אווטאר (סדרת טלוויזיה)
סוגה | סדרת טלוויזיה פנטזיה, סדרת דרמה, סדרת פעולה, אנימציה בהשפעת אנימה, סדרת הרפתקאות טלוויזיונית, סדרת טלוויזיה קומית, סדרת טלוויזיה לילדים, דרמה קומית |
---|---|
יוצרים | מייקל דנטה דימרטינו, בריאן קונייצקו |
כותבים | אהרון אהז, מייקל דנטה דימרטינו, טים הדריק, בריאן קונייצקו |
מדבבים |
זאק טיילר איסן (אנג) מאי ויטמן (קטרה) מארק המיל (אוזאי) די בראדלי בייקר (אפה) גרג בולדווין (אירו) ג'יימס גארט (רוקו) ג'ים מסקימן (קורוק) ג'ייסון אייזקס (צאו) רוברט פטריק (פיאנדאו) דנטה באסקו (צוקו) אנדרה סוגליאוז'ו (האקודה) קריקט לי (מיי) ארין גריי ואן אוסברי (אזולה) מאקו (אירו) ג'סי פלאוור (טוף בייפונג) ג'ייני קוון (סוקי) אוליביה האק (טאי לי) ג'ק דסנה (סוקה) רנה אוברז'ונואה (מכונאי) |
מדבבים בעברית |
תובל שפיר ספיר דרמון אסף אבידן דניאל מגון לירון לב עפר שכטר ליאנה עיון דב רייזר רונה בקרמן דינה סנדרסון אורנה כץ עמי מנדלמן שרון שחל מיכה אוזין סליאן גיורא קנת אלי לולאי |
פרסים | פרסי בחירת הילדים לקרטון האהוב, פרס פיבודי, פרס ג'נסיס, Annie Award for Best Animated Television Production for Children |
ארץ מקור | ארצות הברית |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 3 |
מספר פרקים | 61 |
תוכנית המשך | האגדה של קורה |
הפקה | |
מפיק | ויאקום |
חברת הפקה | ויאקום |
הפצה | נטפליקס |
מוזיקה |
ג'רמי צוקרמן (Jeremy Zuckerman) בנג'מין וין (Benjamin Wynn) (דרו/Deru) |
אורך פרק | כ־23 דקות |
שידור | |
רשת שידור | ניקלודיאון |
תקופת שידור מקורית | 21 בפברואר 2005 – 19 ביולי 2008 |
תקופת שידור בישראל | 2006 – 2009 |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
אווטאר (בסינית: 降世神通: 最後的氣宗 ובקיצור 降世神通[א], באנגלית: Avatar: The Last Airbender, בתרגום מילולי: אווטאר: מכופף האוויר האחרון, בתרגום חופשי: אווטאר: כַּשָּף האוויר האחרון; העונה הראשונה נקראה בטלוויזיה הישראלית בשם אווטאר: האגדה של אנג, תרגום מילולי מאנגלית ושפות נוספות באירופה[1]: Avatar: The Legend of Aang) היא סדרת אנימציה אמריקאית ששודרה בערוץ ניקלודיאון למשך שלוש עונות בין 2005 ל-2008. בישראל שודרה הסדרה בערוץ ניקלודיאון ישראל בשפה האנגלית ובדיבוב לעברית. במאי 2020 הפכה הסדרה זמינה לצפייה בנטפליקס והגיעה למקום הראשון בדירוג הסדרות הפופולריות בארצות הברית[2].
הסדרה מוצגת בסגנון המשלב אנימה עם אנימציה אמריקאית מודרנית, הן בהנפשה, הן במבנה הסדרהדרושה הבהרה: מהו סגנון אנימה/אנימציה אמריקאית במבנה?. הסדרה זכתה בחמישה פרסי אנני, פרס אמי לבידור בפריים טיים, פרס פיבודי ופרס בחירת הילדים של ניקלודיאון. חלק מהמבקרים כינו את אווטאר "סדרת האנימציה הטובה בכל הזמנים". נכון לינואר 2023, הסדרה מדורגת במקום 7 ברשימת "הסדרות הטובות של כל הזמנים" של IMDb[3] וולכל אחת מעונותיה דירוג של 100% באתר Rotten Tomatoes: 11 ביקורות חיוביות לעונה 1, 6 ביקורות חיוביות לעונה 2, 7 ביקורות חיוביות לעונה 3[4]. הסדרה זכתה להצלחה מסחרית ולשבחי הביקורות על האנימציה, הפסקול, ההומור, הדמויות והעיסוק בנושאים שאינם נפוצים בסדרות ילדים, בהם טוטליטריזם, אימפריאליזם, רצח עם ושחיתות שלטונית[5].
מלבד סדרת האנימציה, וכחלק מהזיכיון של "אווטאר: כשף האוויר האחרון" הופק סרט קולנוע לייב אקשן בשם "איירבנדר", אשר התבסס על עלילת העונה הראשונה של הסדרה אך זכה לביקורות שליליות ובעיני רבים נחשב לאחד הסרטים הגרועים ביותר שנעשו[6]. בנוסף, הופקה סדרת המשך בשם "האגדה של קורה", אשר שודרה בין 2012 ל-2014 וזכתה לשבחים. ב-2018 הוכרז רימייק בגרסת לייב אקשן שמתוכנן לצאת לנטפליקס, אשר קיבל את השם "אווטאר: כשף האוויר האחרון".
סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | פרקים | שודרה לראשונה ( ארצות הברית) | |||
---|---|---|---|---|---|
הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
1 | 20 | 21 בפברואר 2005 | 2 בדצמבר 2005 | ||
2 | 20 | 17 במרץ 2006 | 1 בדצמבר 2006 | ||
3 | 21 | 21 בספטמבר 2007 | 19 ביולי 2008 |
- ערך מורחב – אווטאר - פרקים
דמויות וצוות השחקנים הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אווטאר - דמויות
דמויות ראשיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות השחקנים הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקנ/ית קול | עונות/שנים | ||
---|---|---|---|
2005 | 2006 | 2007–2008 | |
עונה 1 | עונה 2 | עונה 3 | |
זאק טיילר אייזן | ראשי | ||
ג'ון פטריק "ג'ק" דה סנה | ראשי | ||
מיי ויטמן | ראשית | ||
דנטה באסקו | ראשי | ||
מאקו אייוומאטצ'ו | ראשי | ||
מיקאלה ג'יל מרפי / ג'סי פלאוור | ראשית | ||
קריקט לי | ראשית | ||
אוליביה האק | ראשית | ||
גרג בולדווין | ראשי | ||
ג'ני קוואן | אורחת | ראשית | |
די בראדלי בייקר | משנה | ||
ג'ייסון אייזקס | משנה | ||
אנדרה סוגליאוצו | אורח | ||
ג'יימס גרט | אורח | אורח | |
ג'ניפר הייל | אורחת | ||
יוהנה ברדי | אורחת | ||
ויקטור ברנדט | אורח | ||
סאב שימונו | אורח | ||
מלנדי בריט | אורחת | ||
שון מרקט | אורח |
העולם של הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אווטאר: כשף האוויר האחרון (זיכיון)#האומות
האווטאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אווטאר: כשף האוויר האחרון (זיכיון)#האווטאר
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אווטאר - דמויות#בעלי חיים
סוגי הכשפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אווטאר: כשף האוויר האחרון (זיכיון)#סוגי הכשפות
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאה שנים לפני אירועי הסדרה, אומת האש חוותה התקדמות טכנולוגית וכלכלית אדירה, ושליט האש סוזין שאף לכבוש את כל העולם. תוכניות אלה לא יכלו לצאת לפועל בשל התנגדותו של אווטאר רוֹקוּ, אף הוא מאומת האש. לאחר מותו של רוקו באסון טבע, נולד האווטאר הבא, אָנְג מאומת נוודי האוויר. בידיעה שהאווטאר הוא רק ילד, סוזין התחיל בהכנות גלויות למלחמה. בגלל הפחד מהמלחמה העומדת לפרוץ, מוריו של אנג מיהרו לספר לו שהוא האווטאר בטרם עת. מפוחד מגודל האחריות ומבודד מחברי הילדות שלו, מרגע שנודע כי הוא האווטאר, אנג נמלט מביתו על גבי הביזון המעופף שלו, אַפָּה. בעת סופה קשה, השניים התרסקו אל תוך האוקיינוס ואנג נכנס אינסטינקטיבית למצב האווטאר ונותר קפוא בקרחון בלב הים למשך 100 שנים. בעוד סוזין, הנחוש בדעתו לחסל את האווטאר החדש בטרם יגיע לבגרות, משתמש בשביט המחזק את עוצמתם של כשפי האש כדי לבצע רצח עם בנוודי האוויר. אך נותר בו ספק אם אכן חיסל ביניהם גם את האווטאר. סוזין מפנה את צבאו למלחמה מרה וממושכת עם ממלכת האדמה. הוא זוכה בהישגים טריטוריאליים ניכרים, אך לא הוא ולא יורשיו מצליחים להכניע לחלוטין את ממלכת האדמה לאורך מאה שנות המלחמה שקודמות לתחילת הסדרה.
ספר 1: מים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה פותחת בהיכרות עם האחים קַטַרַה וסוֹקַה; יתומים מאם, שאותה איבדו במלחמה. הם גדלים בשבט המים הדרומי, שבו קטרה היא הכשפית היחידה שנשארה. הם מוצאים את אנג ואפה ומוציאים אותם מהקיפאון. אנג לומד על המלחמה והשלושה יוצאים יחד למסע אל הקוטב הצפוני במטרה ללמוד כשפות מים. צוּקוֹ, בנו המגורש של שליט האש, מגלה שהאווטאר חזר ופותח במסע ציד במטרה להחזיר את כבודו ולשוב הביתה. לצוקו מתלווה דודו אירוֹ, בעל גישה אופטימית וחיובית לחיים ולבני אדם, המהווה דמות של מנטור לצוקו. המפקד צָאוּ, אדמירל מוערך באומת האש, מנסה גם הוא לצוד את האווטאר במטרה לשאת חן בעיני שליט האש. במהלך המסע, אנג לומד על רצח העם של נוודי האוויר ועל כך שהוא חייב ללמוד את כל היסודות עד סוף הקיץ, אחרת שליט האש אוזאי ישתמש באותו שביט כדי לזרוע הרס וחורבן. בהגיעם לשבט המים הצפוני, אנג וקטרה מתחילים ללמוד כשפות מים בעוד סוקה מתאהב בביתו של צ'יף השבט, יואה. הצי של צאו מטיל מצור על השבט, בעוד צאו עצמו מחפש את צורות התמותה של רוחות הים והירח – המקור לכשפות מים. אחרי שמצא אותן, צאו הורג את רוח הירח ובכך מעלים ומנטרל את יכולת כשפות המים, אבל אנג מאחד כוחות עם רוח הים, ובהיותו במצב אווטאר משמיד את הצי של אומת האש. באותו הזמן, יואה, שבילדותה ניצלה על ידי רוח הירח, מקריבה את חייה בשביל להחיות את רוח הירח. כשאוזאי שומע על ההתנגדות של אירו לפעולותיו של צאו, הוא שולח את בתו אזוּלה במטרה לכלוא את צוקו ואירו ולרצוח את האווטאר.
ספר 2: אדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שעזבו את הקוטב הצפוני, קטרה מתחילה ללמד את אנג כשפות מים בעודם מחפשים מורה לכשפות אדמה. הם מוצאים את טוף בייפונג, ילדה עיוורת בת 12 עם ניסיון רב בכשפות אדמה שמצטרפת אליהם כדי לקבל עצמאות מהוריה העשירים והמגבילים. בעוד אנג וחבריו בורחים מאזולה וחברותיה, אירו וצוקו מתחילים חיים חדשים בתור פליטים בבירת ממלכת האדמה, בה־סינג־סה. החבורה מגיעה לספריה תת-קרקעית במדבר, בה הם מגלים את התאריך בו יחול ליקוי החמה הבא, שבו כשפי אש מאבדים את יכולותיהם, אך במהלך שהותם שם אפה נתפס על ידי כשפי חול. החבורה ממשיכה לבה־סינג־סה במטרה למצוא את אפה ולשתף את מלך האדמה במידע הצבאי החשוב בתקווה שזה יעזור להם עם תוכנית תקיפה. אך עם הגיעם לבה-סינג-סה הם מגלים שהמלך הוא למעשה שליט בובהדרושה הבהרה: לא מתאים להגדרה שבקישור - אין כובש זר/מעצמה זרה בתחילת העונה הנשלט על ידי לונג פֶנְג, ראש המשטרה החשאית המכונה דאי-לי. אחרי שהם מיידעים את המלך על קיומה של המלחמה ועל פשעיו של לונג פנג, המלך מכניס אותו לכלא ומאשר שימוש בחיילי ממלכת האדמה לפלישה המתוכננת ליום ליקוי החמה. בינתיים הדאי-לי מצטרפים לאזולה בארגון הפיכה, וצוקו, שבזמן הזה התמודד עם משבר זהות, מצטרף לאזולה. אחרי קרב ארוך, נדמה כי אזולה הורגת את אנג ומכריחה את הפרוטגוניסטים לסגת, מה שמותיר את ממלכת האדמה תחת שליטת אומת האש. קטרה משתמשת במים בעלי יכולות ריפוי מיוחדות כדי לרפא את אנג.
ספר 3: אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנג מתעורר מקומה ומגלה שחבריו ובעלי בריתו גנבו ספינה של אומת האש והם מתכננים פלישה במתכונת מצומצמת יותר. צוקו מקבל את הקרדיט להריגת האווטאר וחוזר לאומת האש כנסיך שגאל את עצמו. בעודו ממשיך להתמודד עם משבר הזהות שלו, הוא מבקר בחשאיות את אירו, שנאסר באשמת בגידה, ומנסה להיוועץ בו. במקביל, אוזאי משתף את צוקו בתוכניתו להרוס את ממלכת האדמה במהלך היום של השביט. בינתיים החבורה פוגשת זקנה בשם המה שמסתבר שהיא כשפית מים מהקוטב הדרומי, כמו קטרה ומגלים שהיא כשפית דם. זו היא טכניקה של כשפית מים שהם יכולים לשלוט בגוף של האחר. כך היא גם מלמדת את קטרה את הטכניקה הזו קטרה מצליחה להתנגד לכשפות של המה ומצליחה להביס אותו. הפלישה ביום ליקוי החמה מצליחה בהתחלה, אך אנג נוכח לדעת שאוזאי ידע על הפלישה מראש והסתתר. באותו הזמן צוקו מחליט לעמוד בפני אביו ולומר לו שהוא נוטש את אומת האש במטרה ללמד את אנג כשפות אש. במקביל, אירו מצליח להימלט מהכלא. בעוד השביט מתקרב, אנג, בתור פציפיסט, מתמודד עם האפשרות שיצטרך להרוג את שליט האש בשביל לסיים את המלחמה. בזמן שהוא מבודד את עצמו על ומבקש עצה מהרוחות, שאר החברים פוגשים את אירו ומגלים שהוא מנהיג אגודה פילוסופית סודית בשם "הלוטוס הלבן". ביום השביט, אוזאי מכתיר את עצמו כ"מלך הפניקס" של העולם כולו, ומפקד על שובל של ספינות אוויר, שבכל אחת מהן כשף אש ששורף שטח נרחב באמצעות כשפות האש המחוזקת שלו. טוף, סוקה ובת זוגו סוקי תוקפים את ספינת האוויר של אומת האש, בשעה שצוקו וקטרה נאבקים באזולה במטרה למנוע את הכתרתה לשליטת האש הבאה. בפעם הראשונה בסדרה אנג מתייצב בפני אוזאי. לאחר קרב עיקש אנג כמעט ומפסיד, אבל הוא מצליח להיכנס למצב האווטאר; הוא משתמש בכשפות אנרגיה, יכולת שהוענקה לו מצב-האריה, שמאפשרת לו לשלול מאוזאי את יכולת הכשפות. צוקו מוכתר כשליט האש החדש ומסיים את המלחמה.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פיילוט (אווטאר: כשף האוויר האחרון)
הסדרה נוצרה והופקה על ידי מייקל דנטה דימרטינו ובריאן קונייצקו באולפני ניקלודיאון בברבנק, קליפורניה. קונייצקו אמר כי הרעיון הראשוני לתוכנית נוצר באביב 2001 כאשר הוא צייר ילד קירח, קוף־רובוט עם חץ על הראש ודוב קוטב שהולך על שתי רגליו האחוריות[7]. דימרטינו הסתכל על הדוב ונזכר בסרט דוקומנטרי על משלחת לאנטארקטיקה שכמעט לא שרדה את המסע, ומשם הוא וקונייצקו התחילו לחשוב על אנשי המים בקוטב הדרומי. מייקל תיאר את ההתפתחות המוקדמת של הקונספט: "יש את איש האוויר הזה יחד עם אנשי מים והם תקועים בשממה שלגית [...] ואולי גם אנשי אש שלוחצים עליהם"[8]. שבועיים לאחר שהגו את הקונספט לסדרה, הצליחו צמד היוצרים למכור את הקונספט לסגן המנהל והמפיק הראשי אריק קולמן.
אחרי שקולמן הסכים לרעיון, זוג היוצרים היו צריכים ליצור פיילוט בזמן מועט וכמעט ללא משאבים. במשך כמה חודשים, קונייצקו ודימרטינו חיפשו אולפני אנימציה מחוץ לארצות הברית כדי שיוכלו להנפיש את הפיילוט בסגנון שהוא מחווה לאנימה. אחרי חיפושים רבים ולא מוצלחים אחרי אולפנים ביפן, הצמד שמע על אולפן מתאים בקוריאה הדרומית, וטס למקום כדי לפגוש אותם. האולפן הסכים להנפיש את הפיילוט, וקונייצקו בילה ארבעה חודשים בסיאול כדי לעבוד יחד איתם[9]. הפיילוט זכה לתגובות חיוביות מהילדים שצפו בו וניקלודיאון נתנו אור ירוק לשלושה עשר פרקים. הפיילוט הועלה ליוטיוב במלואו ב-2020[10].
אחרי הצלחת הפיילוט, צמד היוצרים התקשרו לחברים וקולגות ותיקים כדי למצוא אנשים מתאימים לתפקידי כתיבה, אנימציה, בימוי, הלחנה ועוד[11]. בזמן הזה הם גם מצאו אולפן אנימציה נוסף בקוריאה הדרומית שהיה מוכן לעבוד על הסדרה כולה, וגם מצאו יועץ אמנויות לחימה ויועץ קליגרפיה. הסדרה נחשפה בפני הציבור לראשונה בכנס קומיק־קון 2004 והגיעה למסכים ב-21 בפברואר 2005.
קונייצקו אמר בראיון: "מייקל ואני היינו מעוניינים בעוד סיפורי אגדות והרפתקאות אפיים, כמו הארי פוטר או שר הטבעות, אבל ידענו שאנחנו רוצים לקחת גישה שונה לז'אנר הזה. האהבה שלנו לאנימה יפנית, סרטי קונג פו, יוגה ופילוסופיה מזרחית הביאה אותנו להשראה המקורית לאווטאר"[12].
בפברואר 2021 פרסמו היוצרים על מיזם חדש של ניקלודיאון להקמת "אולפן אווטאר" שבו יוכלו להתחיל בפרויקט הנפשה להרחבת ה"עולם של אווטאר"[13].
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה מתרחשת בעולם המושפע מהפילוסופיה ומדרך החיים האסייתית, דבר הבא לידי ביטוי בסגנונות הלחימה, במוטיבים העל־טבעיים, בלבוש ובארכיטקטורה. הסדרה מכילה אלמנטים שונים מתרבויות מזרח אסיה דרום אסיה והמערב, ומשלבת סגנון חזותי של סדרות אנימציה אמריקניות עם זה של סדרות אנימה יפניות. באחד הפרקים, אנג פוגש גורו במטרה ללמוד להיכנס למצב האווטאר. הגורו מלמד אותו על שבע הצ'אקרות העיקריות ועובר עם אנג על כל אחת מהן ועל איך לפתוח אותן. חייהם של נוודי האוויר מושפעים בצורות רבות מהפילוסופיה הבודהיסטית, בין היתר באמונתם שכל החיים קדושים. אנג עושה מדיטציה לעיתים קרובות, לעיתים גם כדי להיכנס לעולם הרוחות. חלקים רבים מהסדרה, ביניהם העלילה והנושאים, מושפעים על ידי אמנות והיסטוריה סינית, הינדואיזם, דאואיזם ובודהיזם ויוגה[14][15]. הכתב הסיני המופיע בסדרה נכתב על ידי הקליגרף סיו-לונג לי[14], וסוגי הכשפות עוצבו על ידי סיפו (Shifu) קיסו שביסס אותם על סגנונות של אמנויות לחימה אמיתיים[7]. מלחיני הפסקול של הסדרה התנסו עם מגוון רחב של כלי נגינה, ביניהם גוז'נג (אנ'), פיפה (אנ') ודודוק, כדי להתאים לאווירה האסייתית[16]. חלק מהמקומות בסדרה הושפעו ממקומות אמיתיים, כמו העיר האסורה והחומה הגדולה של סין שהיוו השראה לבה־סינג־סה ומגדל העגור הצהוב (אנ') שהיווה השראה למשכנו של שליט האש[17][18]. אורח החיים של נוודי האוויר הושפע מזה של נזירים בודהיסטים[19], וכמו כן התרבות של שבט המים הדרומי מבוססת על תרבויות האינואיטים[5]. הלבוש של אנשי שבט המים הדרומי הושפע מלבוש של שבטים אינואיטים והתכנון המקורי למדי אומת האש היה אמור להיות מבוסס על לבוש יפני, אבל שינו זאת במטרה לא ליצור אסוציאציה בין התרבות היפנית לבין נבלי הסדרה[5].
נושאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האם אפשר לספר סיפור שכולל אמפתיה יוצאת דופן ומכבד את האינטליגנציה של הקהל? אם תעשה זאת, אתה תבנה סיפור עם השפעה מדהימה על אנשים צעירים שיישאר איתם גם בבגרות. אם תטמטם ותפשט דברים יתר על המידה, זה אולי יעבוד עם בני 6 או 7, אבל אפילו בני 10–11 דוחים דברים שלא נראים כמו העולם סביבם. מה שכתבנו זו האמת. אנחנו לא הפכנו את זה לשקר כדי שזה יהיה יותר רך.
— אהרון איהז, אחד מהכותבים[5]
הסדרה מתרחשת בעידן בו העולם כולו נדון למלחמה אימפריאליסטית עם אומת האש. בעוד שחיילי אומת האש מוצגים כנבלים, הסדרה מראה גם את הצדדים הרעים של האומות האחרות, ביניהם שטיפת המוח של המשטרה החשאית בבה־סינג־סה ואי השוויון העצום בין תושביה. מראות אלה נועדו להציג את הטבע המשחית של כוח ואת הניואנסים העדינים בין טוב לרע[5]. במהלך הסדרה, המלחמה מוצגת מעיניהם של אנשים רגילים – האזרחים המדוכאים של בה־סינג־סה וגם התלמידים שטופי המוח של אומת אש – במטרה להראות שהמלחמה הופכת את כולם לקורבנות[5]. במספר פרקים במהלך הסדרה, מוצג מעגל דמים שגורם לקורבן להפוך לתוקף[5][20]. הסדרה מציגה רצח עם עוד בפרקים הראשונים שלה, כשאנג מגלה שרצחו את כל בני עמו. בתגובה, הוא מציג רגשות כבדים העוברים מיגון לזעם.
הסדרה מציגה מגוון רחב של דמויות, במטרה להתמודד עם סוגיית האפליה. בהצגת ילדה עיוורת קטנה כמו טוף או ילד משותק כמו טאו, הסדרה מתארת דמויות עם לקויות פיזיות המתגברות על מגבלות פיזיות וחברתיות[5]. הסדרה מתארת גם הגבלות על מגדר. לדוגמה, מאסטר פאקו מחלק את שיעורי הכשפות של כל הכשפים לפי מינם. סוקה מרגיש חוסר ביטחון לאחר שלוחמות הקיושי ניצחו אותו בקרב, אבל לומד לכבד ולהעריך את יכולותיהן ומוכן ללמוד מהן שיטות לחימה ולהשתפר. לפי קירק האמליטון מאתר קוטאקו, הנושאים הללו מייצגים את המסר של התוכנית שיותר חשוב להיות עצמנו מאשר להתאים לתפקידים שהחברה מצפה מאיתנו[21].
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה זכתה להצלחה מסחרית וביקורתית. נכון לאוגוסט 2022, הסדרה מדורגת במקום ה־8 ברשימת "הסדרות הטובות של כל הזמנים" של IMDb והיא בעלת ציון של 100% באתר Rotten Tomatoes[3][4].
תגובות המבקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר רב של מבקרים קראו לסדרה "אחת מהסדרות הטובות בכל הזמנים"[5][21][22][23][24][25]. מבקרים רבים שיבחו את הסדרה, ביניהם מקס ניקולסון מ-IGN שאמר על הסדרה שהיא "חובה לצפייה" ו"אחת מסדרות הטלוויזיה המצוירות הטובות של כל הזמנים"[26]. ניק הרטל מאתר DVD Talk אמר על הסדרה שהיא "ידידותית לילדים", שהמורשת שלה "אמורה לארוך לשנים יבואו"[27]. אריק אמַיה מ-Bleeding Cool תיאר את הסדרה כ"מרשימה בתחכום שלה" ו"פנטסטית"[28](הקישור אינו פעיל). הנרי גלשין מ-SLUG Magazine תיאר את הסדרה כ"הרפתקנית ומרגשת", "קלאסיקה" ונוגעת ללב לפעמים[29].
הכתיבה והנושאים של הסדרה גם קיבלו שבחים רבים. מייקל ס. ממאנו מ-Den of Geek אמר על העלילה שהיא "כתובה בחכמה" ושיבח את האנימציה[30](הקישור אינו פעיל). ניקול קלארק, בכתבה לחדשות Vice, כתבה שעומק הנרטיב הוא הנכס הגדול ביותר של הסדרה, בנוסף לכך ששיבחה את ה"אותנטיות הרגשית" ואת איך ש"הסדרה חשפה צופים צעירים מאוד לנושאים אפלים יותר, כמו רצח עם וסמכותנות, בעודה נותנת להם מסגרת להבנה של הנושאים הללו"[5].
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | פרס | קטגוריה | עבור | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2005 | פרס פסטיבל פולצ'ינלה (איט')[31] | סדרת האקשן וההרפתקאות הטובה ביותר | אווטאר: כשף האוויר האחרון | זכייה |
סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר | אווטאר: כשף האוויר האחרון | זכייה | ||
2006 | פרס אנני | הפקת סדרת האנימציה הטובה ביותר | אווטאר: כשף האוויר האחרון | מועמדות |
הפקת הסטוריבורד הטוב ביותר של תוכנית אנימציה | לורן מק'מולן על "העריק" | זכייה | ||
כתיבה לתוכנית אנימציה | אהרון איהז וג'ון או'בריאן על "מגדת העתידות" | מועמדות | ||
2007 | פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון באוסטרליה (Nickelodeon Australian Kids' Choice Awards) (Nickelodeon Australian Kids' Choice Awards 2007) |
סדרת אנימציה אהובה | אווטאר: כשף האוויר האחרון | מועמדות |
פרס אנני | אנימציה של דמות טלוויזיונית | יו ג'יי מיונג על "העיוורת הקטנה" | זכייה | |
בימוי בסדרת אנימציה | ג'יאנקרלו וולפה על "הקודח" | זכייה | ||
פרס אמי | פרק אנימציה יוצא מן הכלל | "עיר החומות והסודות" | מועמדות | |
הישג אינדווידואלי באנימציה יוצא מן הכלל | סאנג-ג'ין קים על "אגם לאוגיי" | זכייה | ||
2008 | פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון | סדרת אנימציה אהובה | אווטאר: כשף האוויר האחרון | זכייה |
פרס פיבודי | אווטאר: כשף האוויר האחרון | זכייה | ||
2009 | פרס אנני | סדרת האנימציה לילדים הטובה ביותר | אווטאר: כשף האוויר האחרון | זכייה |
בימוי בסדרת אנימציה | יואקים דוס סנטוס על "כוכב השביט של סוזין – חלק 3" | זכייה | ||
פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון באוסטרליה (Nickelodeon Australian Kids' Choice Awards) (Nickelodeon Australian Kids' Choice Awards 2009) |
סדרת אנימציה אהובה | אווטאר: כשף האוויר האחרון | זכייה | |
פרס הסליל המוזהב | עריכת הקול הטובה ביותר:
סדרת אנימציה |
"כוכב השביט של סוזין – חלק 4" | מועמדות | |
2010 | פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון באוסטרליה (Nickelodeon Australian Kids' Choice Awards) (Nickelodeon Australian Kids' Choice Awards 2010) |
סדרת אנימציה אהובה | אווטאר: כשף האוויר האחרון | מועמדות |
מדיות נוספות בזיכיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אווטאר: כשף האוויר האחרון (זיכיון)
בפברואר 2021 הודיעה ניקלודיאון על הקמת "אולפן אווטאר" לעבודה על סרטי אנימציה שימשיכו את הסדרה[13]. מתוכנן סרט אנימציה שיצא ב-20 בינואר 2026 וימשיך את הסדרה ואת איזון.
משחקי וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – אווטאר (משחקי וידאו)
בין השנים 2006–2008 יצאו לשווקים טרילוגיית משחקי אווטאר:
- המשחק "אווטאר: כשף האוויר האחרון" יצא לשווקים ב־10 באוקטובר 2006
- המשחק "Avatar: The Last Airbender – The Burning Earth" יצא לשווקים ב־16 באוקטובר 2007
- המשחק "Avatar: The Last Airbender – Into the Inferno" יצא לשווקים ב־13 באוקטובר 2008
ב־25 בספטמבר 2008 הושק משחק הווידאו המקוון "Avatar: Legends of the Arena", משחק תפקידים המוני ברשת. אווטאר: כשף האוויר האחרון היה אחד מהלהיטים הגדולים של סוני באותה שנה[32].
סרט קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – איירבנדר
איירבנדר - ביקורת
|
---|
"איירבנדר זו חוויה מייסרת בכל קטגוריה שאני מסוגל לחשוב עליה ועוד נוספות שמחכות שימציאו אותן" |
– רוג'ר איברט |
ב־1 ביולי 2010 יצא לאקרנים עיבוד קולנועי מסוג לייב אקשן לסדרת האנימציה בשם "איירבנדר" אשר בוים על ידי מ. נייט שאמלאן. עלילת הסרט מבוססת על אירועים מהעונה הראשונה של הסדרה, מבקרים רבים קטלו את הסרט על המשחק, הכתיבה, הווייט-וושינג (אנ') בקאסט והבימוי; הוא בעל ציון של 6% באתר Rotten Tomatoes[33] וחמש זכיות בפרס פטל הזהב הפרודי[34]. יוצרי הסדרה אמרו שהם מעדיפים להעמיד פנים שהסרט מעולם לא נעשה[35]. יוצרי הסרט הצהירו בעבר כי בכוונתם להמשיך ולהפיק טרילוגיית סרטים שתבוסס על הסדרה אם הסרט יצליח בקופות, אבל למרות ההצלחה בקופות ההפקה לא יצאה לפועל בגלל הכישלון בביקורות.
לדברי אהרון איהז[36] יוצרי הסדרה נטשו את הרעיון של שאמלאן ליצור עונה רביעית לסדרה כדי להתמקד בסרט, אבל מאוחר יותר אמרו שעצותיהם כמעט שלא נלקחו ולא הייתה להם שום תרומה לעשיית הסרט[37]. לדברי היוצרים לא תוכננה עונה רביעית.
סדרת לייב אקשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אווטאר: כשף האוויר האחרון (סדרת טלוויזיה)
נטפליקס הכריזו בספטמבר 2018 שהפקת גרסת לייב-אקשן של הסדרה תתחיל ב-2019. יוצרי הסדרה המקורית, דימרטינו וקונייצקו, היו אמורים להיות מפיקים-שותפים של הסדרה החדשה. הם אמרו שבכוונתם ליצור את הסדרה עם "צוות שחקנים מגוון תרבותית, ללא וייט-וושינג (אנ')"[38]. הוכרז שג'רמי צוקרמן (אנ'), שהלחין את המוזיקה לסדרה המקורית, יחזור לעבוד על הסדרה החדשה[39]. מאוחר יותר דחה ג'רמי צוקרמן (אנ') את השמועה. באוגוסט 2020, הכריזו דימרטינו וקונייצקו ברשתות החברתיות שהם פורשים מההפקה בשל הבדלים יצירתיים[40].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אווטאר, ברשת החברתית פייסבוק
- אווטאר, ברשת החברתית אינסטגרם
- אווטאר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- "אווטאר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אווטאר", באתר נטפליקס
- "אווטאר", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אווטאר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אווטאר", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אווטאר", באתר אידיבי
- "אווטאר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "אווטאר", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקיצור 降世神通 מופיע בלוגואים בכל השפות, כולל אנגלית ועברית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Japanese animation creates a stir, Jamaica Gleaner, 2012-08-25 (באנגלית)
- ^ Paul Tassi, ‘Avatar: The Last Airbender,’ A 15 Year-Old Cartoon, Is Now Netflix’s Most Popular Show, Forbes, May 20, 2020
- ^ 1 2 Avatar: The Last Airbender, IMDb.
- ^ 1 2 Avatar: The Last Airbender, Rotten Tomatoes
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 .Clark, Nicole (July 20, 2018)'Avatar: The Last Airbender' Is Still One of the Greatest Shows of All Time. Vice news.
- ^ The Last Airbender, IMDb
- ^ 1 2 Avatar Spirits, 2010 (סרט דוקומנטרי על הסדרה)
- ^ מייקל דנטה דימרטינו ובריאן קונייצקו, "In Their Elements", מגזין ניקלודיאון עמ' 6
- ^ דימרטינו, מ. וקונייצקו ב. (2010). Avatar: The Last Airbender - The Art of The Animated Seires. עמ' 30
- ^ FULL Episode "Avatar: The Last Airbender" Unaired Pilot! | Avatar, סרטון באתר יוטיוב
- ^ דימרטינו, מ. וקונייצקו ב. (2010). Avatar: The Last Airbender - The Art of The Animated Seires. עמ' 40
- ^ Avatar's Bryan Konietzko and Michael Dante DiMartino, 6 בספטמבר 2007
- ^ 1 2 Michael Dante DiMartino’s Instagram profile post: “BIG announcement! @bryankonietzko and I are returning to #Nickelodeon as co-chief creative officers of Avatar Studios to develop new…”, Instagram (באנגלית) Michael Dante DiMartino’s Instagram profile post: “BIG announcement! @bryankonietzko and I are returning to #Nickelodeon as co-chief creative officers of Avatar Studios to develop new…”, Instagram (באנגלית)
- ^ 1 2 מארק לאסוול, Kung Fu Fightin' Anime Stars, Born in the U.S.A., אתר ה-New York Times, 28 באוגוסט 2005
- ^ Interview with the creators, באתר nicksplat, 12 באוקטובר 2005. נשמר בארכיון מהמקור
- ^ Mike Brennan, Interview with The Track Team, באתר soundtrack.net, April 7, 2008
- ^ מייקל דימרטינו ובריאן קונייצקו, Avatar: The Last Airbender: The Art of the Animated Series, דארק הורס קומיקס, 2010, עמ' 130-172
- ^ מייקל דימרטינו ובריאן קונייצקו, Avatar: The Last Airbender: The Art of the Animated Series, דארק הורס קומיקס, 2010, עמ' 52
- ^ Air Nomads and Buddhism
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: Video essay' אינו ערך חוקי Avatar: The Last Airbender - The Cycle of War, Video essay בערוץ "Hello Future Me", באתר יוטיוב - ^ 1 2 Kirk Hamilton, Avatar: The Last Airbender Is One Of The Greatest TV Shows Of All Time, קוטאקו, 2018-09-18 (באנגלית)
- ^ Paul Tassi, ‘Avatar: The Last Airbender’ Has Landed On Netflix, And Everyone On Earth Should Watch It, Forbes (באנגלית)
- ^ Aja Romano, Avatar: The Last Airbender is one of the greatest TV shows ever made. Now it’s on Netflix., באתר Vox, May 15, 2020
- ^ Susana Polo & Tasha Robinson, How Avatar: The Last Airbender stood the test of time, באתר פוליגון, May 15, 2020
- ^ Palmer Haasch, 'Avatar: The Last Airbender' is on Netflix now, and it still stands up as one of the best animated TV series ever, באתר Insider, May 15, 2020
- ^ Max Nicholson, Avatar: The Last Airbender - The Complete Series DVD Review, IGN, 2015-10-06 (באנגלית)
- ^ Nick Hartel, Avatar: The Last Airbender (The Complete Series), DVD Talk, October 6, 2015
- ^ Avatar: The Last Airbender The Complete Series Continues To Impress — A Review, באתר Bleeding Cool, 6 באוקטובר 2015
- ^ Henry Glasheen, REVIEW: AVATAR: THE LAST AIRBENDER – THE COMPLETE SERIES, באתר SLUG Magazine, 31 באוקטובר 2015
- ^ Avatar: The Last Airbender - The Complete Series Coming, באתר Den of Geek, 24 באוגוסט 2015
- ^ Cartoons on the Bay Picks Winners, Animation Magazine - Web Archive, 2007-12-11 (באנגלית)
- ^ PGNx Media: News: THQ's Avatar Now Available for $20 News Article, archived pgnx.net, 2007-08-27
- ^ "The Last Airbender", Rotten Tomatoes
- ^ Adam B. Vary, "Razzie Awards: 'The Last Airbender' earns Worst Picture, Director, and 'Eye-Gouging Misuse of 3-D'", Entertainment Weekly
- ^ Korra Creators on Book Four and Ending the Series - Channel Surfing Podcast, IGN, 3 באוקטובר 2014
- ^ Aaron Ehasz, Though to be clear, M Night wanted us to do a 4th season, but Mike and Bryan wanted to focus on the movie., טוויטר
- ^ Hoai-Tran Bui, A Possible ‘Avatar: The Last Airbender’ Season 4 Was Sidelined By M. Night Shyamalan’s Movie, Slashfilm, 3 באפריל 2019
- ^ ג'ו אוטרסון, ‘Avatar: The Last Airbender’ Live-Action Series Set at Netflix, Variety
- ^ Mira Jacobs, Netflix's Avatar: The Last Airbender Adds Another Name From Animated Series, Comic Book Resources, פורסם ב-21 בספטמבר 2018
- ^ פוסט בעמוד האינסטגרם של מייקל דנטה דימרטינו, באתר אינסטגרם
תוכניות וסדרות טלוויזיה של ניקלודיאון | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סדרות עבר |
| ||||||||||
סדרות בהווה | מי מפחד מהחושך? (1990–2000; החל מ-2019) • בובספוג מכנסמרובע (החל מ-1999) • חבורת הגופים (החל מ-2011) • מפרץ ההרפתקאות (החל מ-2013) • בלייז ומכוניות הענק (החל מ-2014) • הרעשנים (החל מ-2016) • רחוב האנטר (החל מ-2017) • אבי האטצ'ר (החל מ-2019) • הקאסה-גרנדה (החל מ-2019) • הרמזים של בלו ואתם! (החל מ-2019) • זה פוני (החל מ-2020) • סוכני העל (החל מ-2020) • קפטן סנטיאגו (החל מ-2020) • בייבי שארק - המופע הגדול! (החל מ-2020) • המופע של פטריק (החל מ-2021) | ||||||||||
סדרות עתידיות |