אוטאמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסטפ דשקביץ' (1535-1472), מהאוטאמנים הראשונים, בציור מאת יאן מטייקו

אוטאמן או אטאמןאוקראינית:Ота́ман , ברוסית:aтаман במובן של "אבא", "סבא", "זקן השבט") היה תואר של מפקדי קוזאקים והיידמקים בשטחי אוקראינה של ימינו. בהתחלה אצל הקוזאקים האוקראינים ציין התואר אוטאמן מפקדים זוטרים יותר, ומנהיגים של תושבי הערבות. אולם באימפריה הרוסית אחרי חלוקת פולין, מימי קיסרית רוסיה יקטרינה הגדולה היה תואר זה לשם הרשמי של המפקדים העליונים של חילות הקוזאקים ושל הקוזאקים הרוסים. אצל האחרונים נקרא "אטאמן". לפעמים נהוג אצל הקוזאקים לכנותו "באטקה-אוטאמן" - "אבא-אוטאמן".

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות המלים "אוטאמן" ו"הטמאן" ששימשו את הקוזקים שנויים במחלוקת. מקובל לשער כי השם "אוטאמן" הוא ממקור טורקי, מורכב מהמילה "אטא" = "אב" ומהסיומת "מאן" או "מן" (המציינת קבוצה או קולקטיב) במובן של "אבי הפרשים". השם "אטאמן" קיים בטורקית ובטטרית וכן ברוסית. באוקראינית - בצורה "אוטאמן". ברוסית הקדומה הייתה קיימת התפקיד "ואטאמאן" ватамманъ ששמו כנראה ממקור גרמאני - והיה נהוג אצל נוצרים בחצי האי קרים.

"אוטאמן" לעומת "הטמאן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיחוד הפולני-ליטאי היה בשימוש התואר הצבאי "הטמאן" (hetman) הדומה מבחינה צלילית ל"אוטאמן" ושמקורו ככל הנראה שונה - במילה הגרמנית "האופטמן" (Hauptmann) "אדם העומד בראש"-כלומר "קפטן". בתקופות מסוימות במאות 17–18 אומץ תואר זה גם על ידי מנהיגי הקוזקים האוקראינים כנראה בהשפעה פולנית. תואר זה ציין את המפקד הראשי של הקוזאקים תחת השלטון הפולני-ליטאי. עד לתחילת המאה ה-17 השתמשו בתערובת בשני התארים - "אוטאמן" ו"הטמן". מדינת הקוזאקים שהוקמה באמצע המאה ה-17 על ידי ההטמאן בוגדן חמלניצקי נקראה "ההטמאנות הקוזאקית".

בנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה בגרסה "האטמאן" (hatman) הפכה המילה לאחד התארים או התפקידים (דרגטורי) של האצולה הבכירה (הבויארים)

באוקראינה וברוסיה במאות 16–18[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה נקראו "אוטאמנים" מנהיגים מקומיים אוקראינים בימי השלטון הטטרי בפודוליה (פודיליה) במאה ה-14.

אחר כך "אוטאמן" נקראו המנהיגים הנבחרים של ה"צבא הזפורוז'י" - הארגון הצבאי של הקוזאקים האוקראינים במאות 16–18 - או של חלקים ממנו. תחילה התארגנה הנהגת הקוזאקים מסיץ' ב"מעגל" ("קרוג"). אריק לאסוטה פון שטבלאו (1616-1550), שליחו של הקיסר רודולף השני ביקר בקיץ של שנת 1594 בבזוולוק וקרא את אגרות הקיסר בפני "מעגל" קוזאקים שבראשות בוהדן מיקושינסקי שנשא את תואר "אטאמן". בהמשך את מקום ה"קרוג" לקחה מועצת הקוזאקים (ראדה). מושבה היה תחילה בסיץ', אחר כך בפריאסלאב ואחר כך בילה צרקווה. האוטמאנים נבחרו על ידי אותה "מועצת הצבא" או "מועצת זקני הצבא" או התמנו בזמן מסעות צבאיים. האוטאמנים הממונים, במיוחד בימי השלטון הרוסי, נקראו "נאקאזני אוטאמן" ("אוטאמן בפועל- наказний отаман) בסיץ' הזפורוז'י המפקד העליון של הצבא נקרא "קוש אוטאמן" או "קושובי אוטאמן" (кошовий отаман), בעוד שמפקדי הגדודים (מפקדי "קוּרין") נקראו "קוריני אוטאמן" (курінний отаман)

בהטמאנות הקוזאקית נקראו אוטאמנים גם מפקדי יחידות תותחנים, יחידות מתנדבים (גדודים ופלוגות) או של פרשים שכירי חרב - "ז'ולדק", שהיו ממוצא לא קוזאקי (טטרים וכו'). כמו כן היו גם תפקידים מנהליים-צבאיים של אוטאמאנים כמו למשל, ראשי ערים - הורודובי אוטאמן (городовий отаман), גם עם משמעות צבאית של "סגן". בראש כפר עמד "סילסקי אוטאמן". מאוחר יותר שימושים מנהליים של התואר אומצו גם על ידי הקוזאקים ה"רוסים" בקובאן בהטמאנות הקוזאקית היו ידועים גם מפקדי פלוגות (סוטניה) שכונו "סוטֶני אוטאמן"

רשימת סוגי אוטאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויסקובי אוטאמן - (військовий отаман) - אוטאמן של הצבא הזפורוז'י
  • פוחידני אוטאמן (похідний отаман) - אוטאמן של מערכה
  • קוש אוטאמן (кошовий отаман) - מפקד עליון של הצבא הזפורוז'י
  • קוריני אוטאמן (курінний отаман) - מפקד גדוד (מפקד של קורין)
  • סוטני אוטאמן (сотенний отаман) - מפקד זוטר של פלוגה (סוטניה) עם אחראיות מנהלית
  • הורודובי אוטאמן (городовий oтаман) - ראש עיר

ה"סוטני אוטאמן" ו"הורודובי אוטאמן" היו סגנים של סוטניק, המפקד הבכיר של הפלוגה. תארים צבאיים אלה הונהגו בעת ההטמאנות הקוזאקית במאה ה-17. יחד איתם הונהגו גם התארים של "ייסאול" ("שליש") ושל "חורוג'י" ("נושא דגל") שעזרו גם כן לסוטניק בעניינים מנהליים.

  • סילסקי אוטאמן (сільський отаман) ראש כפר, תפקיד מנהלי במאות ה-17–18
  • אוקרוז'ני אוטאמן (окружний отаман) - מנהיג מחוז
  • סטאניצ'קני אוטאמן (станичний отаман) - מנהיג של סטאניציה - יישוב כפרי קטן
  • חוטירסקי אוטאמן (хутірський отаман) - מנהיג של "חוטיר" - יישוב כפרי קטן מאוד
  • פומסטני אוטאמן - מעמד ביניים של לוחמים קוזקים בשירות המדינה בחילות המצב בגבול הדרומי של האימפריה הרוסית במאה ה-17- בין "בויארקסקיה דטי" לקוזקים מן השורה

[1]

אטאמנים בשטחי רוסיה במאות ה-18-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנרל אלכסיי קאלדין, אטאמן הקוזקים של הדון - 1917–1918

במאות 17–18 אצל הקוזאקים המיושבים בשטחי רוסיה - "הקוזאקים הרוסים" - ה"אטאמנים" (כך ברוסית войсковой атаман - אטאמן של הצבא) נבחרו באופן סדיר על ידי מועצות של הקבוצות הקוזאקיות השונות. הם היו אחראים על יישום החלטות האספות של הקוזאקים ולא היה להם מעמד של שליטים. בשנת 1718 ביטל פיוטר הגדול את סמכותם של מוסדות הקוזאקים הרוסים לבחור בעצמם את האטאמנים שלהם. האטאמן האחרון שנבחר בשנת 1708 על ידי הקוזאקים של הדון ושבחירתו אושרה בזמנו על ידי הצאר, היה פיוטר רומאזאנוב. אחרי 1718 למשך מאתיים שנה לקוזאקים היו אטאמנים ממונים (наказной атаман) שהתמנו בסנקט-פטרבורג בראש כל אחת מ-11 הקהילות של קוזאקים ברוסיה (דון, אוראל, טרק, קובאן, אורנבורג, אסטרחן, סיביר, טרנסבייקליה, אמור, סמירצ'נסק, אוסורי) עמד אטאמן. אחרי מהפכת פברואר 1917 התכנסו הקוזאקים של הדון בראשות האטאמן הזמני ייבגני וולושינוב ובחרו לעצמם את האטאמן אלקסיי קאלדין. גם קהילות הקוזאקים האחרות ברוסיה בחרו שוב בעצמן אטאמנים משלהם, וציינו בכך את האוטונומיה שלהם לעומת ממשלת המעבר בפטרוגרד.

אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטאמנים היו קצינים בדרגת מייג'ור בלגיון הרובאים של הסיץ' האוקראיני בצבא האוסטרו-הונגרי בשנים 1914–1918 סימני הדרגאות היו ביחידה זו זהים לאלו שבשאר הצבא האוסטרו-הונגרי.

סמל דרגת האוטאמן בלגיון הרובאים של הסיץ' האוקראיני בצבא האוסטרו-הונגרי. הוא היה זהה לזה של מייג'ור
סמל דרגת האוטאמן בצבא הגליציאני האוקראיני ב-1919

מעמד דומה היה לאוטאמן גם בצבא הגליציאני האוקראיני בימי הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה בשנים 1918–1919. גם מפקדיהם של יחידות מורדים וקבוצות גרילה אוקראיניות בימי המאבק הלאומי האוקראיני בשנים 1917–1921 נקראו תכופות "אוטאמאנים".

בימי מלחמת האזרחים הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב משוריין מסוג אוסטין 21 עליו כתוב שמו של האטאמן בוגאייבסקי, מפקד צבא הקוזאקים של הדון, בשנת 1919

האוטאמאנים הקוזאקים מילאו תפקיד חשוב במלחמת האזרחים בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר. הכוחות בפיקודם התגייסו לרוב לצד הצבאות הלבנים. חלקם שמרו על אוטונומיה ואחדים, כדוגמת האוטמאן ניקיפור הריהוריאיב או דנילו טרפילו המכונה "זלני" אירגנו פרעות נגד יהודים באוקראינה. אטאמנים אחרים כמו בוריס אננקוב 0בראש יחידות קוזאקים מסיביר), גריגורי סמיונוב (מטרנסביאליה) ואיוואן קלמיקוב (מאוסורי) הצטיינו במעשים אכזריים בסיביר "שיר הפרטיזנים (הבולשביקים) של המזרח הרחוק" מזכיר את תבוסת האטאמנים ה"לבנים" באותו אזור בשנת 1920:

גֶנֶרָל נִבְעַט, נִשְׁחָקוּ שָׁם

גַם הָאָטָאמָאנִים כּוּלָם

לְחוֹפוֹ שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס

הַמַסָע סוֹף סוֹף הוּשְׁלָם. (תרגום מרוסית:גרימי (צבי) גלעד)

Разгромили атаманов,
Разогнали воевод
И на Тихом океане
Свой закончили поход.

[2]

("מארש הפרטיזנים של המזרח הרחוק") (По долинам и по взгорьям": Марш дальневосточных партизан"), לחן:מלחין לא ידוע מילים: פיוטר פרפיונוב)[3]

רשימת האוטאמנים האוקראינים הראשיים במאות 16–18[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדסלב ליאנדקורונסקי 1516–1528
  • אוסטאפ דשקביץ' 1528–1533
  • דמיטרו וישנווצקי המכונה "ביידה" 1550–1564
  • בירוליה מאדסקי (יחד עם קארפו, אנדרוש, לזון, בילוז, ליאה) 1568–1569
  • פוקה פוקוטילו 1574
  • סמיאילו קישקה 1574–1575
  • דמיאן ברבש 1575
  • בוהדן רוסצ'ינסקי 1575–1576
  • (אוטאמן) פבליוק 1576
  • יאקיב שאך 1576–1578
  • איוואן פידקובה 1577–1578
  • לוקיאן צ'ורנינסקי 1578 ו- 1586
  • יאן אורישקובסקי 1580 ו- 1585
  • סמיאילו זבורובסקי 1581
  • בוהדן מקושינסקי 1584, 1586 ו- 1594
  • מיכאילו רוסינסקי, קיריק רושינסקי 1585
  • זכר קולאכה 1585
  • פוטרבצקי 1588
  • וויטיך צ'אנוביצקי 1590
  • קרישטוף קוזינסקי 1591–1593
  • הריהורי לובודה 1594–1596
  • סוורין נאליוואייקו 1594–1596
  • פדיר פולואוס 1595 ו- 1598
  • מתוויי שאולה 1596
  • קספר פידוויסוצקי 1596
  • קרישטוף (סטפאן) קרמפסקי 1596
  • קרישטוף נצ'קובסקי 1596
  • טיכין בייבוזה 1597
  • סמיון סקלוזוב 1599
  • סמיאילו קישקה 1600–1602
  • הברילו קרוטנביץ' 1602
  • איוואן קוצקוביץ' 1602–1603
  • איוואן קוסיי 1603
  • הריהורי איזפוביץ' 1606
  • זבורובסקי 1606
  • אולבצ'נקו 1606
  • קאלניק אנדריאביץ' 1609–1610 ו- 1624–1625
  • הריהורי טיסקינביץ' 1610
  • פטרו סהיידאצ'ני (פטרו קונאשביץ'-סהיידאצ'ני) 1614–1622
  • בורדילו 1616
  • דמיטרו ברבש 1617
  • מיכאילו סקיבקה 1618
  • יאקיב נרודיץ'-בורודאבקה 1619–1621
  • פטרו אודינץ 1620
  • אוליפיר הולוב 1622–1623
  • מיכאילו דורושנקו 1623–1628
  • הריהורי צ'ורני 1624 ו- 1628–1630
  • פדיר פירסקי 1625
  • מרקו שמאילו 1625
  • טאראס פדורוביץ' המכונה "טאראס טריאסלו" 1629–1630
  • טימופיי אורנדרנקו 1630–1631 ו- 1632–1633
  • איוואן פטראשיצקי-קולאחה 1631–1632
  • ארלאם 1632
  • אנדריי דידנקו 1632
  • חיריה קאנאווץ 1633
  • איוואן סולימה 1633–1635
  • וסיל טומילנקו 1636–1637
  • סאבה קונונוביץ' 1637
  • פבלו פבליוק 1637–1638
  • איליה קראימוביץ' 1638
  • יאקיב אוסטריאנין 1638
  • דמיטרו הוניה 1638
  • בוגדן חמלניצקי (בוהדן) 1648–1657
  • לוטאי 1652
  • פאשקו 1654 ו- 1658
  • איוואן ויחובסקי 1657–1659
  • פבלו חומין 1657–1658
  • יאקיב ברבש 1657–1658
  • לסקו שקורה 1658 ו- 1666
  • איוואן בספאלי 1659
  • יורי חמלניצקי 1659–1663 ו- 1677–1681
  • פטרו סוחובי 1660
  • איוואן בריוכובצקי 1661
  • איוואן וליצ'קו בוזובסקי 1662
  • יאקים סומקו 1663
  • סאשקו טורובץ 1663–1664
  • איוואן סירקו 1663–1664 ו- 1673–1680
  • פבלו טטריה 1663–1665
  • איוואן בריוכובצקי 1663–1668
  • איוואן שרבינה 1664
  • דנילו ירמולנקו 1665
  • סטפאן אופארה 1665
  • פטרו דורושנקו 1665–1669
  • איוואן שדאן 1666–1667
  • אוסטפ ואסיוטנקו 1667
  • איוואן בלקובסקי 1668
  • סטפאן ודוביצ'נקו 1668
  • פטרו סוחובי 1668–1669
  • מיכאילו חננקו 1669–1674
  • דמיאן מנוהוהרישני 1669–1672
  • לוקש מרטינוביץ' 1669 ו- 1671
  • הריהורי פלך 1670
  • יבסיי שאשולה 1672
  • איוואן סמוילוביץ' 1672–1687
  • לוקיאן אנדריאיב 1672–1673
  • וסיל קרילובסקי 1676
  • אוסטפ הוהול 1676–1679
  • איוואן סטיאחיילו 1680–1681
  • טרופים וולושאנין 1681–1682
  • הריהורי ירמייב 1682–1684
  • הריהורי סהיידאצ'ני 1686
  • פדיר איוואניק 1686
  • סאמוס סמיאילו 1692–1704
  • איוואן מזפה 1687–1709
  • איוואן סקורופדסקי 1709–1722
  • איוואן יאקובלביץ' חנשונקוב 1690–??
  • פיליפ אורליק 1710–1742
  • פבלו פולובוטוק 1722–1724
  • דנילו אפוסטול 1727–1732
  • קירילו רוזומובסקי 1750–1763
  • פטרו קלנישבסקי 1764–1765

באוקראינה של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוטאמנים" כונו המפקדים העליונים של חילות קוזאקיים שונים בימי מלחמת האזרחים הרוסית כשהשיגה אוקראינה לרגע את עצמאותה בשנת 1918 היה לתואר "אוטאמאן" משמעויות שונות. בצבא הסיץ' האוקראיני ובצבא האוקראיני בגליציה משמעותו היה של "מייג'ור" (רב-סרן). ברפובליקה העממית האוקראינית (1919-1917) -ה"אוטאמן הראשי" (הולובני אוטאמן головний отаман) פיקד על חיל או אוגדה או על כמה חילות ומשמעות דרגתו הייתה של "גנרל". סגנו נקרא "אוטאמן בפועל" - "נאקאזאני אוטאמן". בשנים 1918–1925 (כולל בשנותיו בגלות) נקרא אוטאמן ראשי המפקד העליון של צבא הרפובליקה העממית האוקראינית, סימון פטליורה. בראש היחידות הקרביות בחזית הוא מינה "אוטאמנים ממונים". הגנרלים אולכסנדר אוסצקי ואולכסנדר הרקוב כיהנו כאוטאמנים בפועל. בשנת 1920 הוחלפה רשמית דרגת האוטאמן ב"גנרל". קבוצות פרטיזנים ויחידות שפעלו בימי המלחמה האוקראינית-סובייטית בשנים 1917–1921 נקראו גם אוטמאנים ושלטונם השרירותי או לפעמים אנארכי ידוע בשם "אוטאמנשצ'ינה".

אחרי 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון הסובייטי ביטל את התואר אוטאמן. הוא קם לתחייה כתואר כבוד בקהילות הקוזאקים שהתארגנו מחדש בשנות ה-1990 אחרי התפרקות ברית המועצות. נשיא רוסיה בוריס ילצין הוציא צו שבו נתן הכרה חוזרת ל"קוזאקים" כ"קבוצות אתניות-תרבותיות". בפדרציה הרוסית כיום מוכרות 11 קהילות -חילות של קוזאקים. האוטאמנים שלהם מתמנים על ידי נשיא הפדרציה הרוסית. ולדימיר גרומוב, למשל, כיהן 17 שנה כאטאמן של הקוזאקים של קובאן. הקוזאקים נחשבים לנוצרים אורתודוקסים מאמינים ולבני ברית נאמנים למשטר של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. הם לקחו על עצמם תפקידים של שיטור וצבאיים, למשל בעת סכסוכים צבאיים באזורי הספר של רוסיה. כמה מהם השתתפו בפעולות דיכוי של הפגנות אופוזיציה. [4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 Feodoroff, Nicholas V. History of the Cossacks. Nova Publishers.
  • Brian L.Davies State, Power and Community in Early modern Russia:The Case of Kozlov 1635-1649 Palgrave MacMillan, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(באנגלית)

  • Довідник з історії України за ред. І. З. Підкови, Р. М. Шуста

К.: Генеза 2001 ISBN 966-504-439-7 א.ז.פידוקבה, ר.מ.שוסט-ספר לימוד להיסטוריה של אוקראינה (באוקראינית)

Касяненко Ю. Я. Отаман - Юридична енциклопедія : [в 6-ти т.] / ред. кол. Ю. С. Шемшученко (відп. ред.) [та ін.]. — К. : Українська енциклопедія, 1998. — ISBN 966-749-200-1. (באוקראינית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ B.Davies 2004 עמ' 90
  2. ^ האתר Izzy wevb
  3. ^ שיר שנודע בישראל בגרסאות "הלוך הלכה חבריא" על מלים אחרות של אברהם שלונסקי לפי אלכסנדר בלוק ו"מול גשר הנהר" על מלים של דידי מנוסי
  4. ^ [https://themoscowtimes.com/articles/why-are-cossacks-making-a-comeback-in-russia-53022 Eva Hartog 25.5.2016 Moscow Times,Novosti]