אובליסק הקיסר בחיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אובליסק הקיסר וילהלם השני ואשתו
לוח הסבר ליד אובליסק הקיסר בכרמל

אובליסק וילהלם השני, קיסר גרמניה, ניצב במרומי הכרמל בתוך גינה קטנה בקצה טיילת לואי ברחוב יפה נוף בחיפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור הקיסר בשנת 1898 היה גורם מכונן בחיי הקהילה הטמפלרית בארץ ישראל. מטרתו המוצהרת של הביקור הייתה חנוכת כנסיית הגואל בירושלים. ב-1869 ביקר פרידריך וילהלם, יורש העצר הפרוסי (ולימים הקיסר פרידריך השלישי), אביו של וילהלם השני, בירושלים, בדרכו לחגיגות הפתיחה של תעלת סואץ. ב-7 בנובמבר 1869 הוא ניצח על העברת השטח במוריסטן לרשות פרוסיה. וילהלם הקים קרן למימון בניית הכנסייה ועקב בעניין רב אחרי הגשמת התוכנית. ב-11 באוקטובר 1898 עזבה הפמליה הקיסרית את ברלין בדרכה לקושטא, ולאחר קבלת פנים נלהבת ומספר ימי סיור המשיכה בדרכה לארץ ישראל.

הקיסר ביקש לדרוך בתחילה על אדמה גרמנית, ומשום כך בנה המהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר מזח מיוחד על החוף, סמוך למושבה הגרמנית בחיפה באורך 65 מטר וברוחב 6 מטר.

ב-25 באוקטובר 1898 הגיע הקיסר ופמלייתו על סיפון היאכטה הקיסרית "הוהנצולרן" לחיפה ונתקבל בהתלהבות על ידי אנשי המושבה הגרמנית והשלטונות הטורקיים. בו ביום הם ביקרו במושבה הגרמנית על הכרמל, כרמלהיים, ובדרך חזרה השקיפו ממרומי ההר על חיפה והמושבה הגרמנית.

למחרת נערכה לאורחים קבלת פנים רבת משתתפים בגן הקונסוליה הגרמנית. הקיסר השיב למברכיו ואמר כי הוא משבח את המתיישבים ששמרו על האופי הגרמני והצליחו להפריח אדמה שוממה והבטיח למסור על כך למלך מדינת וירטמברג. הוא הבטיח למתיישבים כי תמיד יוכלו לסמוך על חסותו ולפנות אליו בשעת הצורך.

פרדריך קלר, ממנהיגי הטמפלרים, החליט לתרום שטח על הכרמל כהוקרה על ביקור הקייזר. כשנה אחר כך הציגו הטמפלרים תוכנית לבניית פארק שישתרע מהדרך המובילה לכרמל עד למקום שממנו השקיפו הקיסר ואנשי פמלייתו על חיפה. בקצה הפארק (שכונה בתוכנית "מרפסת הקיסר" או Kaiserplatz (קייזרפלאץ)) תוכנן להיבנות אובליסק לכבוד הקיסר ואשתו אוגוסטה ויקטוריה.

ב-25 באוקטובר 1910 נחנך במרומי הכרמל האובליסק לכבוד הזוג הקיסרי בתחילת המורד של הכרמל אל הים. בתחילה תוכנן שאוניית מלחמה גרמנית תעגון בחיפה וצוות מלחים ישתתף בטקס, אולם בשל מתיחות בין טורקיה לגרמניה בעקבות פרשת רצח האיכר הטמפלרי פריץ אונגר בנויהרדטהוף, בוטלה תוכנית זו.

מדי שנה באוקטובר, עד מלחמת העולם הראשונה, נהגו הטמפלרים לערוך במקום חגיגה לכבוד הקיסר - Kaiserfest (קייזרפסט).

העמוד המקורי שפניו היו צפונה נהרס בחלקו עם כיבוש חיפה בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. על העמוד נחרטו שמותיהם של הקיסר ואשתו, אוגסטה ויקטוריה, וחתימה "קיסר ומלך" (JR=Imperator (et) Rex) ו"קיסרית ומלכה" (Imperatrix (et) Regina[1]) כפי שהופיעה על מסמכי הקיסר[2]. במלחמת העולם הראשונה מוקמה ליד האובליסק עמדת תותחים. הבריטים העפילו בהר, כבשו את העמדה והפקיעו את שטח הפארק ולימים נהרס האובליסק.

הגרמנים שחזרו את האובליסק, אולם עם גירוש הגרמנים הטמפלרים בימי מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל, הוזנח המקום והאובליסק נעלם תחת צמחייה פראית.

המקום שופץ בביקור נכדו של הקיסר בחיפה ב-1982[3], בעידודו של פרופ' אלכס כרמל (ראשון חוקרי הטמפלרים בארץ). כיום נמצא במקום גם תותח ימי בלגי (שיוצר בלייז') ממודל צרפתי, בעל טעינת לוע[4] שיוצר בשנת 1857., שהובא למקום מגן הזיכרון כ"משקל נגד" לצד הגרמני-טורקי שהפסיד במלחמה. במקום הונחו לוחות ועליהם ההיסטוריה של המקום בעברית ואנגלית.

השוואה בין הכתובים על גבי האובליסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת הקיסר המקורית מצילום מהעשור הראשון של המאה ה-20

בעת שהתקינו את האובליסק המשופץ קבעו טבלה ובה כיתוב המדמה את הכיתוב המקורי.

כיתוב על האובליסק המקורי כיתוב על האובליסק המשופץ
.WILHELM II WILHELM II
.J.R .J.R
Auguste AUGUSTA
Victorja VICTORIA
.J.R .J.R
Okt. 1898‏ 25 OCTOBER 1898 ‏ 25

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכס כרמל: התיישבות הגרמנים בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1973.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בגרמנית המילה קיסרית נכתבת כ-Imperatorin‏.
  2. ^ Emperor Wilhelm II in Doorn, באתר The Western Front Museum
  3. ^ מפנה העמוד הפעם דרומה.
  4. ^ התותח העתיק שמוצב כיום בטיילת לואי ותותחים עתיקים בישראל, באתר הפורומים פרש.