אוטאקאר שווצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
אוטאקאר שווצ'יק, צילום משנת 1901.

אוטאקאר שווצ'יקצ'כית:Otakar Ševčík, ‏ 22 במרץ 1852 חוראז'דיוביצה - 18 בינואר 1934 פיסק) היה כנר ומורה צ'כי לכינור. הוא נודע בזמנו כסולן, כנגן בהרכבים קאמריים ותזמורתיים ובמיוחד בשיטת הלימוד שלו לכינור ובספריו בתחום זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטאקאר שווצ'יק נולד החוראז'דיוביצה, באזור פלזן שבבוהמיה, אז באימפריה האוסטרית. את שיעורי הכינור הראשונים הוא קיבל מאביו. מאוחר יותר היה תלמידו של אנטונין בנביץ בקונסרבטוריון של פראג (1870-1866). התחיל את הקריירה שלו כקונצרטמייסטר של המוצרטאום בזלצבורג, שבו לימד. אחרי שנת 1873 היה קונרטמייסטר של "התיאטרון הזמני" בפראג ושל אנסמבל האופרה הקומית שבתיארטון הרינג בווינה. פעל בהמשך באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, במסגרת האגודה הרוסית למוזיקה. ניגן שם בהרכבים שונים, לצד המלחין האוקראיני מיקולה ליסנקו ואחרים. בשנים 1874-1875 לימד כפרופסור במכללה למוזיקה בחארקוב ואחר כך בשנים 1875-1892 במכללה למוזיקה של אותה האגודה בקייב.

בשנת 1892 חזר למולדתו והתמנה לראש המחלקה לכינור בקונסרבטוריון של פראג, תפקיד שמילא עד שנת 1906. אחר כך לימד שיעורים פרטיים בעיר שבו התגורר, פיסק. בשנים 1909-1918 כיהן כראש החוג לכינור בהאקדמיה הקיסרית למוזיקה ואמנויות הבמה. עזב בשנת 1918 כשהפך לאזרח של צ'כוסלובקיה החדשה. הוא חזר ללמד בקונסרבטוריון של פראג עד שנת 1921. נסע לאחר מכן לבריטניה ולארצות הברית, בהן המשיך ללמד שיעורי כינור, בין השאר, בלונדון, בשיקגו, בבוסטון ובניו יורק.

שווצ'יק נפטר בשנת 1934 בעיר פיסק, בצ'כוסלובקיה.

עם תלמידיו נמנו קונסטנטין וואוט, יאן קובליק, רודולף קוליש, ואצלב טאליך, אריקה מוריני, מרי הול, סילווסטרה רבואלטאס, ויקטור קולאר, ירוסלב קוציאן, אפרם צימבליסט, האחים אמנואל וסטניסלב אונדז'יצ'ק ואחרים.

פעילותו בהוראת כינור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"אטיודים" ו"שיטות הלימוד" שלו לכינור מהווים עד היום חומר לימוד חשוב ללומדים לנגן בכלי הזה.

ספרי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לימודי יסוד לכינור הידועים כ"שווצ'יר הקטן'" - כוללים 149 תרגילים למערכת חצאי הטון
  • Tonleitern + Akkordstudien für Violine (סולמות ואטיודים לאקורדים לכינור)
  • Schule der Violintechnik (לימודי טכניקת הכינור) (1883) - המיקום הראשון; - המיקום השני עד השביעי.; Variationen וריאציות לכינור אופוס 3 ;Trillervorstudien (תרגילי הכנה לטריל) אופוס 7 - Lagenwechsel (העתקת מיקום) אופוס 8;Doppelgriff Vorstudien (תרגילי הכנה בעצירה כפולה)- אופוס 9
  • Schule der Bogentechnik(לימודי טכניקת הקשת) (1903)

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריקודים ומנגינות צ'כיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטאקאר שווצ'יק בוויקישיתוף