אודם (אבן חן מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)

אֹדֶם היא האבן הראשונה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט ראובן.

האודם במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

וַיְמַלְאוּ-בוֹ--אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ

ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין

משנה תורה, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ט

ומה שניתן אבן אודם לראובן, על שם שהאדימו פניו בחטא בלהה כשבלבל יצועי אביו והודה. והאבן הזאת נקראת רוּבּי"ן וגדל בים, והוא אדום בתכלית ותרגום אונקלוס סמקן ולזה נקרא אודם לפי שמראהו אדום כדם. וסגולתו שכל אשה שנושאתו אינה מפלת לעולם וטוב למקשה לילד, ואם שוחקין ומערבבין אותו באכילה ושתייה יועיל הרבה להריון כדודאים שמצא ראובן שהם דמות אדם. ועל כן נקרא אודם, ונכתב אדם חסר וי"ו להורות על אדם, שהמקרא יורה עצמות האבן (שנקרא אדם) והמכתב יורה על פעולתו. ועל זה היה ראובן מפותח על אודם.

הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות לפי רבינו בחיי

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה, אם כי ההנחה הראשונית הנובעת מן השם היא שמדובר באבן חן בצבע אדום.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני חן ומינרלים המיוחסים לאודם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
  • עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המהדורה המקוונת של אנציקלופדיה בריטניקה


אבני החושן
אודם פטדה ברקת
נופך ספיר יהלום
לשם שבו אחלמה
תרשיש שוהם ישפה