אוהורו קניאטה

אוהורו מויגאי קניאטה
Uhuru Muigai Kenyatta
	אוהורו קניאטה ב-2014 במהלך פסגת מנהיגי אפריקה–ארצות הברית
לידה	26 באוקטובר 1961 (בן 62); ניירובי, קניה
מדינה	קניה
השכלה	קולג' אמהרסט; St. Mary's School ;
מפלגה	הברית הלאומית האפריקאית של קניה – קאנו KANU (לפני 2012) ; TNA הברית הלאומית (2012–2016); מפלגת היובל – אחרי 2016
בת זוג	מרגרט גקואו (מ-1991)
	http://www.president.go.ke
	9 באפריל 2013 – 13 בספטמבר 2022; (9 שנים ו־22 שבועות)
סגן נשיא קניה	ויליאם רוטו
	→ מוואי קיבאקי ויליאם רוטו (אנ') ←
פרסים והוקרה
	מסדר הלב המוזהב של קניה; Order of the Most Ancient Welwitchia Mirabilis ;
חתימה

אוהורו מויגאי קניאטה (בסוואהילי: Uhuru Muigai Kenyatta: נולד בניירובי ב-26 באוקטובר 1961) הוא פוליטיקאי קנייתי שכיהן כנשיא קניה הרביעי בין 9 באפריל 2013 ל-13 בספטמבר 2022. אוהורו קניאטה הוא בנו של נשיא קניה הראשון, ג'ומו קניאטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהרו מויגאי קניאטה נולד בניירובי ב-1961. שמו "אוהורו" פירושו חירות וניתן לו לקראת עצמאות קניה, שהוכרזה בשנת 1963. הוא בנו הבכור של ג'ומו קניאטה ושל אשתו הרביעית, נגינה לבית מוהוה, שנודעה כ"מאמה נגינה". מוצאו האתני הוא קיקויו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בקניה.

על אף שאביו היה נשיא המדינה, אוהורו קניאטה בילה את ילדותו בבית ההורים בגטונדו ולא בבית הנשיא הרשמי. הוא למד בבית הספר בנט מרי בניירובי ושיחק רגבי בנעוריו. בתיכון הצטיין בלימודיו, בין השאר, באנגלית ובהיסטוריה וכן אהב גם תיאטרון. בגיל 17, בעודו תלמיד תיכון, נפטר אביו, הנשיא ג'ומו קניאטה. אחרי סיום לימודי התיכון עבד תקופה כפקיד בנק בבנק למסחר של קניה ב"קיפנדה האוס". בשנת 1980 נסע לארצות הברית ולמד מדעי המדינה וכלכלה במכללת אמהרסט עד שנת 1985. כסטודנט שיחק כדורגל וגולף. בתום הלימודים שב לקניה ופתח עסק לגידול ולייצוא פירות וירקות.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1990 הצטרף לקבוצה של ארבעה פעילים פוליטיים צעירים שנאבקו למען שינויים במפלגה השולטת קאנ"ו (KANU - האיחוד הלאומי האפריקאי של קניה) ופתיחות לכיוון היווצרות חברה רב-מפלגתית. בשנת 1992 תמך במועמד מפלגת FORD-Asili לפרלמנט, קנת' מטיבה.

בשנת 1997, בידיעה שבשתיקה של הנשיא דניאל אראפ מוי, נבחר אוהורו קניאטה לראש הסניף המקומי של מפלגת קאנ"ו בעיר גטונדו, באותה שנה רץ למושב בפרלמנט מטעם אזור ההצבעה גטונדו דרום אך הפסיד לאדריכל מוזס מויהיה. ב-1999 מינה אותו הנשיא אראפ מוי ליושב ראש הרשות הקנייתית לתיירות.

לסירוגין בממשלה ובאופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסופו של דבר, בשנת 2001 ובגיל 40 נבחר לפרלמנט של קניה. כעבור זמן קצר התמנה לשר המנהל המקומי וכן לסגן יושב ראש המפלגה קאנ"ו.

ב-2002, בתמיכת הנשיא אראפ מוי, נבחר אוהורו קניאטה למועמד המפלגה בבחירות לנשיאות. במחאה נגד צעד זה ראילה אודינגה ופעילים רבים אחרים עזבו את המפלגה השולטת לטובת המפלגה הליברלית-דמוקרטית של מוואי קיבאקי. אולם בבחירות שהתקיימו בדצמבר הובס קניאטה, שהשיג 31% מהקולות, על ידי מוואי קיבאקי, מועמד המפלגה הליברלית-דמוקרטית, שזכה ב-62%. קניאטה הודה בתבוסה והפך לראש האופוזיציה.

בינואר 2005 גבר על ניקולס ביווט ונבחר ליושב ראש מפלגת קאנ"ו עם 2,980 קולות מול 622.

באותה שנה הוביל את המאבק שהכשיל את אישור פרויקט החוקה של הנשיא קיבאקי במשאל עם. נתמך בכך על ידי פלג מורד ממפלגתו של קיבאקי, "התנועה הדמוקרטית אורנג'". לעומת זאת בדצמבר 2007 הוא תמך בבחירתו מחדש של הנשיא קיבאקי והשתתף בממשלה. באפריל 2008 התמנה לסגן ראש הממשלה בממשלת ראילה אודינגה, ולשר המסחר, ואחר כך, ב-2009, לשר האוצר.

ב-15 בדצמבר 2010 נפתחו נגדו הליכים משפטיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי כחשוד בפשעים נגד האנושות שלקח חלק בתכנון ומימון האלימות באזורי נאיוואשה ונאוקורו אחרי הבחירות לנשיאות ב-2007. בשנת 2012 הואשם על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בפשעים נגד האנושות.^[1] בעקבות זאת, הוא התפטר מתפקידיו המיניסטריאליים פרט סגן ראש הממשלה.^[2]

בבחירות לנשיאות ב-4 במרץ 2013 ניצח את ראילה אודינגה עם 50.05% מהקולות. הוא הושבע לתפקיד של נשיא קניה והתחיל את כהונתו ב-9 באפריל 2013. כחלק מקמפין הבחירות שלו, הוא השתמש באישומים נגדו ומתאר אותם כהתערבות זרה בענייניה הפנימיים של קניה.^[3]

בית הדין הפלילי הבין-לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באוקטובר 2014 התייצב בפני בית הדין הבינלאומי והיה ראש המדינה המכהן הראשון שהופיע בפני בית דין זה. הוא הכחיש את האשמות נגדו. הוא הואשם שתכנן תוכנית לנקמה בתומכי קיבאקי שבעקבותיה החלו מהומות אלימות שהובילו לרצח של כ-1,200 איש ועקירת כ-500,000.^[4] על תכנון מעשים אלו הוא הואשם בפשעים נגד האנושות. ב-5 בדצמבר 2014 הודיע בית הדין הבינלאומי כי ביטל את ראשי כתב האישום נגד קניאטה.^[5] התובעת פאטו בנסודה מבית הדין בהאג הסבירה במסמך רשמי כי אין בידיה מספיק ראיות כדי להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אחריותו הפלילית של קניאטה. התובעת ציינה, אינה מוציאה מן הכלל פתיחת המשפט מחדש אם תימצאנה עילות חדשות לאשמה נגדו. הנשיא קניאטה הביע את סיפוקו מכך ופירש זאת בכך שיצא זכאי. בית הדין הבינלאומי הוקיע "שורה של מכשולים ניכרים" שהועלו בפני החקירה, במיוחד יוזמות רחבות מתוזמרות שהפעילו הטרדות, הפחדות ואיומים על העדים. כמו כן, ממשלת קניה לא העבירה לידי בית הדין ראיות (הכוללות תדפיסי חשבונות בנק והקלטות של שיחות טלפון) ועל כן שיבשה את החקירה.^[6]

הופעותיו של קניאטה בזירה הדיפלומטית הבינלאומית, כולל במפגשים עם מנהיגים כמו נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ואחרים, שיפרו את תדמיתו בעולם. התחלת נשיאותו נתנה מקום לתקוות עקב שאיפתו המוצהרת ליותר מודרניזציה ושקיפות.

ב-13 בספטמבר 2022 סיים את תפקידו כנשיא והוחלף על ידי סגנו ויליאם רוטו, שניצח בבחירות.^[7]

פרטים אישיים וחייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניאטה הוא נוצרי קתולי. קניאטה ירש מאביו אחוזות מן הגדולות בקניה. אדמות אלה, המשתרעות בכמה אזורים על שטח 2,020,000 דונם, נרכשה על ידי ג'ומו קניאטה במחיר זול בשנים 1960–1970 באמצעות עסקה עם בריטניה והבנק העולמי.

בבעלות קניאטה נמצאת גם החברה הגדולה לייצור מוצרי חלב בקניה Brookside Dairies, וכן תחנת הטלוויזיה K24 ובנק מסחרי בניירובי. שווי נכסיו של קניאטה מוערך לכ-500 מיליון דולר.

אוהורו קניאטה נשוי משנת 1991 למרגרט וונג'ירו גקואו (ילידת 1964), בת של מנכ"ל חברת הרכבות לשעבר בקנייה, ד"ר א.נ. גקואו. הוא הכיר אותה בנערותם במומבסה בשנת 1978. לזוג 3 ילדים.