לדלג לתוכן

אווה יונסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אווה יונסקו
Eva Ionesco
לידה 1965[א] (בת 61 בערך)
הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Eva Stéphanie Nicole Ionesco עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
תקופת פעילות מ-1976
בן זוג Simon Liberati עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אווה יונסקוצרפתית: Eva Ionesco; נולדה ב- 1965) היא שחקנית צרפתייה.

יונסקו נולדה בפריז. אמה היא הצלמת ממוצא רומני אירינה יונסקו. אווה נולדה בעקבות מערכת יחסים שאמה ניהלה עם איש צבא הונגרי. כשהייתה בת שלוש, הוריה נפרדו.

בהיותה בת חמש החלה אמה לצלמה בעירום ולפרסם את התצלומים. בהיותה בת אחת עשרה, אמה צילמה אותה בעירום למהדורה האיטלקית של מגזין "פלייבוי". שנה לאחר מכן צולמה בעירום מלא לשער ה"דר שפיגל". ב-1977 איבדה אמה את המשמורת עליה, והיא גרה לזמן מה בבית הוריו של המעצב כריסטיאן לובוטן.

לאורך השנים נקטה יונסקו מספר הליכים משפטיים שבהם האשימה את אמה בהתעללות רגשית ותבעה לקבל לידיה תצלומים שבהם היא מופיעה בעירום כילדה. בשנת 1998 החרימה משטרת צרפת מאות תצלומים כאלה מדירתה של האם.

בשנות ה-80 למדה בבית ספר למשחק.

ב-1976 הופיעה לראשונה בקולנוע בסרטו של רומן פולנסקי "Le locataire".

ב-1977 הופיעה בקופרודוקציה הגרמנית-איטלקית "Maladolescenza".

ב-1985 גילמה את מיס צרפת בקומדיה "Les Nanas"[3].

ב-1987 שיחקה בסרט הדרמה "Hôtel de France", המבוסס על יצירה של אנטון צ'כוב.

ב-1996 שיחקה בסרט "Le locataire" לצד מוניקה בלוצ'י. באותה שנה שיחקה גם בסרט "Encore", העוסק במשבר אמצע חיים של פרופסור באוניברסיטה.

ב-1999 שיחקה בסרט "La Patinoire" לצד ברוס קמפבל.

ב-2001 שיחקה בסרט "Un aller simple", המבוסס על רומן מאת דידייה ואן קאווליר.

בין עבודותיה בתיאטרון הן במחזה אגדת חורף של ויליאם שייקספיר.

ב-2006 החלה לעסוק בבימוי, ב-2011 יצא לראשונה הסרט הראשון באורך מלא שביימה, הסרט נקרא "My Little Princess" וקיבל השראה ממערכת היחסים שלה עם אמה, שיחקה בו איזבל הופר.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא אמא לבן. ב-2013 נישאה לעיתונאי סימון ליבראטי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אווה יונסקו בוויקישיתוף
  1. קיימים מקורות סותרים לגבי תאריך הלידה המדויק, 21 במאי[1] או 18 ביולי[2].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Virginie Bloch-Lainé, "Eva Ionesco, l'innocence retrouvée", Libération, 28 août 2017
  2. IONESCO, Eva, Le delarge
  3. BDFF, php88.free.fr