו חוקתי[21]. שימוע בעניין נקבע לשעה 13:00 בצהרי ה-21 באוקטובר, אולם צ'נדלר לא נכח בו. הערעור נדחה ב-24 באוקטובר מאחר שצ'נדלר כבר הגיש עתירה בעלת אופי זהה לבית המשפט העליון של פלורידה קודם לכן[22]. עם זאת, נקבע שימוע נוסף ל-9 בנובמבר בו תכנן בית המשפט לשמוע את דבריו, אולם הוא בוטל כיומיים קודם לכן, ב-7 בנובמבר, וערעורו הסופי על גזר הדין וצו הוצאתו להורג נדחו[23]. עתירה נוספת שהגיש לבית המשפט העליון של ארצות הברית נדחתה גם היא ב-15 בנובמבר[24].
צ'נדלר אכל את ארוחתו האחרונה ב-11:00 בבוקר ה-15 בנובמבר, אשר כללה שני כריכי לחם לבן עם נקניק סלמי וחרדל, חצי כריך נוסף של חמאת בוטנים וריבת ענבים, כוס תה קר לא מומתק בו אותה לא שתה, וכוס קפה[25].
הוצאתו להורג נקבעה לשעה 16:00 באותו היום אך נדחתה בשבע דקות מאחר שהסוהרים התקשו למצוא ורידים אליהם יוכלו להחדיר את מחטי זריקת הרעל. צ'נדלר סירב לומר מילים אחרונות, אך הותיר הצהרה כתובה בידי סוהריו בה רשם: ”אתם הורגים אדם חף מפשע היום”. הוא עצם את עיניו בשעה 16:09 כאשר הראשון מבין שלושת חומרי הזריקה הוחדר לגופו, ופתח מעט את פיו כעבור דקה[26], תנוחה בה נותר עד שהוכרז כמת כעבור רבע שעה[27].
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר נחקר לגבי תקרית האונס במדיירה ביץ' (אנ') הודה צ'נדלר שהיא אכן התרחשה, על אף שיחסי המין בינו לבין בלייר התקיימו, לכאורה, בהסכמה מלאה, אם כי במהלכן שינתה את דעתה וביקשה שיפסיק. מאחר שצ'נדלר כבר נידון למוות ומפני שהתביעה העדיפה להימנע מהטראומה הנפשית שהייתה עשויה להיגרם לבלייר כתוצאה מהשתתפות בהליכים משפטיים נוספים, הוא מעולם לא הואשם באונס שלה.
מומחי פרופילאות הציעו את האפשרות כי צ'נדלר ביצע רציחות נוספות קודם למקרה של משפחת רוג'רס, זאת בהתבסס על ההנחה שאדם העומד לבצע את רצחו הראשון לא יהיה מנוסה או אמיץ דיו על מנת לחטוף ולרצוח שלוש נשים בו זמנית. בשל כך נותר צ'נדלר החשוד העיקרי בפרשה נוספת מ-1982, בה גופה של אישה נשטפה לחופי האי אנה מריה (אנ')[28]. שמו נוקה רק ב-2011 כאשר זוהתה האלמונית בתור איימי הרסט, ובעלה הורשה ברצח[29].
השפעתה של התקשורת על הרשעתו של צ'נדלר עדיין עומדת בסימן שאלה, מאחר שבתום משפטו תואר הלה בתור אחד הפושעים הידועים לשמצה ביותר של פלורידה. כאשר שוחח עם כתב חדשות מסוים אמר כי מילותיו האחרונות לפני הוצאתו להורג יהיו ”נשקו את התחת הורדרד שלי”[30]. מספר השוואות נערכו בין המקרה של צ'נדלר לבין פרשת קיילי אנתוני (אנ'), כאשר הסממן הבולט ביותר המופיע בשניהם הוא מאמצי התקשורת להוביל לבחירתם של מושבעים שהתגוררו מחוץ למחוזות בהם התרחשו הפשעים[31].
השופטת סוזן פ. שייפר, אשר מונתה לנהל את משפטו של שייפר ולבסוף דנה אותו למוות, תיארה את התרשמותה ממנו במהלך ראיון שהתקיים ב-2011. לדבריה היה ”אדם חסר נשמה”, ובנוסף סיפרה כי, ”היה זה המקרה הגרוע ביותר מבחינה עובדתית, ומבחינת נאשם נטול חסד, בו התעסקתי אי פעם, וייצגתי אנשים רבים שלא היו בהכרח טובים”[32].
ולרי טרוקסל, בתו של צ'נדלר, אמרה בראיון שנערך לאחר הוצאתו להורג כי ”אני מאמינה שהם הוציאו להורג אדם חף מפשע. אני לא חושבת שאבא שלי היה מסוגל לבצע כזה פשע מחריד לבדו. היה מוכרח להיות שם אדם נוסף.. טביעת כף היד מוכיחה שהוא פגש אותן ונתן להן הוראות לדרך, אבל זה לא אומר שהוא הרג אותם. אני חושבת שתיק התביעה היה חלש מאוד”[33]. כמו כן סיפרה כי שלחה מכתב למושל המדינה בו ביקשה שימתיק את עונשו למאסר עולם[34]. בתו השנייה, ג'וזט, אמרה מנגד כי אביה היה אדם מאוד חולה ורשע[35]. בנו, ג'ף, אמר כי ”אני באמת מאמין שהוא נשפט והורשע בידי התקשורת זמן רב לפני המשפט. התקשורת יכולה, פחות או יותר, להרשיע אותך. אני לא חושב שהוא קיבל משפט הוגן”[33].
מקרה הרצח בקורל ספרינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרה רצח שהתרחש בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 ונותר בלתי מפוענח במשך כ-23 שנים נפתר ב-25 בפברואר 2014, כאשר מצאו חוקרים ראיות דנ"א שזיהו את צ'נדלר בתור הרוצח של אייוויליס בריוס בגיריס בת ה-20, אשר נאנסה ונחנקה למוות בקורל ספרינגס, פלורידה, ב-27 בנובמבר 1990[36].
בגיריס, צעירה בשנות ה-20 לחייה שזה עתה התחתנה, נראתה לאחרונה בחיים בחנות ספורט בה עבדה בקניון סאוגראס מילס. כאשר לא שבה לביתה יצא בעלה לחפש אחריה ומצא את רכבה, פורד טמפו מודל 1985, כאשר צמיגיו חתוכים. לדעת הקונצנזוס הרווח השקיף עליה צ'נדלר במשך יומיים בטרם חתך את הצמיגים, והופיע בשעה שהבחינה בהם תוך שהציע לסייע לה[37].
כעבור שלוש שעות לאחר שדווחה כנעדרת נמצאה גופתה תחת תיבת דואר באחת השכונות המקומיות שבאזור המגורים הסמוך, בידי שני גברים שחזרו מטיול דיג. גופתה הייתה עירומה ונשאה סימני קשירה הן על מפרקי הידיים והן על הרגליים, בנוסף לסרט דביק שנותר על שערה. מקרה הרצח נחשב כיום לפתור, על אף שלא ניתן להרשיע בו את צ'נדלר היות שהוא כבר אינו בין החיים[38].
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית הטלוויזיה זירת הפשע של ערוץ דיסקברי הפיקה פרק אודות המקרה בשם "איש הפח". זה הוא הפרק השמיני של העונה הראשונה, העוסק ברציחות של ג'ואן רוג'רס ושתי בנותיה[39].
- תוכנית הטלוויזיה תעלומות בלתי פתורות (אנ') הפיקה פרק אודות הרציחות, כאמור, אשר שודר קודם לפענוח המקרה ולתפיסתו של צ'נדלר. עלילתו, אפוא, מסתמכת על התיאוריות המובילות מאותה העת לגבי השתלשלות העניינים האמיתית, ומציגה שני גברים אלמוניים בתור המפגעים שקטלו את חייהן של בנות משפחת רוג'רס[40].
- תוכנית הטלוויזיה תיקי פשע קרים (אנ') של רשת A&E (אנ') הפיקה פרק בשם "גופות במפרץ \ מכה קרה" העוסק במקרה. זה הוא הפרק העשרים וארבעה של העונה הראשונה, והוא סובב את הרציחות ומציג קטעי ארכיון אמיתיים של המעורבים בפרשה[41].
- תוכנית הטלוויזיה תיקים פורנזיים (אנ') הפיקה פרק בשם "רווי מים" אשר שודר ב-28 בינואר 2011, ועוסק בגילוי הגופות לאחר שצפו במי מפרץ טמפה, ומהלך החקירה שהובילה לתפיסתו של צ'נדלר[42].
- תוכנית הטלוויזיה על התיק עם פאולה זאן (אנ') הפיקה שני פרקים אודות המקרה אשר שודרו ב-22 בינואר 2012, הפרק העשר והפרק האחד עשר בעונה החמישית המכונים "רצח בזמן השקיעה" חלק א'[43] וב'[44].
- תוכנית הטלוויזיה רצח בגן עדן הפיקה פרק בשם "מוות בחופשה" אודות המקרה אשר שודר ב-23 באוגוסט 2014. זה הוא הפרק הרביעי בעונה השנייה של הסדרה, ועוסקת בהיבטי הפשע המושלם של הפרשה, מאחר שנותרה בלתי מפוענחת במשך מספר לא מבוטל של שנים עד לתפיסתו של צ'נדלר[45].
- תוכנית הטלוויזיה טבח משפחתי של הערוץ אוקסיג'ן הפיקה פרק בשם "משפחת רוג'רס" אודות המקרה אשר שודר ב-11 בפברואר 2022. זה הוא הפרק העשירי של העונה הראשונה, ועוסק בעיקר בהצגת עבודות הבילוש והחקירה שהתבצעו לאחר גילוי גופות הנרצחות[46].
תוכניות אירוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית האירוח המופע של מורי פוביץ' (אנ') הפיקה פרק טלוויזיוני ב-1995 בו השתתפו בזמן אמת צ'נדלר, כמה מבני משפחתו, והאל רוג'רס, בעלה של הנרצחת ג'ואן רוג'רס. צ'נדלר לא נכח באולפן בעצמו, אלא דרך שידור לוויין מבית הסוהר בו ריצה את מאסרו[47].
פודקאסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפודקאסט האוסטרלי קייספייל (אנ') הפיק פרק המכונה "ג'ו, מישל וכריסטי רוג'רס" אודות המקרה, אשר שודר ב-19 בנובמבר 2022, ובו קריין לא ידוע משוחח אודות פרטי הרציחות והחקירה. זה הוא הפרק ה-232 של הפודקאסט[48].
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסופר דונלד א. דייוויס (אנ') הוציא לאור את ספרו "שיט המוות" ב-1996, המסקר בחלקו הראשון את האונס והרציחות של בנות משפחת רוג'רס, ובחלקו השני את משפטו של צ'נדלר, בתבנית האופיינית לספרים מסוגת פשע אמיתי[49].
עיתונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדרת מאמרים בשם "מלאכים ושדים" מאת תומאס פרנץ' (אנ') שנכתבה ב-1997 ופורסמה בטמפה ביי טיימס (אנ') (באותה העת סיינט פיטרסברג טיימס) מתארים את הרציחות, לכידתו והרשעתו של צ'נדלר, והמכה האנושה שהנחיתו הפשעים על חיי משפחת רוג'רס והקהילה בה חיה באוהיו. המאמרים זכו בפרס פוליצר ב-1998 עבור סדרת הכתבות הטובה ביותר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אובה צ'נדלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 מלאכים ושדים, פרק ה': כדור הכסף, עמוד 3, אורכב מהמקור ב-27 בפברואר 2010. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 החופשה שהפכה לסיוט, טולידו בלייד (אנ'), עמוד 4, פורסם במקור ב-10 ביוני 1989, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2016. (באנגלית)
- ^ רוצחים ידועים לשמצה במפרץ טמפה, אזור אופייני לזוועות, טמפה ביי טיימס, פורסם במקור ב-20 באוקטובר 2017, אורכב מהמקור ב-24 באוקטובר 2017. (באנגלית)
- ^ מקרי הרצח של הנופשות אשר השאירו את המשטרה ללא קצה חוט, לייקלנד לדג'ר (אנ'), עמוד 18, פורסם במקור ב-25 ביוני 1989, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ תיעודי טלפון קושרים את החשוד לזירת הרצח המפרץ, טולידו בלייד, עמוד 13, פורסם במקור ב-9 ביוני 1994, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ שלוש גופות נשים נמצאו במפרץ טמפה, סרסוטה הרלד טריביון (אנ'), עמוד 6, פורסם במקור ב-5 ביוני 1989, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ הקהילה מבכה את תעלומת מותן של שלושת המטיילות מפלורידה, אסושייטד פרס, פורסם במקור ב-10 ביוני 1989, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ עיירה בעלת רמזור בודד מזועזעת מהרצח המשולש בפלורידה, טולידו בלייד, עמוד השער, פורסם במקור ב-10 ביוני 1989, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ החקלאי שאיבד את קרוביו מרגיש ממורמר אודות השמועות שנפוצו, טולידו בלייד, עמוד השער ועמוד 5, פורסם במקור ב-26 בספטמבר 1992, אורכב מהמקור ב-25 בנובמבר 2015. (באנגלית)
- ^ אובה צ'נדלר נגד מדינת פלורידה, בית המשפט העליון של פלורידה, אורכב מהמקור ב-23 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ חיפוש אחר אלמוני וסירתו ברצח המשולש של האם ובנותיה, גיינסוויל סאן (אנ'), עמוד 4, פורסם במקור ב-4 בנובמבר 1989, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ מותו של אובה צ'נדלר מביא הקלה, אך לא צדק לאב והבעל המעונה, טמפה ביי טיימס, תומאס פרנץ', פורסם במקור ב-15 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-5 בנובמבר 2013. (באנגלית)
- ^ 1 2 העדויות מסבכות את צ'נדלר, טולידו בלייד, עמוד השער ועמוד 6, פורסם במקור ב-22 בספטמבר 1994, אורכב מהמקור ב-25 בנובמבר 2015. (באנגלית)
- ^ צ'נדלר, טולידו בלייד, עמוד 6, פורסם במקור ב-22 בספטמבר 1994, אורכב מהמקור ב-25 בנובמבר 2015. (באנגלית)
- ^ צ'נדלר נידון לשלושה עונשי מוות בגין הרציחות במפרץ, חדשות בוקה רטון (אנ'), עמוד 5, פורסם במקור ב-5 בנובמבר 1994, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2016. (באנגלית)
- ^ מלאכים ושדים, פרק ז': הממלכה הקסומה, עמוד 6, אורכב מהמקור ב-3 באפריל 2009. (באנגלית)
- ^ סקוט על חתימה צו ההוצאה להורג של אובה צ'נדלר: "היה זה התיק המתאים", טמפה ביי טיימס, פורסם במקור ב-11 באוקטובר 2011, אורכב מהמקור ב-23 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ 1 2 תאריך הוצאתו להורג של אובה צ'נדלר נקבע לנובמבר, ויין טי וי (אנ'), פורסם במקור ב-11 באוקטובר 2011, אורכב מהמקור ב-12 באוקטובר 2011. (באנגלית)
- ^ האל רוג'רס אינו בטוח האם יחזה בהוצאתו להורג של אובה צ'נדלר, טמפה ביי טיימס, ג'מאל תלג'י, פורסם במקור ב-11 באוקטובר 2011, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ הרוצח המשולש אובה צ'נדלר עשוי שלא להשתתף בשימוע הוצאתו להורג שיתקיים בפינלאס, טמפה ביי טיימס, פורסם במקור ב-13 באוקטובר 2011, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ צ'נדלר מערער על הוצאתו להורג ומצטט את פסק הדין האחרון בנושא, פוקס טמפה ביי (אנ'), פורסם במקור ב-19 באוקטובר 2011, אורכב מהמקור ב-30 בדצמבר 2014. (באנגלית)
- ^ ערעורו האחרון של אובה צ'נדלר נדחה בידי שופט מפינלאס, התחנה הבאה היא בית המשפט העליון של פלורידה, טמפה ביי טיימס, ג'מאל תלג'י, פורסם במקור ב-25 באוקטובר 2011, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ אובה צ'נדלר נגד מדינת פלורידה, בית המשפט העליון של פלורידה, פורסם במקור ב-7 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-24 בינואר 2023. (באנגלית)
- ^ אובה צ'נדלר נגד מדינת פלורידה, בית המשפט העליון של ארצות הברית, פורסם במקור ב-15 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ אובה צ'נדלר, פרקליטות מחוז קלארק, אורכב מהמקור ב-15 בינואר 2022. (באנגלית)
- ^ תיעוד מפורט דקה אחר דקה של הוצאתו להורג של אובה צ'נדלר, חברת השידור האמריקנית, ברנדן מקלאפין, פורסם במקור ב-15 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-19 בנובמבר 2011. (באנגלית)
- ^ עונש המוות של הרוצח הידוע לשמצה ממפרץ טמפה אובה צ'נדלר בוצע, חברת השידור האמריקנית, פורסם במקור ב-15 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-18 בינואר 2012. (באנגלית)
- ^ גופה מעלה זיכרונות ממקרה ידוע לשמצה, סיינט פיטרסברג טיימס, מייק בראספילד, פורסם במקור ב-22 ביוני 2001, אורכב מהמקור ב-24 בספטמבר 2008. (באנגלית)
- ^ לאחר כמעט שלושה עשורים נעצר חשוד ברצח, טמפה ביי טריביון, טוד לסקניק, פורסם במקור ב-22 בספטמבר 2011, אורכב מהמקור ב-27 בספטמבר 2013. (באנגלית)
- ^ הרוצח בוחר במילים אחרונות מתריסות עבור יום הוצאתו להורג, עיתון החדשות של דייטונה ביץ' (אנ'), עמוד 2, פורסם במקור ב-20 בפברואר 1995, אורכב מהמקור ב-20 בפברואר 2016. (באנגלית)
- ^ עוד הרבה לפני המקרה של קייסי אנתוני נודע מחוז פינלאס בייבוא מושבעים, טמפה טריביון, רוב שאו, פורסם במקור ב-23 במאי 2011, אורכב מהמקור ב-9 באוקטובר 2012. (באנגלית)
- ^ השופטת סוזן שייפר נזכרת באובה שייפר בתור אדם נטול נשמה, טמפה ביי טיימס, סו קרלטון, פורסם במקור ב-17 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-5 במאי 2016. (באנגלית)
- ^ 1 2 בתו של צ'נדלר רצתה להיפרד ממנו, טמפה טריביון (אנ'), רוב שאו, פורסם במקור ב-27 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-31 בדצמבר 2011. (באנגלית)
- ^ ההוצאה להורג המתוכננת ליום שלישי עשויה לשים סוף לרצח המשולש מ-1989, טמפה טריביון, רוב שאו, פורסם במקור ב-13 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-16 בדצמבר 2011. (באנגלית)
- ^ צ'נדלר הוצא להורג בגין הרצח המשולש ב-1989, אוקאלה סטאר באנר (אנ'), צ'אד סמית', פורסם במקור ב-15 בנובמבר 2011, אורכב מהמקור ב-27 באוקטובר 2019. (באנגלית)
- ^ משטרת פלורידה מפצחת מקרה בן עשרים ושלוש שנים באמצעות בדיקת דנ"א, פוקס ניוז, פורסם במקור ב-1 בדצמבר 2015, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ משטרת קורל ספרינגס: מקרה רצח לא מפוענח נפתר בעזרת ראיות דנ"א אשר זיהו את הרוצח בתור אדם שהוצא להורג, תאגיד השידור הקנדי (אנ'), פורסם במקור ב-24 בפברואר 2014, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ המשטרה: הדנ"א של הרוצח הידוע לשמצה אובה צ'נדלר קישר אותו לרצח שהתרחש בדרום פלורידה ב-1990, טמפה ביי טיימס, ויליאם ר. לבק, פורסם במקור ב-25 בפברואר 2014, אורכב מהמקור ב-19 ביולי 2014. (באנגלית)
- ^ זירת הפשע – איש הפח, לוקייט טי וי, אורכב מהמקור ב-7 בדצמבר 2011. (באנגלית)
- ^ תעלומת שלושת הגופות במפרץ טמפה נותרה בלתי פתורה, סיינט פיטרסברג טיימס, עמוד 14, פורסם במקור ב-5 בנובמבר 1991, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ גופות במפרץ \ מכה קרה, בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ תיקים פורנזיים – רווי מים, בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ על התיק עם פאולה זאן – רצח בזמן השקיעה: חלק א', בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ על התיק עם פאולה זאן – רצח בזמן השקיעה: חלק ב', בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ רצח בגן עדן – מוות בחופשה, בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ טבח משפחתי – משפחת רוג'רס, בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ רוצח התיירים צ'נדלר עולה לדבר על המקרה בתוכנית טלוויזיה, טמפה ביי טיימס, פורסם במקור ב-3 בפברואר 1995, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ ג'ו, מישל וכריסטי רוג'רס, קייספייל, פורסם במקור ב-19 בנובמבר 2022, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
- ^ שיט המוות, גודרידס, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2023. (באנגלית)
