אוון ג'ונס
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1984 (בן 40) שפילד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| מעסיק |
הגרדיאן, BBC, סקיי ניוז, Sunday Mirror, אינדפנדנט, ניו סטייטסמן, BBC One, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מפלגה |
מפלגת הלייבור |
| השקפה דתית |
אתאיזם |
  | |
אוון ג'ונס (באנגלית: Owen Jones; נולד: 8 באוגוסט 1984) הוא בריטי, בעל טור, עיתונאי, סופר ופעיל פוליטי.
הוא כותב טור ב"גרדיאן" ותורם ל"ניו סטייטסמן", "מגזין טריביון (אנ')"[1] ובעבר היה בעל טור ב"אינדיפנדנט" . יש לו שתי סדרות אינטרנט שבועיות, The Owen Jones Show ו־The Owen Jones Podcast .
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונס נולד בשפילד[2] למד היסטוריה באוניברסיטת קולג', אוקספורד וסיים את לימודיו ב-2005. הוריו היו חברי קבוצה טרוצקיסטית בתוך מפלגת הלייבור.[3]
קודם לעבודתו העיתונאית עבד ג'ונס כלוביסט של איגודי עובדים, כחוקר פרלמנטרי עבור חבר הפרלמנט של מפלגת הלייבור[4][4] וכן עבד בשירותו של ההיסטוריון אריק הובסבאום לעריכת אינדקס ואירכוב של מאמריו.[5]
כתיבה וקריירה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל טור, שדרן וכותב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונס הוא בעל טור שבועי ב"גרדיאן"[6] לאחר שעבר מ"אינדיפנדנט" במרץ 2014. מאמריו מופיעים ב־New Statesman, ב-Le Monde diplomatique ובכמה כלי תקשורת עם תפוצה נמוכה יותר. ג'ונס כותב מנקודת מבט שמאלנית.[7]
בשנת 2011, פרסם ג'ונס את ספרו הראשון: Chavs: The Demonization of the Working Class ובו הוא ניתח סטריאוטיפים תרבותיים של מעמד הפועלים הבריטי. הספר נבחר על ידי הניו יורק טיימס כאחד מעשרת ספרי העיון המובילים לשנת 2011.[8] בנובמבר 2012, ג'ונס זכה בפרס העיתונאי של השנה בטקס Stonewall (charity).[9] ספרו השני של ג'ונס: The Establishment: And How They Get Away with It יצא לאור בספטמבר 2014.[10]
בפברואר 2013, זכה ג'ונס ב"פרס הסופר הצעיר" של השנה ותרם מחצית מכספי הפרס (3,000 ליש"ט) כדי לתמוך בקמפיין של מועמדת לפרלמנט הלייבור, ואת המחצית השנייה לארגון הבריטי: Disabled People Against Cuts, ארגון (נוסד ב-2010)של בעלי מוגבלויות הפועל נגד קיצוצים בתקציבים ושירותים שמספקת הממשלה הבריטית לאנשים עם מוגבלויות.[11]
ב-12 ביוני 2016, ג'ונס מתח ביקורת, בשידור חי ב-Sky News על אודות פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו והתעקש שהפיגוע הוא פשע שנאה הומופובי.[12][13]
ב-24 בספטמבר 2020 פרסם ג'ונס את ספרו This Land: The Struggle for the Left.[14]
אקטיביזם פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונס תומך בביטול המלוכה של הממלכה המאוחדת.[15]
ג'ונס הוא חבר לשעבר במפלגת הלייבור. חברותו החלה כשהיה בן 15 והוא ביטל את החברות במרץ 2024.[16]
בבחירות הכלליות בבריטניה ב-2024 ג'ונס תמכה ב-We Deserve Better, קבוצה שמיקדה את קמפיין שלה נגד מפלגת הלייבור לטובת מועמדים ירוקים ועצמאיים.[16][17]
מאז מלחמת חרבות ברזל, ג׳ונס מפגין דעות אנטי ישראליות קיצוניות ומאשים את ישראל ברצח עם.[18]
ערוץ יוטיוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לג'ונס יש ערוץ יוטיוב. נכון לינואר 2025, יש לערוץ 673,000 מנויים ולמעלה מ-94 מיליון צפיות.[19]
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015, ג'ונס זכה בתואר דוקטור לשם כבוד, מטעם אוניברסיטת סטפורדשייר (אנ') כהוקרה על הקמפיין שלו בנושא אי שוויון חברתי.[20]
ביוני 2024 בחר הניו-סטייטמן את ג'ונס למקום ה-45 ברשימת "הכוח השמאלי 2024", וציין כי "השפעתו העתידית תהיה תלויה בביצועי הבחירות של השמאל שאינו מפלגת הלייבור".[21]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונס הוא הומוסקסואל. בשנת 2019, ג'ונס וכמה חברים הותקפו מחוץ לפאב בלונדון בהתקפה הומופובית.[22][23] כל העבריינים הורשעו.[24]
בספטמבר 2024, ג'ונס נרשם לאיחוד אזרחי עם בן זוגו – רופא ברזילאי.[25]
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Chavs: The Demonization of the Working Class. Verso Books. 2011. ISBN 978-1-78168-398-9.
- The Establishment: And How They Get Away with It. Penguin Books. 2014. ISBN 978-0-14-197499-6.
- The Alternative: And How We Build It. Penguin Books. 2019. ISBN 978-0-241-25396-0.
- This Land: The Story of a Movement. Penguin Books. 2020. ISBN 978-0-241-47094-7. (originally published as This Land: The Struggle for the Left)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוון ג'ונס, ברשת החברתית פייסבוק
אוון ג'ונס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוון ג'ונס, ברשת החברתית אינסטגרם
אוון ג'ונס, סרטונים בערוץ היוטיוב
אוון ג'ונס, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Webster, Laura (4 בינואר 2024). "Owen Jones joins The National as a new regular contributor". The National. Glasgow. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Owen Jones". Mirror. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Interview: Owen Jones, Varsity Online (באנגלית)
- ^ 1 2 Time to abolish Oxbridge? | The Oxford Student, web.archive.org, 2013-10-29
- ^ Evans, Richard J. (2019). Eric Hobsbawm: A Life in History. New York: Oxford University Press. p. 642. ISBN 978-0-19-045964-2.
- ^ "Owen Jones". The Guardian. London. ארכיון מ-11 בדצמבר 2016. נבדק ב-11 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Changemaker Chat with Owen Jones: The story behind one of the United Kingdom’s most high profile left wing figure - The Commons, web.archive.org, 2022-06-22
- ^ Cruddas, Jon (3 ביוני 2011). "Book of the week: Chavs: the demonization of the working class by Owen Jones". The Independent. London. ארכיון מ-24 בספטמבר 2011. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Media" (הודעה לעיתונות). Stonewall. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ Owen Jones, web.archive.org, 2011-12-01
- ^ Watch: Lord Ashcroft tries to pwn Owen Jones, fails, web.archive.org, 2013-02-16
- ^ "Owen Jones: Journalist attacked because of sexuality and political views". BBC News. 17 בינואר 2020. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Owen Jones stormed off Sky News as presenters 'deflected' homophobia of Orlando shooting". The Independent. London. 14 ביוני 2016. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ This Land: The Struggle for the Left, amazon.com
- ^ Morrison, Hamish (8 בספטמבר 2022). "BBC's Nicholas Witchell slammed over 'tasteless' speculation on Queen's health". The National. Glasgow. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Jones, Owen (21 במרץ 2024). "The Labour party is in my blood. Here's why I've just cancelled my membership". The Guardian. London. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "New political initiative aims to pose 'serious challenge' to Labour in England". The National. Glasgow. 21 במרץ 2024. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ שאול אדר, כבר לא האיש הנחמד, באתר זמן ישראל, 1 בדצמבר 2023
- ^ "Owen Jones - YouTube". נבדק ב-11 בינואר 2025 – via YouTube.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Owen Jones - Honorary Graduate - Staffordshire University, www.staffs.ac.uk (באנגלית בריטית)
- ^ "The Left Power List 2024". New Statesman. London. 4 ביוני 2024. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Parson, Vic (20 ביולי 2020). "Gay journalist Owen Jones says the vicious attack on him is proof the UK isn't fighting far-right extremism properly". Pink News. London. נבדק ב-11 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Owen Jones does #DryJanuary for Cancer Research UK - Gay Times, web.archive.org, 2016-03-04
- ^ "Owen Jones: Man jailed for attacking journalist" (באנגלית בריטית). 2020-07-24. נבדק ב-2025-01-11.
- ^ Owen Jones on X: "So anyway, I got civil partnered to @knopjv5 this w…, archive.md, 2024-12-31