אוויר מבוקר
אוויר מבוקר (באנגלית: Controlled Atmosphere) היא שיטה לאחסון פירות טריים וסחורה יבשה כגון גרעינים וקטניות, בה מפוקחים הריכוז של חמצן, פחמן דו-חמצני, וחנקן, כמו גם הטמפרטורה והלחות של חדר האחסון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1821, גילה החוקר הצרפתי ז'אק אטיין ברארד (אנ'), שלפירות וירקות המאוחסנים ברמות חמצן נמוכות יש חילוף חומרים מופחת.
בשנת 1929. ערכו פרנקלין קיד וסיריל וסט מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה את המחקר הבסיסי בהבשלה וריקבון של פירות. מחקריהם הובילו לשימוש באוויר מבוקר בחדרי אחסון לפירות באנגליה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20.
חוקר נוסף בתחום היה פרופסור רוברט סמוק, חוקר מאוניברסיטת קורנל בארצות הברית, אשר ביקר באוניברסיטת קיימברידג' אצל קיד ווסט בסוף שנות ה-30. הוא חזר לניו יורק ובסוף שנות ה-30 החל לעסוק במחקר בתחום האוויר המבוקר. לסמוק הייתה מעבדה בתוך אסם ישן ליד האוניברסיטה, הניסויים שערך השפיעו רבות על השימוש באוויר מבוקר בכל רחבי ארצות הברית ואף בישראל.[1][2][3]
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הגיעה השיטה של אוויר מבוקר לארצות הברית וקנדה והשתמשו בה בעיקר לאחסון תפוחי עץ. באמצע שנות ה-50 החלו להשתמש במשאיות על מנת לאסוף פירות וירקות שנקטפו, דבר שאיפשר לגדל ולאסוף כמויות גדולות של סחורה, ויצר צורך להארכת חיי המדף של הסחורה. לצורך זה החלו להשתמש ברחבי ארצות הברית בחדרי אחסון גדולים עם אוויר מבוקר. לאחר מכן התפשט השימוש בשיטת האוויר המבוקר לכל העולם.[4]
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל החלו להשתמש בשיטת אוויר מבוקר בשנות ה-60 של המאה ה-20, השיטה יובאה על ידי אריה זיו שלמד אותה מפרופסור סמוק באוניברסיטת קורנל בארצות הברית.
השימוש בחדרי אוויר מבוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירות וירקות טריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטת האוויר המבוקר נמצאת בשימוש בעיקר בטיפול בתפוחי עץ ואגסים, שם השילוב של טמפרטורה נמוכה ובקרה של אוויר מאפשרים לפירות הללו אחסון לטווח ארוך ללא פגיעה באיכותם. השיטה מעכבת את תהליכי ההבשלה והריקבון ללא פגיעה בטעם באמצעות הורדת כמות החמצן ועליית הפחמן הדו-חמצני והחנקן בחדר מקורר.
אטמוספירה רגילה מורכבת מ־78% חנקן, 21% חמצן ו- 0.3% פחמן דו-חמצני. באוויר מבוקר מופחתת כמות החמצן ל־1.5-2% והוא מוחלף בחנקן ומעט פחמן דו-חמצני אשר נוצרים בפרי עצמו[דרושה הבהרה]. תחת אוויר מבוקר נשמרת האיכות והטריות של הפירות והירקות והאוויר המבוקר מאפשר לאחסן אותם למשך זמן של עד פי 2–4 מפרק הזמן הרגיל.[5][6]
סחורה יבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זרעים, קטניות, וזרעים של שמנים[דרושה הבהרה], מאופסנים בחדרי אחסון עם אוויר מבוקר בעיקר על מנת למנוע חדירה של מזיקים וחרקים. רוב החרקים אינם יכולים לשרוד ללא חמצן או בסביבה של מעל 30% פחמן דו-חמצני. טיפול כזה של אוויר מבוקר שנועד להיפטר ממזיקים יכול נמשך מספר שבועות בטמפרטורה נמוכה מתחת ל-15°C. תהליך חיטוי של סחורות יבשות נמשך לפחות 15 ימים ודורש תנאי סביבה של לחות מתחת ל־13% בשילוב של מעל 35% פחמן דו-חמצני בטמפרטורה של 15°C.[7]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ https://ecommons.cornell.edu/bitstream/handle/1813/18508/Smock_Robert_M_1986.pdf?sequence=2
- ^ The Top 10 Breakthroughs in Food Science in the Past 75 Years, www.ift.org
- ^ John M. Love, Robert Smock and the Diffusion of Controlled Atmosphere Technology in the U.S. Apple Industry, 1940-1960, 1988-08
- ^ CA storage has become staple of the fruit industry, Fruit Growers News (באנגלית אמריקאית)
- ^ Cohen, Rachel D. (2018-11-26). "Thanks To Science, You Can Eat An Apple Every Day". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-08-30.
- ^ Controlled Atmosphere Storage - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
- ^ Yu Cao, Kangkang Xu, Xiaoye Zhu, Yu Bai, Wenjia Yang, and Can Li *, Role of Modified Atmosphere in Pest Control and Mechanism of Its Effect on Insects, 2019
