אוג'ניו קסטלוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוג'ניו קסטלוטי
Eugenio Castellotti
Vittorio Jano.jpg
לידה 10 באוקטובר 1930
לודי, איטליה
פטירה 14 במרץ 1957 (בגיל 26)
מודנה, איטליה
לאום איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
קריירת פורמולה 1
מרוצים 14
פודיומים 3
נקודות בקריירה 19.5
זינוקים מפול פוזישן 1
קבוצות לנצ'יה, פרארי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוג'ניו קסטלוטיאיטלקית: Eugenio Castellotti;‏ 10 באוקטובר 193014 במרץ 1957) הוא נהג מרוצים איטלקי, שהתחרה באליפות הפורמולה 1 עבור קבוצות לנצ'יה ופרארי. נהרג בתאונה שאירעה במהלך נסיעת מבחן שערך במסלול המרוצים במודנה.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטלוטי נולד בעיר לודי, איטליה. בגיל 20 רכש מכונית פרארי ושנתיים אחר כך החל להשתתף במרוצי מכוניות ספורט. באותה שנה ניצח בגרנד פרי פורטוגל, סיים שלישי במרוץ שהתקיים בבארי ושני במרוץ שהתקיים במונקו. בשנת 1953 ניצח את מרוץ 10 השעות של מסינה וסיים שלישי במרוץ הקררה פאנאמריקה שהתקיים במקסיקו. בשנת 1954 חתם בקבוצת לנצ'יה והמשיך להתחרות במכוניות ספורט, בזמן שהוא ממתין למכונית הפורמולה של הקבוצה. בינואר 1955 ערך את הבכורה בפורמולה 1 כשהתחרה בגרנד פרי ארגנטינה, אך לא הצליח לסיים את המרוץ[1]. בגרנד פרי מונקו הגיע אל הפודיום כשסיים במקום השני[2]. בגרנד פרי בלגיה זינק מהפול פוזישן והיה לנהג הצעיר ביותר שעושה זאת (בגיל 24 שני, 7 חודשים ו-26 ימים), שיא שהחזיק מעמד במשך 13 שנים עד שנשבר על ידי ג'קי איקס.

במחצית העונה עבר להתחרות עבור קבוצת פרארי עבורה התחרה עד מותו. במהלך השנים התחרה ב-14 מרוצי גרנד פרי, סיים 13 פעמים על הפודיום וצבר 19.5 נקודות אליפות. בנוסף השתתף במספר מרוצים שלא נכללו כחלק מאליפות הפורמולה 1. בשנת 1956 ניצח את מרוץ 12 השעות של סברינג בשיתוף פעולה עם חואן מנואל פנג'יו. באותה השנה ניצח גם את מרוץ המילה מילייה בברשיה, איטליה ואת הגרנד פרי למכוניות ספורט ברואן, צרפת. במרוץ 1,000 הק"מ של נורבורגרינג סיים במקום השני.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 1957 ערך קסטלוטי נסיעת מבחן במסלול מודנה. באחת הפניות הוא הגיע במהירות של כ-140 קמ"ש והתרסק. המכונית התגלגלה כמה פעמים וקסטלוטי הועף למרחק של כ-90 מטרים. רופא שהיה במקום קבע כי מותו היה מיידי כתוצאה משבר בגולגולת[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Argentine GP, 1955
  2. ^ XIII Grand Prix De Monaco, Motorsport Magazine, June 1955
  3. ^ Death Of Castellotti, Motorsport Magazie, April 1957, Page 16