אוגדת אזור יהודה ושומרון
 | |
| תג האוגדה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | אוגדה מרחבית |
| בסיס האם | מחנה בית אל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־38 שנים) |
| נוצרה מתוך | חטיבת יהודה ושומרון |
| מקים היחידה | תא"ל גבי אופיר |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 פיקוד המרכז |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקדים | קובי הלר |
| עיטורים | |
 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל | |
אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) (אוגדה 877) היא אוגדה מרחבית ומילואים בפיקוד המרכז של צה"ל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־20 בדצמבר 1967 מונה אל"ם רפאל ורדי למפקד אזור יהודה ושומרון הכפוף לאלוף פיקוד המרכז, כשהוא מקבל את הסמוכויות האזרחיות שהיו קודם לכן בידי האלוף.[1]
ב-4 בנובמבר 1981, פוצל אזור יהודה ושומרון לחטיבת יהודה ושומרון והמנהל האזרחי שאחריותו לדאוג לצרכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבשליטת ישראל. המושלים הצבאיים בכל נפה הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו והם איבדו את השליטה על הנושא הביטחוני.[2] הפיקוד הביטחוני הועבר למפקדת אזור יהודה ושומרון בראשות אלוף-משנה. תחילה חולק המרחב ל-6 נפות: בית לחם, חברון, רמאללה, שכם, טולכרם וג'נין. לאחר מכן חולק לשלושה גושים שנקראו צפוני, מרכזי ודרומי או יהודה, בנימין ושומרון בפיקוד סגני אלוף.[2][3]
בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987 מונה מפקד עוצבת הפלדה תא"ל זאב ליבנה כמפקד אוגדתי למרחב.[4] במרץ 1988 מונה אלוף-משנה גבי אופיר למפקד מפקדת יהודה ושומרון בדרגת תת-אלוף.[5] ביוני 1988 הפכה המפקדה לאוגדת אזור יהודה ושומרון שלושת המרחבים הפכו לשלוש חטיבות, חטיבת שומרון, חטיבת בנימין וחטיבת יהודה, והוקמה חטיבת אפרים שהופקדה על מרחב טולכרם–קלקיליה.[6] מפקדת האוגדה ישבה במצודת טיגארט בשכם.[7] בג'נין הוקמו מרכז שלטה (משל"ט) בכפיפות למרחב שומרון ובבית לחם הוקם משל"ט תחת מרחב יהודה. באוגוסט 1988 הפכו המשל"טים לחטיבת עציון וחטיבת מנשה.[8]
בין השנים 1994 ל-1997 הועלה תקן המפקד, והאוגדה הייתה בפיקוד אלוף שאול מופז ואחר כך אלוף גבי אופיר.[9]
כחלק מהסכמי אוסלו הוקם במרחב יהודה ושומרון המנגנון לתיאום ביטחוני באיו"ש (מת"ב), שהיה כפוף מקצועית למבת"ש (מנגנון הביטחוני לתיאום ושיתוף פעולה). ראש מת"ב שמש כנציג הישראלי בוועדה הביטחונית האזורית ביהודה והשומרון (Ragional Security Committee, R.S.C), וכקצין מטה באוגדת איו"ש, הכפוף למפקד האוגדה ומייעץ לו בתחום התיאום, הקישור והבקרה על יישום הסכם הביניים. המת"ב שימש כמנחה ומרכז מקצועי למשרדי הקישור והתיאום המחוזיים (מת"ם) בגזרות השונות באיו"ש.[10] ההסכמים הביאו גם להעברת מפקדת האוגדה למחנה בית אל.[7]
בעקבות אירועי מנהרת הכותל ב-1996 הוחלט בצה"ל להכין את האוגדה לאפשרות של עימות צבאי עם הרשות הפלסטינית וכוחות הביטחון שלה. למשימה זו התמנה לכהונה שנייה כמפקדה של האוגדה תא"ל גבי אופיר שקודם במהלך התפקיד לדרגת אלוף. תחת פיקודה הוקמו חטיבות מרחביות וגדודי חי"ר ייעודי תחת פיקודם[11] (לאחר מכן אוגדו הגדודים במסגרת חטיבת כפיר).
במהלך מבצע חומת מגן ב-2002 הפכה אוגדת יהודה לאוגדת בט"ש נוספת במרחב יהודה, כשהיא קולטת את חטיבת יהודה וחטיבת עציון מאוגדת איו"ש. אוגדת יהודה מוזגה עם אוגדת איו"ש ב־2003, והחטיבות שבו לאחריות האוגדה.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הפכה האוגדה גם לאוגדת מילואים, ובמסגרתה פועלים מספר גדודי מילואים המיועדים בחירום להחלפת גדודים סדירים המוצבים באיו"ש ונדרשים ללחימה בגזרות אחרות. הגדודים פועלים תחת פיקוד החטיבות המרחביות, ומוזנים בעיקר על בסיס משוחררי חטיבת כפיר.[12]
ב-2022 הובילה האוגדה את מבצע שובר גלים למלחמה בטרור ביהודה ושומרון. בנובמבר 2022 הוענק לה אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל.[13]
ביולי 2023 הובילה האוגדה את מבצע בית וגן למיגור תשתיות הטרור במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין, כתוצאה מעליית אירועי הטרור בצפון השומרון.
מפקדת האוגדה ממוקמת במחנה בית אל.
ייעוד האוגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוגדה משמשת כמפקדת כוחות צה"ל בגזרת יהודה ושומרון, וכתוצאה מכך נמצאת בלחימה שוטפת אל מול פעילויות והתארגנויות טרור מאזור יהודה ושומרון, או מחבלים היוצאים מאזור זה לתחומי הקו הירוק.
בשטח האחריות של האוגדה נמצאות הערים הפלסטיניות הגדולות: ג'נין, טולכרם, קלקיליה, שכם, רמאללה, בית לחם וחברון.
תפקידי האוגדה כוללים: שמירה על יציבות ביטחונית, אבטחת צירי תנועה, הגנה על ישראלים ושמירת חוק וסדר. במסגרת תפקידה, חייליה לעיתים נקלעים לעימותים עם פעילים פוליטיים, מתנחלים ואוכלוסייה אזרחית פלסטינית.
האוגדה מבצעת מבצעים שונים ומעצרים של חשודים על בסיס יומי.
יחידות האוגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| חטיבות אוגדת אזור יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| תג | שם | הערות |
 |
חטיבת מנשה | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת ג'נין |
 |
חטיבת אפרים | חטיבה מרחבית האחראית על גזרות קלקיליה וטולכרם. |
 |
חטיבת שומרון | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת שכם |
 |
חטיבת בנימין | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת רמאללה וכביש 443 |
 |
חטיבת יהודה | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת חברון |
 |
חטיבת עציון | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת בית לחם |
 |
מג"ב איו"ש | מפקדת חטיבה האחראית על פעילות מג"ב בשטחי יהודה ושומרון הכפופה לצה"ל |
 |
יחידה 636 | יחידת איסוף קרבי העוסקת באיסוף מודיעין בשטחי אויב וסיכול טרור באמצעות מארבי תצפית וסיכול ייחודיים, אבטחת כוחות צה"ל בשטחי אויב ויירוט מפגעים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. |
 |
גדוד ארז | גדוד משטרה צבאית האחראי על מעברי קו התפר באזור עוטף ירושלים |
 |
גדוד אופק | גדוד תקשוב אוגדתי |
 |
ימ״ס איו״ש | יחידת המסתערבים של מג״ב אשר פועלת במשימות מסוערבות וחשאיות בגזרת יהודה ושומרון |
 |
חתולי הבר | פלוגת צמ"ה אוגדתית |
| יחידת מרעול | יחידת מילואים מיוחדת לאיתור בני אדם על בסיס ניתוח שטח | |
ב־2004, במהלך האינתיפאדה השנייה הוקמה חטיבה מרחבית שביעית באוגדה, חטיבת מכבים, לצורך אחזקת קו התפר באזור מודיעין[14]. כעבור מספר שנים מוזגה החטיבה עם חטיבת בנימין.
כלי רכב ייעודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"דוד" (לנד רובר דיפנדר) נמצא בשימוש האוגדה
מפקדי האוגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל אוריה, "חזקים ומנוסים הרבה יותר מבעבר". סקירה מיוחדת, באתר צה"ל, 4 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אל"מ ר. ורדי - מפקד אזור יהודה ושומרון, דבר, 27 בדצמבר 1967
- 1 2 רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
- ↑ נסים קלו, אוגדת יהודה ושומרון, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה, 24 באוגוסט 2021
- ↑ הדס מנור, תא"ל ליבנה: לא ידעתי ולא אישרתי ההוראות לשבור ידיים ורגליים, מעריב, 3 במאי 1990
- ↑ הודח סא"ל, מעריב, 4 במרץ 1988
- ↑ עמנואל רוזן, אל"מ יפקד על אזור טול-כרם קלקיליה, מעריב, 8 ביוני 1988
- 1 2 רפי רגב, עמירם אורן, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, כרמל, 2008, עמ' 121, 127 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
- ↑ מאיר פינקל, מפקדות היבשה, מודן, מרכז דדו ומשרד הביטחון, 2023, עמ' 263
- ↑ אמיר אורן, כך השתלטו השטחים על צה"ל, באתר הארץ, 18 באפריל 2002
- ↑ היבטים על ההיערכות מחדש בעקבות "הסכם הביניים", באתר מבקר המדינה, דוח שנתי 48 לשנת 1997 לחשבונות שנת הכספים 1996
- ↑ ד"ר אורי מילשטיין, תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2016
- ↑ מסודרים, אתר זרוע היבשה
- ↑ אלו היחידות שיקבלו את אות ההערכה המבצעי - האם שלכם ברשימה?, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2022
- ↑ דני זאק, ריקי הראל, אירית חודורוב, חטיבה צבאית חדשה תפעל באזור, באתר ynet, 18 בפברואר 2004
- 1 2 ינון שנקר, יהודה ושומרון: המינהל נגד אש"ף, במחנה, 31 במרץ 1982
- ↑ ינון שנקר, חילופי מפקדים בוצעו במפקדת צה"ל באיו"ש, במחנה, 13 באוקטובר 1982
- ↑ שעיה סגל, אל"מ אור החל בתפקידו כמפקד יו"ש, מעריב, 13 באוגוסט 1984
- ↑ איבנועם בר־יוסף ואילן בכר, ששה סטונדטים נפצעו בהפגנה מול הקונסוליה האמריקאית בירושלים, מעריב, 14 באוגוסט 1987
- ↑ עמנואל רוזן, תת־אלוף זטורסקי יתמנה למפקד הנח"ל, מעריב, 5 בדצמבר 1989
- ↑ אבישי גרינצייג, מפקד יו"ש המתפטר למופז: לוקח האחריות על כשלון פעולת דובדבן, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2000
- ↑ אמיר אורן, במערכת הביטחון מקווים: אבו מאזן יחזור, התהליך המדיני יתחדש, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2003
- ↑ אמיר אורן, "משחק מלחמה" במטכ"ל: איך להתמודד עם הסלמה בשטחים, באתר הארץ, 8 בינואר 2004
- ↑ סיכום הטיפול בעניינו של תת-אלוף יאיר גולן, באתר דובר צה"ל, 18 באוקטובר 2007
- ↑ תא"ל ניצן אלון מונה למפקדת אוגדת יהודה ושומרון, באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
- ↑ עמוס הראל, מפקד אוגדת איו"ש היוצא: לא עשינו די למנוע פעולות תג מחיר, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
- ↑ דנה פטרוב, תא"ל תמיר ידעי נכנס לתפקידו כמפקד אוגדת יהודה ושומרון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באפריל 2013
- ↑ צה"ל: תא"ל ליאור כרמלי מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2015
- ↑
עמוס הראל ויניב קובוביץ, מפקד האוגדה היוצא מרוצה מהתיאום בגדה, אבל יודע שהכל עלול להתהפך, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2019
| אוגדת אזור יהודה ושומרון | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חטיבות | חטיבת אפרים • חטיבת בנימין • חטיבת יהודה • (חטיבת מכבים) • חטיבת מנשה • חטיבת עציון • חטיבת שומרון | | |||||
| יחידות | יחידת ניצן (636) • יחידת מרעול (7777) | ||||||
| מפקדים |
| ||||||
| אוגדות צה"ל | ||
|---|---|---|
 פיקוד הצפון |
 עוצבת געש (36) •  עוצבת הגליל (91) •  עוצבת המפץ (146) •  אוגדת הבשן (210) | |
| פיקוד המרכז |
 עוצבת גלעד (96) •  עוצבת האש (98) •  עוצבת הבזק (99) •  אוגדת אזור יהודה ושומרון (877) | |
 פיקוד הדרום |
 עוצבת אדום (80) •  אוגדת עזה (143) •  עוצבת הפלדה (162) •  עוצבת סיני (252) | |
 פיקוד העורף |
אוגדת יערה | |
 זרוע היבשה |
 אוגדת ההכשרות (38) | |
| אוגדות צה"ל שפורקו | במאה ה-20:  אוגדה 440 • אוגדה 77 • אוגדה 84 •  אוגדה 85 •  יק"לבשנת 2004:  אוגדת יהודה • אוגדה 81 •  אוגדה 220 •  עוצבת אתגר •  עוצבת להבאחרי 2004:  עוצבת עמוד האש •  עוצבת עידן | |
