אוגניה וינוגרדוב

אוגניה וינוגרדוב
	אין תמונה חופשית
לידה	27 בנובמבר 1910
פטירה	16 ביולי 1992 (בגיל 81)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה היגלונית
	1949–1953; (כ־4 שנים)
	1949–1953; (כ־4 שנים)
	1953–1979; (כ־26 שנים)
	1953–1979; (כ־26 שנים)
	1979 – 14 באוקטובר 1980
	1979 – 14 באוקטובר 1980

אוגניה וינוגרדוב (27 בנובמבר 1910 - 16 ביולי 1992) הייתה השופטת הראשונה במדינת ישראל, נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה בשנים 1979–1980.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינוגרדוב נולדה באורני שבליטא. בשנת 1927 החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת וילנה ובשנת 1929 עברה לאוניברסיטה היגלונית בה סיימה את לימודיה ב-1931. בשנת 1935 עלתה לארץ ישראל ובשנת 1939 נרשמה כעורכת דין ארץ ישראלית. בשנת 1948 מונתה לשופטת בבית המשפט השלום בחיפה, החל מינואר 1949.^[1]

באוגוסט 1952 עלתה וינוגרדוב לכותרות בעת שסירבה להענות לדרישת שר המשפטים, חיים כהן, בטענה שאין לה סמכות בחוק לעצור אנשים שזוכו בחקירה מוקדמת.^[2] בתחילת 1953 כיהנה במשך שלושה חודשים כשופטת ראשית בבית משפט השלום^[3] ולאחר מכן עברה לבית המשפט המחוזי.^[4] בשנת 1979 מונתה לנשיאת בית משפט המחוזי בחיפה.

וינוגרדוב הייתה השופטת הראשונה במדינת ישראל,^[5]השופטת המחוזית הראשונה במדינה והנשיאה התורנית הראשונה בישראל.^[6] ישבה כשופטת בתיקים פליליים רבים, בהם משפטו של המרגל קורט סיטה^[7], של בניו של עו"ד חורי מעכו שהואשמו בריגול^[8] ושל הנאשמים במהומות בכפר כנא.^[9] כן הייתה בהרכב שהקל בעונשו של דוד בן הרוש, מנאשמי אירועי ואדי סאליב.

ב-14 באוקטובר 1980 פרשה לגמלאות.

באפריל 1983 נתמנתה לוועדת ערר לעניין חוק מס שבח מקרקעין במחוז חיפה.^[10]^[11]

הייתה נשואה לדניאל וינוגרדוב עד לפטירתו במרץ 1990.^[12] נפטרה ב-16 ביולי 1992 והובאה לקבורה בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה.^[13]

בתה, רעיה חפרי-וינוגרדוב, כיהנה גם היא כשופטת בבית המשפט המחוזי. נכדה, אדם חפרי-וינוגרדוב הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגניה וינוגרדוב, באתר הרשות השופטת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אשה - שופטת שלום, הצופה, 5 בדצמבר 1948
^ שופטת שלום מסרבת למלא צו שר המשפטים, דבר, 5 באוגוסט 1952
^ 13 נאשמים בהתפרעות בלשכת העבודה שוחררו בערבות, חרות, 15 בפברואר 1953
^ נאשמים ברצח בכוונה תחילה, חרות, 13 באוקטובר 1953
^ שופטת שלום בחיפה, הצופה, 6 בינואר 1949
^ אברהם שאל - נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מעריב, 16 באוקטובר 1970
^ משפט פרופ' סיטה נדחה בגלל מחלת פרקליט המדינה, דבר, 7 בנובמבר 1960
^ החל משפט בני עו"ד חורי באשמת ריגול, מעריב, 6 באפריל 1959
^ ביהמ"ש מחיפה ביקר בכפר קנה בשטח המהומות, מעריב, 26 בספטמבר 1966
^ הודעה על מינוי יושבי ראש לוועדות ערר, 29 במרץ 1985, ילקוט הפרסומים 3190, עמ' 2102
^ הודעה על מינוי יושבי ראש ועדת ערר, 22 במרץ 1983, ילקוט הפרסומים 2912, עמ' 1517
^ מודעת אבל, מעריב, 30 במרץ 1990
^ אוגניה וינוגרדוב באתר GRAVEZ

[1] אשה - שופטת שלום, הצופה, 5 בדצמבר 1948

[2] שופטת שלום מסרבת למלא צו שר המשפטים, דבר, 5 באוגוסט 1952

[3] 13 נאשמים בהתפרעות בלשכת העבודה שוחררו בערבות, חרות, 15 בפברואר 1953

[4] נאשמים ברצח בכוונה תחילה, חרות, 13 באוקטובר 1953

[5] שופטת שלום בחיפה, הצופה, 6 בינואר 1949

[6] אברהם שאל - נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מעריב, 16 באוקטובר 1970

[7] משפט פרופ' סיטה נדחה בגלל מחלת פרקליט המדינה, דבר, 7 בנובמבר 1960

[8] החל משפט בני עו"ד חורי באשמת ריגול, מעריב, 6 באפריל 1959

[9] ביהמ"ש מחיפה ביקר בכפר קנה בשטח המהומות, מעריב, 26 בספטמבר 1966

[10] הודעה על מינוי יושבי ראש לוועדות ערר, 29 במרץ 1985, ילקוט הפרסומים 3190, עמ' 2102

[11] הודעה על מינוי יושבי ראש ועדת ערר, 22 במרץ 1983, ילקוט הפרסומים 2912, עמ' 1517

[12] מודעת אבל, מעריב, 30 במרץ 1990

[13] אוגניה וינוגרדוב באתר GRAVEZ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]