אוטודידקטיות
אוטודידקטיות או למידה עצמאית היא רכישת ידע וכישורים ללא מעבר תהליך שמרני של העברת ידע ממורה מוסמך וצליחת בחינה מוכרת.
עם התפתחותה של האקדמיה, למידה אוטודידקטית לא זכתה להערכה כבעבר בקהילה המדעית. ובמקרים מסוימים נאסר על פי חוק להשתמש בידע אישי שבוסס בדרך זו, במיוחד בתחום הרפואה.
לאורך ההיסטוריה, חלק מהאוטודידקטים לא רכשו כל השכלה פורמלית או רכשו השכלה תיכונית בלבד.
במאה ה-21, בפרט בעידן המרשתת והבינה המלאכותית, האוטודידקטיות זוכה לעדנה נוכח זמינות נרחבת של ידע איכותי, יכולת השוואה והחלפת מידע בין בני אדם באופן מדויק ומהיר, והשוק החופשי המפותח אשר מגיב לערך ללא תלות בהסמכה רשמית של מייצר הערך.
מקורות היסטוריים של מושג האוטודידקטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבורו הפילוסופי "חי אבן יקט'אן" של אבן-טופייל הוא הביטוי הפילוסופי השיטתי הראשון לרעיון של לימוד עצמי. החיבור מספר על ילד בשם חי אבן יקט'אן שנוצר בדרך פלא על אי בודד ללא הורים, מורים, ספרים ושפה, והצליח רק באמצעות ניסוי וטעייה לגלות לבד את חוקי הפיזיקה, האסטרונומיה ועקרונות המטאפיזיקה האריסטוטלית. החיבור שתורגם ללטינית בנאורות תחת הכותרת "הפילוסוף האוטודידקט" או באנגלית "על שיפור התבונה האנושית" עורר השראה וויכוחים בנוגע לאפשרות וללגיטימיות של אוטודידקטיות. בספרו על ההתגלגלות הבין-תרבותית של האוטודידקטיות, אבנר בן-זקן עקב אחר ההתגלגלות של הטקסט מימי הביניים ועד לנאורות והראה כיצד מושג האוטודידקטיות היה לכלי בידי אבן-טופייל במאבק נגד מיסטיקנים באנדלוסיה של המאה ה-12; כיצד במהלך ויכוחים על פדגוגיה חינוכית בפרובנס במאה ה-14 השתמש משה נרבוני בחיבור כדי להעלות את הטענה בעד לימוד עצמי; מדוע האוטודידקטיות הפכה למושג מרכזי במאבק של פיקו דלה מירנדולה כנגד האסטרולוגיה ברנסאנס של פירנצה במאה ה-15; ולבסוף, כיצד לימוד-עצמי היה למושג פילוסופי/פרקטי מרכזי שאיפשר את עליית המדע האקספרימנטליסטי באוקספורד של המאה ה-17.
קריאות וטענות הדוגלות באוטודידקטיות לא הדהדו רק בקרב חוג סגור של פילוסופים. מאבקים על יחסי-כוח בין אינדיבידואלים חדשניים לבין ממסדים מסורתיים היו לאדמה שממנה קריאות לאוטודידקטיות צמחו והשדות שבתוכם הן הוצגו לציבור הרחב. מאבקים אלה הסיטו את השליטה החברתית מהמוסדות לאינדיבידואלים עצמם, תוך שהם יוצרים את "האדם המודרני", כאדם מדעי, מבודד הנמצא בשליטה עצמית, ואשר משתמש בתבונתו על-מנת לצפות את ההשלכות של מעשיו. האוטודידקטיות אמנם דחתה מוסדות מסורתיים, אך לא קראה לכאוס, אנרכיזם או חופש מושלם. ללא כוונה תחילה, התהליך שבו אומץ המושג באירופה של תחילת העת החדשה הוביל למעשה להעתקת השליטה המוסדית הישנה לאינדיבידואל עצמו. במקום איבוד שליטה, אוטודידקטיות הדגישה את הצורך בשליטה עצמית, ובחשיבה רציונלית[1].
דיון פילוסופי בהשלכות האוטודידקטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעידן הנוכחי, בו רוב בני האדם אוריינים, ומידע רב נגיש בשפע ממקורות שונים, מסגרת למידה אוטודידקטית לא-פורמלית כרוכה לעיתים בלמידה לא מבוססת ולא מאורגנת, ומוטה לקריאה סלקטיבית, שטחית ואף פסאודו-מדעית. היא עלולה לפתוח צוהר לשרלטנות מצד פרטים שונים, ולכן בעייתית בהשוואה ללמידה פורמלית, במוסד לימודים מסודר. זוהי אחת הסיבות בשלה קמו אוניברסיטאות הפתוחות המאפשרות לאדם הרואה עצמו אוטודידקט ללמוד באופן עצמאי, ולהוכיח ידע שיזכה אותו בתעודה המעידה מצד גוף השכלה גבוהה מוכר, עדות אובייקטיבית, שאכן הפרט למד את אשר הוא טוען שלמד, והוא בעל בקיאות מספקת בתחום ידע זה.
בתחומי עיסוק רבים, החוק אוסר על אדם להסמיך את עצמו לעיסוק מסוים באופן אוטודידקטי עצמאי ולא פורמלי, ומחייב אותו להיסמך מקצועית במוסד אקדמי מוכר או בהסמכה המוכרת על ידי ממשרד ממשלתי תוך שהיא מעוגנת בחוק. אדם שאינו בעל הסמכה כזו, ועוסק במקצוע שהוסדר בחקיקה ללא הסמכה מתאימה, נחשב לשרלטן, כמו גם לעבריין.
גם בממסד הדתי התקיימו מחלוקות על סמיכתם לרבנות של אישים שהם עצמם או קהלם הגדירו אותם כ"רבנים" או בעלי תארים רבניים אחרים, וזאת מבלי שאושרו על ידו.[דרוש מקור]
אוטודידקטיות בעידן המרשתת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקצועות מסוימים ברחבי העולם, הן בתחומי המחשוב[2], המדע, הממשל והתעשייה, והן בתחומי ההגות, הדת והמיסטיקה, נפוצה הגישה האוטודידקטית[3]. אך תחומים רבים כגון רפואה, משפט, הנדסה אזרחית, ותפקידים ציבוריים בתחומי דת, מדע ורוח, מחייבים בדרך כלל הסמכה מוכרת. וצפויים לעונשים אם יעסקו בתחום ללא אישור מתאים.
מדינות בהן יש ריבוי ידע זמין, לצד זמינות של ביקורות באינטרנט בכלל ובבינה המלאכותית בפרט, הם כר פורה לצמיחת אוטודידקטים מהימנים הזוכים להכרה ואישוש בתחומים רבים.
ניתן לראות אוטודידקטים מצליחים במגוון תחומים בממשל, בתעשייה ובחדשנות.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל נפוצים מקצועות אשר אינם דורשים הסמכה מוכרת, ניתן למצוא טכנאי מחשבים, מהנדסי תוכנה, מנהלי חברות וארגונים יזמים מובילים בתעשייה[4], ומנהיגים רוחניים אשר אין להם ולו הסמכה מוכרת אחת.
כ״מדינת סטארט-אפ״, אשר ידועה בחדשנות ויצירתיות, ניתן למצוא פריצות דרך והצלחות עסקיות גם בקרב אוטודידקטיים שלא רכשו השכלה פורמלית[5]
אוטודידקטים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא פרק זה אינו מסביר על רוח התקופה בה אנשים אלה הוכרו כמשכילים באופן אוטודידקטי, ואינו מסביר על ההבדל בינה לימינו אנו, ימים של שלב מתקדם יחסית במהפכת המידע, ועידן האינטרנט.אוטודידקט מפורסם הוא המיתולוג ג'וזף קמפבל[6], שנחשב על ידי רבים לנציג ראשי של המתודה האוטודידקטית. לאחר שהשלים את התואר השני שלו, החליט קמפבל לוותר על כוונתו להמשיך לדוקטורט ובילה את חמש השנים הבאות בקריאה אינטנסיבית של ספרים. קמפבל טוען שתקופה זו הייתה המשמעותית ביותר בהשכלתו ובפיתוח תפישת העולם שלו. חברו, המשורר והסופר רוברט בלי, טוען שקמפבל פיתח שיטת לימוד מסודרת שכללה קריאה יומיומית של תשע שעות.
אוטודידקט יהודי בולט הוא הגאון מווילנה, שרכש את רוב ידיעותיו התורניות בעצמו. על פי המסופר, אמר הגאון שהוא מכבד רק את מי שלימד אותו את האלפבית העברי, כיוון שיש להניח שהוא היחידי שלא טעה. רב מפורסם נוסף שלמד את תורתו בעצמו הוא המהר"ל מפראג. החזון אי"ש למד גם הוא את תורתו בעצמו ולא בישיבה מסודרת. גם הרב אלישיב, מגדולי רבני הציבור החרדי, למד במשך שנות חייו לבד.
דמויות ידועות רבות מהמאה ה-21 מוכרות כאוטודידקטים, ובניהם: סטיב ג׳ובס מייסד ומנכ״ל חברת אפל, אילון מאסק מייסד ומנכ״ל טסלה וחברות רבות נוספות, ומעשירי תבל. ביל גייטס מייסד ומנכ״ל מיקרוסופט.
אוטודידקטים אחרים:
| שם | תקופה | השכלה והישגים |
|---|---|---|
| לאונרדו דה וינצ'י | 1452–1519 | איש אשכולות איטלקי, מגדולי הרנסאנס, שהיה בין היתר מדען וממציא. לאונרדו היה אוטודידקט ולא למד מדע בצורה מסודרת. הוא הגדיר את עצמו כ"אדם חסר השכלה" (uomo sanza lettere), אך הכוונה אינה שהחשיב את עצמו כבור, אלא שלא למד לטינית, שפת המלומדים דאז, ולא קיבל הכשרה גבוהה בשבע האמנויות החופשיות. |
| ז'אן-ז'אק רוסו[7] | 1712–1778 | פילוסוף צרפתי שנחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית כמו על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות. את השכלתו רכש בעצמו וחינוכו בילדותו כלל אך ורק את קריאת ספרו של פלוטרכוס "חיי אישים" ודרשות ברוח הדת הקלוויניסטית. |
| מייקל פאראדיי[8] | 1791–1867 | פיזיקאי וכימאי בריטי אשר תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי והמציא את מבער בונזן. נולד למשפחה ענייה בלונדון ואת השכלתו רכש באופן עצמאי. |
| וולט ויטמן[9] | 1819–1892 | נחשב לאחד מגדולי המשוררים האמריקאים. למד בבית הספר במשך שש שנים בלבד עד שבגיל 11 החל לעבוד. רכש את השכלתו באופן עצמאי, וקרא רבות את כתבי הומרוס, דנטה ושייקספיר. |
| אחד העם | 1856–1927 | מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית. במסות שכתב מוכיח את התמצאותו בתחומי ידע רבים, אותה רכש בכוחות עצמו. הוא מביא במסותיו דוגמאות להמחשת רעיונותיו מתחומי הפילוסופיה, הלוגיקה, המדע ותחומים נוספים. |
| ארנולד שנברג[10] | 1874–1951 | מלחין ותאורטיקן מוזיקה אוסטרי־יהודי, ששינה ללא הכר את הכללים הידועים לכתיבת מוזיקה, ויצר תחתם כללים חדשים. את ידיעותיו רכש בעצמו. לתקופה קצרה הודרך ברזי ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי, אך דבר זה נעשה יותר כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים. |
| תומאס מאן[11] | 1875–1955 | מחשובי הסופרים בתולדות הספרות הגרמנית בפרט, ובספרות העולמית בכלל. את רוב השכלתו רכש בעצמו, אך עם זאת רכש השכלה באוניברסיטת מינכן כהכנה לקריירה עיתונאית. |
| סריניוואסה רמנוג'אן[12] | 1887–1920 | מתמטיקאי הודי שהתפרסם באינטואיציה המתמטית המפותחת שלו. גדל בעוני, אך למד בעצמו מתמטיקה והגיע להישגים בה. |
| ה.פ. לאבקרפט[13] | 1890–1937 | סופר אמריקאי שזכה לאחר מותו להכרה כאחד מסופרי האימה המובילים של המאה ה-20. בקושי ביקר בבית הספר, לא סיים את התיכון בשל התמוטטות עצבים ולאחר מכן לא הצליח להתקבל לאוניברסיטת בראון. על אף שסבל במהלך חייו מבושה בשל עניינים אלו, רכש את השכלתו בעצמו ונחשב אוטודידקט. |
| בקמינסטר פולר[14] | 1895–1983 | אדריכל וממציא אמריקאי, ידוע בעיקר בזכות פיתוח הכיפה הגאודזית ולזכותו המצאות ופיתוחים רבים נוספים. בין השנים 1913 עד 1915 למד באוניברסיטת הרווארד עד שסולק משם בשל בעיות משמעת וחוסר אחריות. הוא לא השלים את לימודיו והשכלתו הרבה הייתה אוטודידקטית. |
| דב סדן | 1902–1989 | חוקר ספרות וחבר הכנסת. שימש פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, אף שבהשכלתו לא היה אפילו תואר ראשון. |
| צבי ינאי | 2013-1935 | השכלתו הפורמלית מסתכמת בעשר שנות לימוד. שימש עורך כתב העת הבינתחומי "מחשבות" ומנכ"ל משרד המדע[15]. |
| כריסטופר לנגן[16] | נולד ב-1952 לערך | אוטודידקט אמריקאי אשר מנת המשכל שלו, כפי שדווח על ידי מקורות תקשורתיים שונים, נאמדת בין 195 ל–210. התפרסם ב־1999 כאשר תואר בידי מספר מקורות תקשורתיים כ"אדם החכם באמריקה", בעודו עובד כמאבטח בַּרִים בלונג איילנד. |
| מרדכי ברויאר | 1920-1997 | חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא |
| יוסף שלום אלישיב | 1910- 2012 | היה מגדולי מנהיגי הציבור החרדי בארץ, למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. |
| אברהם לינקולן | 1809-1865 | למד משפטים מתוך כתבים שמצא בחבית משומשת ומתוך צפייה בזולת |
| וינסטון צ'רצ'יל | 1874-1965 | למד מתוך קריאה בספרים בשנות שהותו בהודו בשרות בצבא הבריטי |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוּטָגוֹגְיָה – לימוד מכוון-עצמית עם הנחיה וסיוע חיצוניים
- סקרנות
- דידקטיקה
- חינוך
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרבות עצמית, דף שער בספרייה הלאומית
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בחינוך, ראו פורטל החינוך. |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ben-Zaken, Avner., Reading Hayy Ibn-Yaqzan: a Cross-Cultural History of Autodidacticism., Johns Hopkins University Press, 2011, ISBN 978-0-8018-9972-0
- ^ קובי ליברמן, לא צריך תעודה: טכנאי מחשבים ולוכד נחשים, באתר ynet, 18 בדצמבר 2013
- ^ מיה אבידן, מנפצים את המיתוס: האנשים שלא סיימו תיכון ועקפו את כולם בסיבוב, באתר מאקו, 24 בפברואר 2016
- ^ דורון אביגד, היזם שעשה אקזיט ענק בלי תואר ראשון: "זה לא חסר לי", באתר גלובס, 3 בספטמבר 2022
- ^ למה ישראל היא מדינת הסטארטאפים, באתר WZO (באנגלית)
- ^ אוטודידקטיות, באתר openDemocracy
- ^ Cathal J. Nolan, The Greenwood Encyclopedia of International Relations: M-R, עמ' 1434
- ^ מייקל פאראדיי, באתר euchems.org
- ^ וולט ויטמן, באתר About.com(הקישור אינו פעיל, 2.04.2018)
- ^ Walter Frisch, Schoenberg and his world, עמ' 210
- ^ Hermann Kurzke, Thomas Mann, עמ' 25
- ^ Ehrhard Behrends, Five-minute mathematics, עמ' 118
- ^ ביוגרפיה של הווארד פיליפס לאבקראפט
- ^ Hsiao-yun Chu & Roberto G. Trujillo, New views on R. Buckminster Fuller, עמ' 147
- ^ צבי ינאי, צבי ינאי: קורות חיים, באתר ynet, 24 בפברואר 2004
- ^ רשימת אוטודידקטים מפורסמים, באתר Serving History
