לדלג לתוכן

אוזנן אמריקני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאוזנן אמריקני
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי נשפון
משפחה: נשפוניים
סוג: אוזנן אמריקני
מינים

3

שם מדעי
Corynorhinus
אלן, 1865
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוזנן אמריקני (שם מדעי: Corynorhinus) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת הנשפוניים ובו 3 מינים שחיים באמריקה הצפונית. הסוג הוקם בשנת 1865 על ידי הזואולוג האמריקני הריסון אלן, ומשמעות שמו המדעי היא ״אף דמוי אלה״, על שם הבליטות הנפוחות על חרטומו שאינן מצויות אצל אוזננים אחרים. מיני האוזנן האמריקני סווגו קודם בעבר בסוג אוזנן; כיום, הם מוכרים כסוג עצמאי וקרובים גנטית לטקסונים המונוטיפים אוזנן אלן ואוזנן מנומר.

תיאור ואנטומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוזנן רפינסק.

האוזנן האמריקני מתאפיין בגוף גוצי ודק, ראש קטן וחינני וכנפיים רחבות. החרטום והלוע קצרים ורחבים, העיניים עגולות ובולטות והנחיריים מחורצים. האוזניים ענקיות, רחבות וגמישות במיוחד עם קצוות מעוגלים ועד 19 רכסים רוחביים בולטים; הצפירים גם הם גדולים וארוכים. הסוג נבדל מאוזננים אחרים בכך שיש לו זוג בליטות בשרניות ונפוחות שממוקמות במרכז החרטום מאחורי הנחיריים והן משמשות חלק ממערכת איכון ההד שלו. כנף הזנב של האוזנן גדולה, רחבה ודמוית עלה רחב או מפרש, והיא מקיפה לחלוטין את הזנב הדקיק והארוך.

אורך הראש והגוף של מיני האוזנן האמריקני 38–70 מ״מ, אורך הזרוע 35–52 מ״מ, אורך האוזן 27–39 מ״מ ואורך הזנב 35–55 מ״מ; משקלו 5–20 גרם ומוטת כנפיו 25–32 ס״מ. הנקבות גדולות במעט מן הזכרים.

הפרווה של האוזנן האמריקני ארוכה, רכה וצמרירית. צבעה הכללי משתנה בהתאם למין ולאזור הגאוגרפי, ונע בין בז׳ לחאקי, זהוב, חום אפרורי, קינמון, חום קפה, ערמוני, אפור כהה, שחור-סגלגל או שחור פיח. מכיוון שהפרווה שזורה בשיערות בצבעים שונים, היא עשויה להיות בעלת גוונים מרובים. באופן כללי, הצד העליון נוטה להיות כהה מהתחתון, ובפרט אזור הכתפיים והעורף. הגחון והחזה נוטים לצהבהב חיוור, אפרפר או לבנבן. הפנים אדמדמות, שחרחרות או ורודות והסנטר לבנבן לעיתים. הכנפיים בצבע חלודה, שחור מבריק, פיח, כחלחל או אפרפר. האוזניים בצבע בז׳ עד חום אפרורי עם שוליים שחרחרים, והצפירים נעים בין שחרחר לצהבהב או אדמדם. הזרועות והשוקיים בצבע אדמוני או בורדו.

מיני האוזנן האמריקני חיים באמריקה הצפונית; טווח התפוצה כולל את קנדה (קולומביה הבריטית), ארצות הברית (בעיקר בחלק המערבי והחלק הדרומי, מרבית מדינות מקסיקו (כולל באחה קליפורניה וחצי האי יוקטן), האי קוזומל ובליז. למרות שהאוזננים עשויים להימצא במגוון בתי גידול, הם שכיחים בעיקר ביערות מחטניים, יערות נשירים לחים ויערות סובטרופיים יבשים.

האוזננים האמריקנים פעילים בלילה, וישנים ביום בחלקים הפנימיים החשוכים של מערות, מכרות, מנהרות, גשרים, אסמים ומבנים נטושים וגם בחללי עצים ונקיקים. הם חיים בבדידות, בזוגות, בקבוצות קטנות של 12–20 פרטים או במושבות גדולות של עד 1,000 פרטים. היציאה לפעילות מתרחשת לאחר רדת החשיכה עם 2–3 גיחות ציד עד עלות השחר.

אוזנן מקסיקני.

האוזננים ניזונים מחרקים בלבד ומאתרים את טרפם באמצעות איכון-הד בתדר נמוך שאינו נשמע לאוזני חרקים. התזונה שלהם מורכבת בעיקר מעשים וכמויות קטנות של חיפושיות, יתושים, מרושתי-כנף וזבובים. הטיסה שלהם איטית (עד 19 קמ״ש), אך מאידך יש להם יכולת תמרון מעולה והם עשויים לחטוף את טרפם מהאוויר או מעלים וסלעים. הטורפים של האוזננים כוללים דורסי לילה, נחשים, אופוסומים, דביבונים וחולדות.

האוזננים משתדלים להעלות את מסת הגוף שלהם לפני החורף. במהלך החורף, האוזננים האמריקנים מתקבצים במושבות צפופות לשמירה על חום הגוף ונכנסים לתרדמת קצרה בטמפרטורות של 0 עד מינוס 15; הם גם עשויים לקפל את אוזניהם כקרני איל כדי למנוע איבוד חום. התרדמת איננה עמוקה, ונקטעת מדי פעם במטרה להחליף אתר לינה או לטפח את הגוף. הזכרים מתעוררים לעיתים קרובות ופעילים יותר בחורף מהנקבות. הרבייה מתרחשת בסוף הסתיו או במהלך החורף, והזכרים עשויים להחזיק בתקופה זאת טריטוריות קטנות בתוך אתרי הלינה.

הנקבה אוגרת את הזרע באיברי הרבייה וההפריה עצמה מתרחשת רק באביב כאשר התנאים הסביבתיים נוחים. ההיריון בפועל נמשך 56–100 ימים. לקראת עונת ההמלטות הקיצית, הנקבות מתקבצות במושבות ויולדות ומגדלות את הגורים שלהן יחדיו. האוזננית ממליטה גור יחיד בין אפריל ליוני שנישא על בטן אימו שבועות ספורים וגדל במהירות רבה; תוך שבועיים וחצי הוא מסוגל כבר לעוף ונגמל בגיל 6–8 שבועות. בסוף אוגוסט, המושבות של הנקבות מתפרקות והזכרים והנקבות חוזרים לחיות יחדיו. תוחלת החיים של האוזנן האמריקני 10–30 שנה, אולם שיעורי ההישרדות של הגורים בשנה הראשונה נמוכים מאוד.

בסוג זה 3 מינים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוזנן אמריקני בוויקישיתוף