אוויאיישן אליס
 |
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
| |
| ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק | |
.jpg) | |||||||||||||
| אב הטיפוס בסלון האווירי בפריז ביוני 2019 הציג מדחף דוחף יחיד ומנועי קצה כנף, זנב V וכן נסע | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס חשמלי | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ישראל | ||||||||||||
| יצרן | אוויאיישן | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 2021 | ||||||||||||
| תקופת שירות | 2023 (מתוכנן) – הווה | ||||||||||||
| צוות | 2 | ||||||||||||
| נוסעים | 9 | ||||||||||||
| משתמש ראשי |
קייפ אייר DHL | ||||||||||||
| מחיר | 2.9 מיליון דולר (לגרסת ER) | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
אוויאיישן אליס (באנגלית: Eviation Alice) הוא מטוס חשמלי מתוכנן שנועד להכיל תשעה נוסעים ושני אנשי צוות. המטוס בנוי מ-95% חומרים מרוכבים, הוא מונע על ידי שני מנועים חשמליים, ויש לו זנב T. טיסת הבכורה בוצעה בספטמבר 2022, בה שהה המטוס 8 דקות באוויר.[1]
תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת אוויאיישן נוסדה בשנת 2015 על ידי עומר בר יוחאי, עומרי רגב ואביב צידון.[2] שותפויות לחלוקת סיכונים אפשרו את המשך העבודה.[3]
בפברואר 2018, הוטס כטב"ם בקנה מידה מלא במשקל 290 ק"ג כדי לאמת את האווירודינמיקה ומערכת בקרת טיסה של המטוס.[3] חברת קוקאם נבחרה כדי לספק הסוללות ליתיום פולימר כדי להניע את אב הטיפוס בקנה מידה מלא.[3] במקביל, החלה העבודה על מערכת החשמל והרכבת ההנעה.[3][4] אוויאיישן חברה אל האוניברסיטה האווירונאוטית Embry-Riddle (אנ') באביב 2019 כדי להשיק תוכנית מחקר ופיתוח בקמפוס פרסקוט באריזונה.[5] התוכנית התמקדה בניתוח ביצועים, אימות ובדיקה, יחד עם תכנון מקדים ובדיקות משנה בקנה מידה של מושגי תכנון והנעה חשמלית עתידיים.[5]
בתחילת 2019 הבטיחה אוויישן השקעה של 200 מיליון דולר לכיסוי הסמכה וייצור בזמן שאב הטיפוס הראשון הורכב בעיירה ואן בצרפת.[6] באפריל 2019 בחרה אוויאיישן במנוע החשמלי Magni250 מתוצרת MagniX בחוזק 375 כ"ס ובסל"ד של ב-1,900 כחלופה למנועי ה-260 כ"ס של סימנס.[7]
במהלך הסלון האווירי בפריז ביוני 2019 הוצג דגם בקנה מידה מלא של אליס.[8] הלקוח הראשון של חברת התעופה הוכרז: קייפ אייר שבסיסה בהייאניס, מסצ'וסטס.[9] קייפ אייר הזמינה 92 מטוסים, במחיר של 4 מיליון דולר כל אחד.[10] קבוצת המשקיעים קלרמונט מסינגפור לקחה 70% ממניות אוויאיישן באוגוסט 2019.[11] באוקטובר 2019 הוזמנו מעל 150 מטוסי אליס על ידי שתי חברות אמריקאיות[12], אך עדיין נדרשה השקעה נוספת של 500 מיליון דולר כדי להתחיל בייצור סדרתי.[12]
ב-22 בינואר 2020 פרצה שריפה ואב הטיפוס נהרס.[13][14] איש לא נפגע.[15] השריפה פרצה בתא סוללה מתחת לרצפה הממוקם ב"אזור מפעיל/נוסעים".[16] ב-18 במאי 2020 הכריזה GKN תעופה וחלל (אנ') על שותפות עם אוויאיישן בעיצוב וייצור החיווט של הכנף, חיזוק וחיווט חשמלי של מסגרות האוויר הבאות של אליס.[17] עד דצמבר 2020 צפויה חברת אוויאיישן להעלות עיצוב שונה של אליס בשנת 2021, כאשר מנועי קצה הכנף יועברו, לפני הסמכה במחצית השנייה של 2023.[18]
ביולי 2021 חשפה אוויאיישן את התצורה המעודכנת עם זנב T ושני מנועים חשמליים בחוזק 850 כוח סוס מדגם Magni650 בכל צד של גוף המטוס האחורי, במטרה להטיס את המטוס לראשונה באותה שנה.[19] הוא אמור לשייט במהירות של 407 קמ"ש, להגיע לטווח של 815 ק"מ (185 ק"מ פחות מבתכנון המקורי), להיות מונע על ידי סוללת ליתיום-יון של 820 קוט"ש במשקל 3,720 ק"ג (לעומת סוללה של 920 קוט"ש במשקל 3,600 ק"ג בתכנון המקורי), משקל ההמראה המרבי של 6,350 ק"ג (לעומת 6,668 ק"ג בתכנון המקורי), סייג רום של 32,000 רגל ומטען מרבי של 1,134 ק"ג.[19]
עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי גרסאות של אליס תוכננו במקור.[20] הדגם הראשוני ללא דיחוס של הקבינה שמיועד להיות מונית אווירית, כאשר האנרגיה מאוחסנת בסוללת ליתיום-יון. אוויאיישן עבדה על בניית אב טיפוס המתוכנן לטוס בתחילת 2019.[20] בשנת 2017, דגם שני עם דיחוס של הקבינה מתוכנן להיות מטוס מנהלים לטווח ארוך שמתוכנן להיות זמין עד 2023 תמורת 2.9 מיליון דולר, עם סוללת אלומיניום-אוויר חזקה יותר תא נוסעים שמדוחס ללחץ מקביל ללחץ בגובה של 4,000 רגל (1,200 מטרים) באוויוניקה מדגם G5000 (אנ'), מהירות שייוט של 444 קמ"ש (240 קשר) וטווח של 1,367 ק"מ (738 מייל)[20] באוקטובר 2019 תיארה אוויאיישן רק את הדגם בעל דיחוס הקבינה שהוא יכול להגיע למהירות שיוט של 260 קשר (480 קמ"ש).[21]
עם תאים בחוזק 260 וואט לק"ג, קיבולת הסוללה של 900 קוט"ש (3,460 ק"ג, 7,630 ליברות) מתוכנן לתת למטוס טווח של 540–650 מייל (1,000–1,200 ק"מ) במהירות 240 קשר וגובה שיוט של 10,000 רגל (3,048 מ).[3] זה צפוי לגדול ככל שהטכנולוגיה של הסוללה תשתפר.[3] הסוללות מספיקות ליותר מ-1,000 מחזורים, שוות ערך ל-3,000 שעות טיסה, ואז ידרשו החלפה בעלות של 250,000 דולר – מחצית מהחיסכון בעלות ההפעלה, בדומה לשיפוץ מנוע בוכנה.[3] בהתבסס על מחירי החשמל התעשייתיים בארצות הברית, עלות ההפעלה הישירה עם תשעה נוסעים ושני צוותים, שטסה ב-240 קשר (440 ק"מ / שעה), הוא טען שהוא 200 דולר לשעת טיסה, אשר משווה ל-600–1,000 דולר לשעת טיסה במטוסים קיימים במחיר הרכישה דומה כמו ססנה 402, פילאטוס PC-12 וקינג אייר, לפעילות בקווים במרחק של פחות מ-500 מייל (930 ק"מ).[3][6] 45% מנתיבי האוויר הם בטווח של פחות מ-565 מייל (1,050 קמ) ב-260 קשר (482 קמ"ש), או 55% מטיסות חברות התעופה לפי נתוני של Flightglobal.[7]
למערכת ההנעה החשמלית יהיה מתח גבוה יותר ממערכות החשמל הנוכחיות.[3] שלושה מנועים בחוזק 260 קילוואט (350 כוח סוס) מניעים שני מדחפים דוחפים המותקנים על קצות הכנפיים, הממוקמים בקצה הכנף כדי לשפר את היעילות, והשלישי מותקן בזנב.[3] חברת מגנאי אווירונאוטיקה האיטלקית מספקת את כן הנסע וכבר ייצרה את הציוד עבור פיאג'ו P.180 אוואנטי (אנ') בגודל דומה.[3] הוא ייבנה בטכנולוגיה קיימת, כולל מבנה מורכב, הנעה משלושה מנועים חשמליים של סימנס ומערכות בקרת טיסה של Honeywell, כולל נחיתה אוטומטית.[5] במשקל של 3,700 ק"ג, הסוללות מהוות 60% ממשקל ההמראה של המטוס.[9] הייצור מתוכנן בארצות הברית.[8]
החברה מתכננת שהטעינה תבוצע באמצעות רכבי טעינה ניידים, בדומה למשאיות דלק תעופתיות. כל שעה של זמן טיסה צפויה לדרוש זמן טעינה של 30 דקות.[5][22] התאים דומים לאלה של סוללות בתעשיית הרכב.[18]
הזמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוכשת הראשונה של אליס הייתה קייפ אייר, חברת תעופה אזורית המשרתת את צפון מזרח ארצות הברית וגם את הקריביים.[23] באוגוסט 2021 הודיעה דויטשה פוסט כי הזמינה 12 מטוסים לשימוש DHL להובלת מטענים, כאשר האספקה מתוכננת לשנת 2024.[24]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוויאיישן אליס- Clay Lacy תטעין בשדות תעופה את המטוס החשמלי של אוויאיישן, באתר TechTime, 15 בספטמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אודי עציון, לטוס בלי לזהם: טיסת בכורה למטוס הנוסעים החשמלי שפותח בישראל, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2022
- ^ Simon Griver (3 בספטמבר 2019). "Clermont buys Israeli electric aircraft co Eviation". Globes.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Graham Warwick (26 פבר' 2018). "Batteries Ready To Power Electric Regional Aircraft, Says Eviation". Aviation Week & Space Technology.
{{cite news}}: (עזרה)(נדרשת הרשמה) - ^ Grady, Mary (6 במרץ 2018). "Eviation Chooses Battery Supplier". AVweb.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Kerry Lynch and Chad Trautvetter (28 בדצמבר 2018). "Eviation, ERAU Join Forces on Electric Aircraft". AIN online.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Kate Sarsfield (8 ינו' 2019). "Eviation secures funding for all-electric Alice". Flightglobal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Jon Hemmerdinger (22 אפר' 2019). "MagniX to supply Eviation Alice motors as all-electric advances". Flightglobal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Eviation unveils electric airplane and plans flight tests in central Washington state". Geek Wire. 18 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Kate Sarsfield (18 ביוני 2019). "Cape air named as launch customer for the Alice electric aircraft". Flightglobal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Electric Planes, Flying Taxis, Supersonic Jets: Paris Air Show Gives Us a Peek at the Future of Flight". Fortune. 22 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kate Sarsfield (30 אוג' 2019). "Clermont acquires Eviation Aircraft". Flightglobal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Orders for a new all-electric plane now top 150". Bloomberg. 24 באוקטובר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "First electric VTOL Lilium Jet prototype goes up in flames: Updated". FlightGlobal. 2 במרץ 2020.
Eviation’s Alice fixed-wing prototype was destroyed by a blaze on 22 January that started in a ground-based battery system.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ O'Connor, Kate (24 בינואר 2020). "Eviation Electric Aircraft Prototype Damaged In Testing Fire". AVweb. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2020. נבדק ב-28 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Electric Plane Catches Fire Last Night". Plane & Pilot Magazine (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-01-24.
- ^ "Eviation Alice fire involved lithium-Ion batteries which ignited after hours of power plant tests". FlightGlobal. 20 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "GKN Aerospace and Eviation sign Collaboration Agreement on Wing, Empennage and EWIS for Alice All-Electric Aircraft" (Press release). 18 במאי 2019.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ 1 2 Jon Hemmerdinger (16 בדצמבר 2020). "Eviation tweaks Alice design, aims for 2021 first flight". Flightglobal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Jon Hemmerdinger (1 ביולי 2021). "Eviation changes Alice design, performance specifications shift". Flightglobal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Paul Jackson (8 אוק' 2017). "Emerging Aircraft: Props And Turboprops". Aviation Week Network.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Alice Commuter". Eviation. נבדק ב-28 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Eviation Secures 150 Total Orders for its All-Electric Commuter Aircraft". Transport Up. 26 באוקטובר 2019. נבדק ב-10 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Spillane, Geoff. "Cape Cod-based Cape Air announced to fly all-electric plane". capecodtimes.com (באנגלית). נבדק ב-2021-07-06.
- ^ "DHL Express shapes future for sustainable aviation with the order of first-ever all-electric cargo planes from Eviation". Deutsche Post DHL. 3 באוגוסט 2021. נבדק ב-29 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה)