אווה בן-צבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אווה בן-צבי
אווה בן צבי.jpg
לידה 7 במאי 1947 (בת 72)
קובנה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים צבי אורליאנסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אווה בן צבי (נולדה ב-7 במאי 1947, בשם חיה אֶרְמַנָאִיטֶה Chaja Ermanaite) היא זמרת סופרן ופסנתרנית ישראלית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווה בן צבי נולדה בקובנה שבליטא, ברית המועצות, להורים ניצולי השואה. בגיל חמש החלה לנגן בפסנתר. משנת 1961 למדה בבית הספר למוזיקה של קובנה במחלקת הפסנתר. לאחר סיום לימודיה שם המשיכה בקונסרבטוריון של ליטא (מאז 2004 האקדמיה למוזיקה ולתיאטרון של ליטא) בווילנה, בפקולטה לאמנויות הבמה, בשנים 1970-1965. היא בעלת תואר מוסמך בלימודי הפסנתר. בתקופת לימודיה לתואר בפסנתר החלה ללמוד פיתוח קול. בשנת 1973 עלתה לישראל. בנה הוא הצ'לן צבי אורליאנסקי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווה בן צבי מרבה להופיע בפסטיבלים בינלאומיים, ברסיטלים ועם הרכבים קאמריים. היא שרה עם תזמורות סימפוניות בישראל ובארצות העולם, בהן צרפת, שווייץ, איטליה, ספרד, רוסיה, צ'כיה, פולין וליטא. היא הייתה הזמרת הישראלית הראשונה שהופיעה בקרמלין, בקונצרט לחגיגות השנה ה-850 למוסקבה.

בן צבי הופיעה כסולנית עם תזמורות ישראליות, בהן התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית תל אביב ועוד. כן הופיעה עם אנסמבל מוזיקה נובה. היא הרבתה להופיע ברוסיה, בין השאר עם תזמורת הבולשוי תיאטר, התזמורת הסימפונית של מוסקבה, התזמורת הקאמרית הממלכתית של מוסקבה.

בשנת 1976 החלה לעבוד כקורפטיטור באקדמיה למוזיקה בתל אביב עם תלמידי כינור של פרופסור פליקס אנדרייבסקי. במקביל למדה באקדמיה פיתוח קול ושירת לידר עם הזמרת פרידל טלר-בלום. הופעתה הראשונה כזמרת סופרן על במה מקצועית הייתה באופרה הישראלית מייסודה של אדיס דה-פיליפ, בתפקידי אנינה ופלורה בלה טרוויאטה של ורדי, ובתפקיד ליזה בהפקה חדשה של האופרטה "הרוזנת מאריצה" מאת אריך קלמן (1982-1981).

בשנים הבאות המשיכה להשתלם בלימודי שירה,בבית הספר הגבוה למוזיקה בדטמולד, גרמניה ואצל תמר רחום בישראל. בשנת 1987 החלה בקריירת הופעות כזמרת סולו בישראל ובחו"ל.

בין המנצחים שתחת שרביטם שרה נעם שריף, אריה ורדי, אריה לבנון, איתי טלגם, יובל בן עוזר.

בין השנים 1987 ל-2000 השתתפה בפסטיבלי מוזיקה שונים:

לאחר עלייתה ארצה נישאה לעיתונאי שמואל בן-צבי. בנה מנישואיה הראשונים הוא הצ'לן הישראלי צבי אורליאנסקי.

שירתה של אווה בן צבי זכתה לביקורות אוהדות ואף נלהבות בעיתונות הישראלית והעולמית. באוגוסט 1988 השתתפה בביצוע נדיר של הקנטטה Being Beautous מאת האנס ורנר הנצה משנת 1963, יצירה קשה ותובענית לסופרן קולורטורה, נבל וארבעה צ'לי, שבוצעה לראשונה בביירוית. הביקורת שיבחה את רמת הביצוע של המשתתפים. (H./F.,Nordbayerischer Kurier,Bayreuth, ‏ 25 באוגוסט 1988). ולדימיר הופמן חלק שבחים לביצוע של אווה בן-צבי ביצירה "יומנה של אנה פרנק" מאת גריגורי פריד (“Opera International”magazine CD review “LE JOURNAL D”ANNE FRANK”,no.159,June,1992,Paris) וכך גם נתן דונביץ' בביקורת בעיתון הארץ מ-9 בספטמבר 1992, לתקליטור של "יומנה של אנה פרנק" עם האופרה הרוסית.

בנימין בר-עם שיבח את ביצועה של בן-צבי בתפקיד הווקאלי הקשה ביצירתו של הריסון ברטוויסל לטקסט של פאול צלאן מדימויי השואה, "לילה וערפל"; מעבר לטכניקת הביצוע המבריקה שלה, העניקה בן צבי למוזיקה הקודרת והנואשת ללא רחם עוצמה יוצאת דופן בהצגתה. (צוותא, תל אביב, בנימין בר-עם, ג'רוזלם פוסט, 9 במרץ 1993)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיון המוזיקה בספרייה Mus 229 A5 בעמוד 4 בפרסום.