אודי קימרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אודי קימרון
אודי קימרון
אודי קימרון
לידה 11 בפברואר 1975 (בן 47)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה קלינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהוד (אודי) קימרון (נולד ב-11 בפברואר 1975) הוא פרופסור מן המניין וראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

מחקריו של קימרון עוסקים בהתחמקות של חיידקים ממערכת החיסון ביונקים, בפיתוח חיסונים רירניים מבוססי חיידקים, ביחסי גומלין בין חיידקים לנגיפיהם, בגילוי חלבונים מעכבי חיידקים ומנגנוני פעילותם, בשימוש בעריכה גנטית לשינוי מין העובר בחיות, ובריגוש חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. עשרות מאמריו הוכרו על ידי רבים כפורצי דרך בתחום[1][2][3][4]. הוא יועץ מדעי ראשי לחברת הביוטכנולוגיה Trobix Bio, שנוסדה על בסיס המצאותיו[5].

כאחד ממקימי "מודל היגיון בריא" וכחבר ב"מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה", הוא אחד המתנגדים הבולטים למדיניות הריחוק החברתי (הגבלות וסגרים) של ממשלת ישראל[6] ובעד מתן אפשרות להדבקה נרחבת של האוכלוסייה על מנת להגיע ל"חסינות עדר".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התבגרות והשכלה תיכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודי קימרון נולד ב-11 בפברואר 1975 בירושלים לאלישע ושרה קימרון כבן אמצעי ולו אח ואחות. אביו הוא חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום מדעי היהדות לשנת 2018 והקדיש חלק ניכר מחייו לשחזור ופרשנות לשונית של מגילות מדבר יהודה[7]. את לימודי התיכון עשה בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" והשלים אותם בשנת 1992.

בשירותו הצבאי בין השנים 1993–1996 עבר קורס חובשים קרביים ושירת כחובש גדודי בבה"ד 1.

מתגורר בתל אביב, נשוי לנוגה ואב לשלוש בנות.

לימודים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 החל לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשנת 2000 קיבל תואר בוגר בביולוגיה בהצטיינות יתירה. התקבל למסלול הישיר לדוקטורט ובשנת 2004 קיבל תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בחיסונים רירניים מבוססי חיידק הסלמונלה ועל התחמקותו של החיידק מתאי ה-T ההורגניים[8] ונכתבה בהנחייתו של פרופ' אנג'ל פורגדור.

ב-2004 התקבל להשתלמות בתר-דוקטורט בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שם חקר מנגנוני השתלטות של נגיף חיידקי על המאכסן שלו בהנחיית פרופ' צ'ארלס ריצ'רדסון (אנ').

בסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 התקבל כמרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. ב-2013 קודם לדרגת פרופסור חבר, וב-2016 קודם לדרגת פרופסור מן המניין.

פרופ' קימרון פרסם מעל 55 מאמרים מדעיים בכתבי העת Science, Nature, PNAS ו-Cell ועוד, שחלקם נכתבו בשיתוף עם זוכי פרס נובל[9].

פרופ' קימרון מכהן כיו"ר הוועדה לתלמידי מחקר לתואר שלישי בפקולטה לרפואה ובהנהלת מדרשת התארים לתואר שלישי החל מ-2017. החל מ-2020 הוא גם ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית[10].

המחקרים שמוביל פרופ' קימרון סביב נגיפי חיידקים ומערכת ההגנה החיידקית קריספר סוללים נתיב לפיתוחים בתחום מניעת מחלות, קביעת מין העובר ביונקים ובעופות על ידי מניפולציות גנטיות, ומיגור עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה[11].

הוא נמנה עם מקימי חברת הביוטכנולוגיה Trobix-Bio המתמחה במיגור חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ומשמש בה כיועץ מדעי ראשי[12].

קימרון הוא מתנגד בולט למגבלות הקורונה הקולקטיביות[13] והוביל יוזמות רבות בתחום לשינוי המדיניות. בין השאר, הוא יושב במועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה והוא אחד ממקימי מודל היגיון בריא[14] הקורא לשינוי המדיניות. אחד מחותמי הכבוד על הצהרת גרייט ברינגטון הקוראת להגנה ממוקדת על אוכלוסיות הסיכון תוך מתן אפשרות למגפה להתפשט באוכלוסייה הכללית על מנת להגיע לחסינות עדר כאלטרנטיבה למגבלות הריחוק החברתי הקולקטיביות[15].

בשנת 2020 בתקופת מגפת הקורונה ביחד עם אריאל מוניץ ומוחים נוספים פורסמה הצעה לא להשתמש בסגרים ככלי למלחמה במגפה.

מענקי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מענק ERC על סך מיליון וחצי אירו לחוקרים צעירים מטעם האיחוד האירופי
  • מענק ERC להוכחת ייתכנות[דרושה הבהרה]
  • מענק ERC על סך שני מיליון אירו לחוקרים מבוססים – מענק זה הציב את אוניברסיטת ת"א כאחד המוסדות שזכו למספר המענקים הרבים ביותר מסוג זה[16]
  • שלל מענקי מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, GIF ו-BSF
  • מענק מחקר מצטיין ע"ש ברגמן מטעם BSF.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ann Lukits, A New Weapon in the Fight Against Superbugs, The Wall Street Journal, ‏17/1/2012
  2. ^ אוניברסיטת תל אביב, חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים, הידען, ‏20/6/2017
  3. ^ מעיין מאיר, מכסחי החיידקים: נגיפים טורפי חיידקים עשויים להיות התחליף המנצח לאנטיביוטיקה, כלכליסט, ‏5/8/2017
  4. ^ מעיין הרוני, מחקר פורץ דרך: שיטה גנטית לקביעת מין העובר בוודאות של עד 100%, מעריב, ‏1/7/2019
  5. ^ פרופ' קימרון באתר Trobixbio, ‏נלקח ב: 14/2/2021
  6. ^ פרופ' אודי קימרון, די לפאניקת הקורונה ולצעדים המוגזמים, YNET, ‏8/3/2020
  7. ^ פרופ' אלישע קימרון, פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי היהדות לשנת תשע"ח, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ‏24/1/2018
  8. ^ Development of Mucosal Vaccines and Recombinant-salmonella-based Vaccines for Eliciting Optimal CD8+ T Cell Response
  9. ^ מחקריו באתר PUBMED
  10. ^ סגל המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, אוניברסיטת תל אביב, ‏נלקח ב: 14/2/2021
  11. ^ המקום שבו בוגרי מדעים ימצאו את עצמם מוצאים תרופה לסרטן, הפקולטה לרפואה ע"ש סקאלר, אוניברסיטת תל אביב
  12. ^ אתר Trobixbio
  13. ^ מירב ארלוזורוב, היוזמה החדשה של הממשלה: סגר קבוע כל חודש. האם יש דרך אחרת?, דה מרקר, ‏19/11/20
  14. ^ הדף הרשמי של "מודל הגיון בריא" בפייסבוק
  15. ^ Great Barrington Declaration
  16. ^ ראשונים במענקי המחקר היוקרתיים של האיחוד האירופי לחוקרים צעירים, אוניברסיטת תל אביב, ‏17/2/2019