אוונגליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוונגליזם הוא זרם בדת הנוצרית אשר החל באירופה בתקופת המאה ה-18. מקור שם התנועה הוא באוונגליונים, כתבי הקודש הנוצריים, שהתנועה הטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים. מרכזם הגדול של האוונגליסטים כיום הוא בארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם בהולנד, בניו זילנד ובאוסטרליה.

כנס אוונגליסטי (עם המטיף דומינגו פילארטה)

הרקע להתפתחות האוונגליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרם התגבש בתחילה בשכבות הנמוכות של החברה ונשא אופי של דרשות אקסטטיות ו"לידה מחדש". עם התבססותו במעמדות הביניים אבדו אלמנטים אלו.

הדגשים העיקריים של תנועה זו הן המרה אישית, אדיקות אישית ולימוד הביבליה, מוסריות ציבורית שכללה הימנעות משתיה ו"ערכי המשפחה", חוסר הדגשה של הפורמליזם בפולחן ובדוקטרינה, תפקיד חשוב יותר למאמינים הרגילים (כולל הנשים) בפולחן, וכן לימוד אינטנסיבי ועצמאי של כתבי הקודש.

עקרונות אוונגליסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרטה של הדת והדגשת הפרט: האוונגליזם תומך במינימום התערבות של הממסד הדתי, ודוגל בקשר ישיר בין הפרט לאל ללא צורך ‏במתווכים ובהכשרה דתית תאולוגית.
  • עיון בכתבי הקודש: האוונגליזם שם במרכז את לימוד התנ"ך והברית החדשה ופירושו על ידי המאמינים, ללא צורך בתיווך של כהני דת.
  • תחושת החטא: הקשר לאל מתחיל בהכרה האישית כי האדם הנו חוטא. המאבק בחטא הוא עניין יומיומי שיש ‏לדווח עליו. משום שאין קשר לממסד, הווידוי הוא אישי. המטרה היא להכניס את עיקרי הנצרות לחיי היום יום, בניגוד ‏לנוצרי הפורמלי שדתו מסתכמת בכך שהוא משתתף בטקסים. התכלית היא "לראות את האור"[דרוש מקור].

כל העקרונות הללו התקיימו ברפורמציה של המאה ה-16, והובילו לניתוק מהוותיקן ולייסוד כנסיות פרוטסטנטיות, אך בניגוד לכך האוונגליזם הציע "עסקת חבילה" של אורחות חיים, של סגנון ושל פעילות:

  • הדגשת חשיבות הבית (אחראי למרכזיות הבית באידאולוגיה של מעמדות הביניים): פולחן הביתיות מדגיש את חשיבות הבית במיוחד בעולם חומרי, קפיטליסטי.‏
  • זהות נוצרית כבסיס לדרישות חברתיות ופוליטיות: ‏תחושת שליחות, רצון לצאת ולשנות את העולם המתבטא בקמפיינים פוליטיים וחברתיים שונים. (כגון התנועה לביטול העבדות, תנועה למאבק בשימוש באלכוהול וביצרניו, והתנועה לביטול חוקיות הזנות).
  • סגנון חיים אלטרנטיבי מאופק:‏ האוונגליזם ראה בצורות הבידור מהמאה ה-18 (תיאטרון, קונצרט, אופרה, קריאת רומן) דברים משחיתים.‏
  • תרבות אלטרנטיבית: סגנון לבוש מאופק, הליכה למטיפים, קריאת טקסטים אוונגליסטים, ‏לוח שנה שונה מהאריסטוקרטי (במאי הם מפגינים נגד ההתכנסויות הראוותניות האריסטוקרטיות).‏

האוונגליסטים בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האוונגליסטים בארצות הברית שמרניים בדעותיהם הפוליטיות. רובם תומכים במאבק בהפלות מלאכותיות, ובעקבות עליית מנהיגים ומטיפים טלוויזיוניים אוונגליסטיים כמו ג'רי פולוול ופט רוברטסון, הפכו האוונגליסטים לגורם בעל עוצמה במפלגה הרפובליקנית. מספרם של חברי הקהילה האוונגליסטית בארצות הברית הוא כ-75 מיליון.

יחס האוונגליסטים לישראל ולציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-50 מיליון (כשני שליש) מהאוונגליסטים בארצות הברית רואים עצמם כ"נוצרים-ציונים" באופן כלשהו. אוונגליסטים אלה תומכים בישראל, בעם היהודי ובציונות באופן נחרץ, ולא מתוך רצון לנצר יהודים אלא משום שתמיכה זו היא חלק עיקרי באמונתם. הם פועלים למען מדינת ישראל ותורמים לה כספים. רובם תומכים בתנועות הימין הישראליות. עד שנת 2005 תמכו הנוצרים האוונגליסטים בישראל ללא התארגנות מיוחדת, כאשר כל קהילה או כנסייה פעלו בנפרד. בשנת 2005 איחד פסטור ג'ון הייגי קבוצות נוצריות פרו-ישראליות רבות והקים את ארגון CUFI - "נוצרים מאוחדים למען ישראל". מספר חברי הארגון הפעילים, נכון לאמצע 2012, עולה על מיליון. חברי הארגון עורכים אירועים פרו-ישראליים מדי חודש ופעם בשנה עורכים מפגש פסגה, הנמשך מספר ימים, ובמהלכו נפגשים אלפי המשתתפים עם נציגי מדינותיהם בקונגרס ובסנאט ומשפיעים עליהם לתמוך בישראל. מנכ"ל הארגון הוא דיוויד ברוג.

מייסד ויו"ר הארגון, ג'ון הייגי, הסביר את משנתם: "אלוהים ברא את העולם; הוא כרת ברית עם אברהם (בראשית טו); הוא בירך את העם היהודי (בראשית יב); בתהלים נאמר: 'שאלו שלום ירושלים'. זה ציווי, לא בקשה. לכן אנחנו מתפללים לשלום ירושלים. הנביא ישעיהו אומר: 'למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט'... באיגרת לרומיים (15: 27) פאולוס אומר: 'אם הגויים הפיקו תועלת מן הדברים הרוחניים שלהם (של היהודים), אז עליהם (על הגויים) לסייע להם (ליהודים) בחזרה בדברים חומריים'. זה מפורש. מהם הדברים הרוחניים שהעם היהודי נתן לנו? יש לנו חוב של הכרת תודה, כי נתתם לנו את דבר האלוהים (התנ"ך); נתתם לנו את המשפחה הראשונה של הנצרות - מרים, יוסף וישו; נתתם לנו את 12 תלמידי ישו. לכן ישו אמר בספר יוחנן (4: 22): 'הישועה היא מאת היהודים'. כלומר, ללא התרומה היהודית, הנצרות לא תהיה. היהדות אינה זקוקה לנצרות כדי להסביר את קיומה; אבל הנצרות צריכה את היהדות כדי להסביר את קיומה".

לגישתם, כך קרה בהיסטוריה - העמים שכיבדו את היהודים ונתנו להם זכויות, שיגשגו. אלה שפגעו ביהודים - הידרדרו. הם רואים את תפקידם בעזרה לעם היהודי לשוב הביתה ולחזק את ארצו.

ארגון נוסף הפועל בישראל הוא הקרן לידידות, כאשר החזון העומד בבסיסו כולל בין היתר את "מימוש הפוטנציאל של הקהילה האוונגלית בארצות הברית כבסיס תמיכה פוליטי וכלכלי של מדינת ישראל"‏[1]. הקרן אוספת כספים מנוצרים אוונגליסטים ברחבי העולם ומשתמשת בהם כתרומות עבור נזקקים בישראל כגון חיילים בודדים, משפחות במצוקה, תושבי קו העימות וכדומה.

לפעילותו של ארגון זה, ובפרט לקבלת תרומות כספיות ממנו, קמו מתנגדים רבים, בעיקר מקרב הרבנים האורתודוקסים, הן מן הזרם החרדי, והן מן הזרם הדתי לאומי. ההתנגדות נובעת מכך ששיתוף הפעולה עם ארגון נוצרי כמוהו כסיוע לעבודה זרה, מכיוון שהנצרות נחשבת לעבודה זרה על פי רבים מפוסקי ההלכה. בנוסף לכך נובעת ההתנגדות מן החשש שמטרתו הנסתרת של הארגון היא מסיונרית.

יש גם אוונגליסטים הרואים בשיבת עם ישראל לארצו נדבך מרכזי בדרך לגאולה, ולביאתו המחודשת של ישו אחרי מלחמת גוג ומגוג.

גבריות אוונגליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהתנועה הבדילה עצמה מהאריסטוקרטיה, נקבעו פרקטיקות גבריות הפוכות מאלו האריסטוקרטיות.‏ הגבר האריסטוקרט האולטימטיבי הוא מלך המתאפיין באון רב והחזקת פילגשים. האתוס הגברי האריסטוקרטי היה של לחימה והגנה על כבוד (דו-קרב, לדוגמה, הוא מוסד אריסטוקרטי מובהק). הגבר האוונגליסט לעומתו נדרש להיות איש משפחה ובית. הוא מחויב בטוהר מיני לאשתו כפי שהיא מחויבת לו. האתוס הגברי האוונגליסטי הוא אתוס העבודה (שושלת אוונגליסטית ידועה, לדוגמה, היא של יצרני השוקולד קדבורי).

נשיות אוונגליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצרות מראשיתה מתאפיינת ביחס שלילי באופן כללי למין ומיניות. עדיף להתנזר, והנישואים הנוצריים הם הרע במיעוטו.‏ המודל הנשי הבסיסי הוא זה של חוה, כאשר גופה הנשי אחראי לחטא הקדמון, מיניותה יצרה חטא שרובץ על האנושות כולה. ‏המודל האלטרנטיבי הקתולי הוא זה של מריה הקדושה, אישה בעלת גוף שאיננו קשור למיניות, בתוליה הם המקור לכוח ועוצמה מאגית.‏

הכנסייה הפרוטסטנטית יצרה בעיה לנשים. זו סילקה את פולחן הקדושים, המנזרים והכרח הפרישות לאנשי הדת, ויחד עם זאת נעלם מודל נשי ‏‏"טהור". נשים דתיות נותרו מקושרות אך ורק לחטא הקדמון. ‏ התנועה האוונגליסטית ביצעה מהפך בתפיסת נשים ומיניות. הדימוי הנשי עבר דה-סקסואליזציה, נטען כי האישה כיפרה בחרטה על החטא הקדמון, ולכן אינה מינית אלא אֵם משפחה ‏טהורה. מכאן שלאישה עליונות מוסרית על הגברים. ‏

הדגש על עליונות מוסרית של נשים הפך אותן לפעילות מאוד במאה ה-19‏‎:‎

  • תהליך ה‏"פמיניזציה של הדת" - נשים הפכו לממונות על המוסר החברתי ולפעילות בקהילות הדתיות.‏
  • פעילות פילנתרופית וולונטרית (אשת המעמד הבינוני לא תעבוד בשכר) - נטילת תפקידי המדינה ‏בתחום האזרחי, בסוגיות סוציאליות. סוציולוגים מדברים על 2 מדינות - אחת בירוקרטית של שלטון ‏ריכוזי, והשנייה של אגודות פילנתרופיות שמטפלות בכל, מאלכוהול וזנות ועד חינוך ותברואה.‏
  • פעילות פוליטית - כמו התנועה לביטול העבדות או התנועה לביטול חוקיות הזנות.‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]