אוהל יזכור
 | |
| מיקום |
יד ושם, ישראל |
|---|---|
| קואורדינטות | 31°46′26″N 35°10′30″E / 31.773911°N 35.174918°E |
| תאריך הקמה |
1957  |
| אדריכל |
אריה אלחנני, אריה שרון, בנימין אידלסון |
|
(למפת ירושלים רגילה)   אוהל יזכור | |
  | |
אוהל יזכור הוא מבנה ההתכנסות המרכזי ואולם הטקסים של רשות הזיכרון ואתר ההנצחה יד ושם בירושלים. במבנה מתקיימים טקסי הזיכרון הממלכתיים לזכרם של הנספים בשואה, ובו נוהגים לבקר אורחים רשמיים של מדינת ישראל המניחים זרי פרחים לזכר הקורבנות.
תוכן עניינים
הקמת המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה אוהל יזכור תוכנן על ידי האדריכלים אריה אלחנני, אריה שרון ובנימין אידלסון. המבנה נבנה בשנת 1957 במטרה לשמש אולם טקסים לאתר ההנצחה.
תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורת המבנה רבועה, קירותיו בנויים אבני גוויל בגדלים שונים, וגגו עשוי בטון חשוף, אשר צידו הפנימי בצורת פירמידה. קודקוד הפרמידה מצוי מעל אש התמיד הבוערת במבנה. הגג אינו נוגע בקירות המבנה ונתמך על ידי עמודי פלדה דקים ובלתי נראים כמעט, מאחר שהמבנה אינו מואר, האור היחידי החודר למבנה חודר דרך החריץ שבין הגג לקירות המבנה.
דלתות המבנה עוצבו על ידי הפסל דוד פלומבו (אשר עיצב בהמשך את שערי פלומבו בכניסה למשכן הכנסת) בצורת אודים עשנים.
המבקרים אינם דורכים על רצפת המבנה, ועוברים לאורכו על גשר בטון. על רצפת המבנה חקוקים שמות מחנות ריכוז והשמדה באירופה, שמות של גטאות וגאיות הריגה. במקום מצוינים סה"כ 22 שמות של מחנות ריכוז והשמדה וכן אתרי השמדה ורצח מרכזיים שבלטו במחקר באותה התקופה. שמות המקומות חקוקים בלבן על הרצפה השחורה, ומתחתיהם נקבר אפר שהובא ממחנות ההשמדה.
המבנה בנוי בצורת פירמידה הבאה לסמל זיכרון נצחי, וכן נועד המבנה להזכיר את אוהל המועד (ומכאן שמו: אוהל יזכור).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוהל יזכור באתר יד ושם (מס' 13 במפה).
- אל-חנני, אריה, מפגשים מהסוג החזותי.
- נועם דביר, אדריכלות עם שכול, עכבר העיר, 25 באפריל 2010
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית מלווה בתמונות באתר 'חלון אחורי', 18.7.12
