אוהד בירק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוהד בירק
פרופסור אוהד-שמואל בירק
פרופסור אוהד-שמואל בירק
לידה 1957 (בן 67 בערך)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גנטיקה, מיקרוביולוגיה
מקום מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס בלומברג למדען המצטיין לשנת 2014
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוהד שמואל בירק (נולד ב-1957) הוא רופא וחוקר, פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהד שמואל בירק נולד למאיר בירק ויהודית בירק. אחיו הוא פרופסור צחי בירק.

בילדותו גילה בירק כישרון מוזיקלי ובתיכון ניגן בהרכב מוזיקלי יחד עם דני רובס. לקראת הגיוס לצה"ל, התלבט בירק בין שירות בלהקה צבאית לעתודה אקדמית. לבסוף בחר בעתודה ובלימודי רפואה. בצבא שירת כרופא והגיע לדרגת רב-סרן.[1]

בירק למד רפואה באוניברסיטת תל אביב והתמחה ברפואת ילדים. בשנת 1995 סיים לימודי דוקטורט במכון ויצמן למדע בתחום הגנטיקה בהנחייתו של פרופסור אירון כהן. בשנת 2001 הוא התמנה למנהל המכון לגנטיקה של האדם במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע. ביוני 2016 הפך לראש המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב באוניברסיטת בן-גוריון וקבע את מעבדת המחקר שלו שם במעבדה על שם מוריס קאהן.[2][3][4]

בירק נשוי לפרופסור רות בירק ואב לשני ילדים.[4]

בירק הוא מלחין ופסנתרן חובב.[4] ב-2007 כתב שני שירים בשיתוף עם שלומי חמאוי: "לא רוצה להיות שניצל" ו-"תקווה לאהבה". השיר "תקווה לאהבה" נכתב כתגובה למעשי האלימות והפיגועים בארץ.[5]

מחקר והישגים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירק וציוותו פענחו את הבסיס המולקולרי לכ-30 מחלות בבני אדם[6], ובכללן כמה מהמחלות התורשתיות השכיחות ביותר באוכלוסייה הבדואית וביהודים ממוצא ספרדי. בירק גם עוסק ביישום הממצאים בבדיקות סקר שגרתיות למניעת המחלות שנתגלו במעבדתו, מאמץ שתרם רבות לירידה של כ-30% בתמותת תינוקות במיגזר הבדואי. בשנים 2008–2012. חלק מהמחלות שנתגלו הן מהשכיחות בעולם הערבי עם השלכות ניכרות לאוכלוסיות גדולות בארצות ערב.[7]

המחלות PCCA progressive cerbello cerebral atrophy ו-PCCA2 שפוענחו במעבדתו הן שתי המחלות התורשתיות הקשות השכיחות ביותר בקרב יהודים יוצאי ארצות המזרח. בדיקות סקר לאוכלוסיית יוצאי עיראק ומרוקו למחלות אלו הוכללו על ידי משרד הבריאות בסל הבריאות כבדיקות שגרתיות ללא עלות (PCCA החל מ-2012, PCCA2 החל מ-2016).[8][9]

הישגים נוספים של בירק:

  • בשנת 2000 במסגרת מחקר פוסט-דוקטורט גילה בירק כי הגן LHX9 הכרחי בפיתוח של בלוטת מין בעכברים.[10]
  • בשנת 2007 בירק גילה שמוטציות בגן ERBB3, הגן האחרי על יצור החלבון HER3, גורמות למחלה LCCS2.[11]
  • בשנת 2010 בירק מצא כי מוטציות שמפריעות להיווצרות של סלנוציטין (selenocysteine) גורמות למחלה PCCA, מחלה גנטית מאוד קשה ומאוד נפוצה בקרב יהודי ספרד.[9]
  • בשנת 2014 פרופסור בירק זכה בפרס בלומברג למדען המצטיין של אותה השנה, על הישגיו בתחום הגנטיקה, ביניהם פענוח של יותר מ-30 מחלות גנטיות שונות.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן לוקאץ', ‏הגשמת חלום ילדות: להפוך לזמרים, באתר ‏מאקו‏, 4 בפברואר 2012
  2. ^ Ofer Aderet, Yehudith Birk, 1926 - 2013: Wife, Mother and Scientist, Haaretz (באנגלית)
  3. ^ אוהד בירק, Ohad Birk, LinkedIn (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
  4. ^ 1 2 3 פרופ' אוהד בירק - מנהל המכון לגנטיקה של האדם, באתר כללית
  5. ^ אוהד בירק, באתר New Stage
  6. ^ Prof. Ohad Birk, MD, PhD, Director, the National Institute for Biotechnology in the Negev, (פרופ' אוהד בירק – המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, אוניברסיטת בן-גוריון) (באנגלית)
  7. ^ פוענחה מחלה גנטית השכיחה בקרב יהודים יוצאי מרוקו, באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ‏9 מרץ 2014
  8. ^ Ohad Birk et al, VPS53 mutations cause progressive cerebello-cerebral atrophy type 2 (PCCA2), Journal of Medical Genetics
  9. ^ 1 2 Ohad Birk et al, Mutations disrupting selenocysteine formation cause progressive cerebello-cerebral atrophy, AJHG
  10. ^ Ohad Birk et al, The LIM homeobox gene Lhx9 is essential for mouse gonad formation, Nature
  11. ^ Ohad Birk et al, Lethal congenital contractural syndrome type 2 (LCCS2) is caused by a mutation in ERBB3 (Her3), a modulator of the phosphatidylinositol-3-kinase/Akt pathway, Genet
  12. ^ פרופ' אוהד בירק קיבל את פרס בלומברג (לשעבר אלקלס) למדען מצטיין בתחום הרפואה לשנת 2014, באתר כללית