אודה קרוהג
 | |
| כריסטיאן קרוהג, דיוקן אשתו אודה קרוהג | |
| לידה |
11 ביוני 1860 Åsgårdstrand, נורווגיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 1935 (בגיל 75) אוסלו, נורווגיה |
| מקום קבורה |
Vår Frelsers gravlund |
| תקופת הפעילות |
1880–1935 (כ־55 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
Kristiania Bohemians |
| יצירות ידועות |
Gunnar Heiberg, the Author |
| בן או בת זוג |
כריסטיאן קרוהג (4 באוקטובר 1888–ערך בלתי־ידוע) Jørgen Engelhart (18 ביוני 1881–22 בספטמבר 1885) |
| צאצאים |
Nana Krohg Schweigaard, פר קרוהג |
| חתימה |
 |
  | |
אודה קרוהג (בנורווגית: Oda Krohg; 11 ביוני 1860 – 19 באוקטובר 1935) הייתה ציירת נורווגית, ואשתו של מורה ועמיתה כריסטיאן קרוהג.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא הייתה בתם השנייה של הפרקליט הציבורי כריסטיאן לסון ואלכסנדרה קתרין הנרייט פון מונטה אפ מורגנשטיינה. היא גדלה במשק בית ליברלי-שמרני, יחד עם שמונה אחיות ושני אחים. אחיה פר לסון הפך למלחין ידוע ואחותה קרוליין "באקן" לסון זמרת וסופרת.[2]
בשנת 1881 התחתנה עם איש העסקים יורגן אנגלהרדט (1852–1921), עימו נולדו לה שני ילדים. היא נפרדה מאנגלהרדט בשנת 1883, והתגרשה ממנו בשנת 1888. בשנת 1885 היא הפכה לתלמידה של אריק ורנסקיולד וכריסטיאן קרוהג, אליו נישאה באוקטובר 1888. בשנת 1885 נולדה בתם ננה וב-1889 בנם. פר קרוהג שגם הפך לצייר.
פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה 1901–1909 התגוררה המשפחה בפריז. ב-kafeinteriør התחריט של אדוורד מונק (1893), מתואר את אודה מוקפת בוהמיינים ואנשים קרובים אליה: מונק, כריסטיאן קרוהג, יאפה נילסן, הנס יגר, גונאר הייברג ויורגן אנגלהרדט.[3] בספרו Syk Kjærlihet ("אהבה חולה", 1893), מתאר הנס יגר משולש אהבה בו היה מאוהב מאוד באישה שעומדת להתחתן עם צייר. אומרים שאודה הייתה המודל של האישה, והספר מתאר את הקשר בין יגר, אודה וכריסטיאן במהלך הקיץ והסתיו 1888.
ברלין-פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 של המאה ה-19 משפחת קרוהג עברה לברלין.
בברלין התאהבה אודה קרוהג בבמאי גונר הייברג ובשנת 1897 לקחה את אחד מילדיה, בנה פר ועברה להתגורר בפריז עם הייברג. בעלה נכנס לתפקיד מדריך אמנות באקדמיה קולארוסי בפריז זמן לא רב לאחר מכן ואודה השיגה סטודיו אמן במונפרנס.
תוך זמן קצר התוודעה לכמה מהאמנים המובילים בעיר, כולל אנרי מאטיס. בשנת 1903 הציגה בסלון דה פריז, וכעבור שנה קיימה את התערוכה הראשונה שלה בסלון הסתיו, שם המשיכה להיות מעורבת בקביעות עד 1909. במהלך תקופה זו היא הייתה בקשר עם המשורר ומבקר האמנות יאפה נילסן. אודה נפרדה ממנו וחזרה לבעלה. כעבור זמן קצר הם חזרו לאוסלו.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא הייתה בעלת השכלה פורמלית מעטה באמנות, אבל קלטה במהירות את הידע של הסביבה האמנותית שהיא הייתה חלק ממנה. הופעת הבכורה שלה הייתה בשנת 1886 עם הציור העששית היפנית, הנמצאת כעת בגלריה הלאומית של נורווגיה. שנותיה הראשונות כאמנית נתפסות כדוגמה לציור רומנטי חדש. עבודות הדיוקן המאוחרות שלה יוצרות רושם חזק יותר. אודה קרוהג ידועה בנופיה, ועבודות אחרות. היא ציירה גם דיוקנאות של אסטה הנסטין, איוואר ארסניוס, גונאר הייברג, יוהנה דיבוואד וכריסטיאן קרוהג.
אודה הייתה גם דמות מרכזית בתנועה האנטי-תרבותית של הבוהמיינים בכריסטיאניה (הפכה לאוסלו משנת 1924) בשנות ה-80 וה-90.
הדימוי הציבורי שלה כנסיכה בוהמית טשטש במידה מסוימת את הרושם של ציירת מוכשרת.
אודה קרוהג הציגה את עבודותיה בארמון לאמנויות יפות בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.[4]
היא נקברה בבית העלמין הלאומי באוסלו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מונק, הבוהמיינים עם אודה -
כריסטיאן קרוהג -
עששית יפנית -
לפנות ערב -
אקורדיון -
ילדה עצובה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Anne Wichstrøm, Oda Krohg, Norsk biografisk leksikon, 2020-02-25
- ^ Anne Wichstrøm, Oda Krohg, Norsk kunstnerleksikon, 2019-08-15
- ^ hypertexter.se: Kultur: Konst och radikalfeminism, del 1, web.archive.org, 2007-10-09
- ^ Norwegian Women Painters: 1893 Exposition, arcadiasystems.org