אוטו ברדפיש

אוטו ברדפיש
Otto Bradfisch
לידה	10 במאי 1903; צווייבריקן, פפאלץ, הקיסרות הגרמנית
פטירה	22 ביוני 1994 (בגיל 91); סיסהאופט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית
השכלה	אוניברסיטת פריבור; אוניברסיטת לייפציג; אוניברסיטת פרייבורג; אוניברסיטת אינסברוק; אוניברסיטת מינכן; אוניברסיטת היידלברג; אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג ;
עיטורים
	צלב הברזל, דרגה שנייה; צלב ההצטיינות במלחמה ;

אוטו ברדפיש (בגרמנית: Otto Bradfisch; 10 במאי 1903, צווייבריקן, האימפריה הגרמנית - 22 ביוני 1994, זסהאופט, גרמניה), היה פושע מלחמה ואיש אס אס. מפקד איינזצגרופה EK8 שפעל גם כמפקד הגסטפו בלודז' ובפוטסדם. לקח חלק פעיל ברצחיתם בירי של יהודי בלארוס. בפרט, היה אחראי לחיסול יהדות בוברויסק (5,000 יהודים) וכן פיקד על הרג רבים מיהודי ביאליסטוק (1,100 יהודים), ברנוביץ' (381 יהודים), מינסק (2,000 יהודים) ומוהילב (4,100 יהודים ושבויים סובייטיים).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטו ברדפיש היה ילדו השני של מוכר מזון שהיו לו שלושה ילדים נוספים. בקייזרסלאוטרן למד ארבע שנים בבית ספר עממי ולאחר מכן נכנס לגימנסיה הומניטרית. בשנת 1922 עבר את בחינת הבגרות. הוא למד כלכלה באוניברסיטאות לייפציג, אינסברוק, היידלברג ופרייבורג. ב-1926 קיבל תואר דוקטור בכלכלה ובמדעי המדינה מאוניברסיטת אינסברוק. לאחר מכן, למד משפטים בארלנגן ובמינכן. הוא עבר את הבחינה הממלכתית הראשונה ב-17 בפברואר 1932, השנייה ב-20 בספטמבר 1935. תחילה שירת ברדפיש בממשלת בוואריה עילית, ולאחר מכן עבד כפקיד במשרד הפנים הבווארי.

ב-1 בינואר 1931 הצטרף למפלגה הנאצית (מספר כרטיס 405869). ב-1936 הפך לחבר בחיל הממוכן הלאומי-סוציאליסטי. בסוף אותה שנה עזב את הכנסייה האוונגליסטית. במרץ 1937 מונה לסגן ראש הגסטפו בצווייבריקן, וב-1 ביולי מונה לראש הגסטפו בעיר נוישטאדט אן דר ויינשטראסה. ב-26 בספטמבר 1938, התגייס לאס אס.

ביוני 1941 מונה למפקד איינזצקומנדו 8 במסגרת איינזצגרופה B. יחד עם 230 פקודיו ממשטרת הביטחון ועובדי גדוד משטרת מילואים 9 בברלין, התקדם ברדפיש דרך ביאליסטוק, ברנוביץ' ומינסק לכיוון מוהילב. ברדפיש דרש מאנשיו ללא הרף לבצע יותר יריות ביהודים. עד 28 בפברואר 1942, איינזצגרופה 8 ירתה ב-60,811 בני אדם, שהם שני שלישים ממספר ההרוגים הכולל של איינזצגרופה B בתקופה זו. בחלקו הוא פיקח באופן אישי על ההוצאות להורג, ובחלק מהמקרים הוא עצמו לקח חלק בהוצאות להורג. עדים זכרו בבירור ארבעה מעשי טבח שביצע בביאליסטוק ובמוהילב, שבמהלכם נטל נשק. ברדפיש השתתף באופן אישי בטבח במוהילב, והיווה דוגמה לשוטרים לא יציבים מבחינה פסיכולוגית. ב-15 באוגוסט 1941, בסביבת מינסק, בנוכחות הרייכספיהרר אס אס היינריך הימלר, ביצע ברדפיש טבח ביהודים ובפרטיזנים.

ב-26 באפריל 1942 הפך לראש הגסטפו בעיר לודז'. בקיץ 1942 היה למפקד משטרת הביטחון בלודז', ובסתיו מונה לנהל את העיר. ביוני ויולי 1944 היה ברדפיש אחראי לשליחת לפחות 7,000 יהודים מגטו לודז' למחנה הריכוז חלמנו וכן על גירושם של 67,000 יהודים למחנה הריכוז אושוויץ. מדצמבר 1944 ברדפיש היה מפקד משטרת הביטחון ואס דה בפוטסדאם. כשהצבא האדום התקרב, הוא הצליח להימלט מערבה עם מסמכים על שמו של תת-ניצב הוורמאכט קרל אוורס.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום המלחמה הוא נעצר על ידי האמריקאים, אך שוחרר באוגוסט 1945. עד 1953 הוא חי תחת השם קארל אוורס. תחילה עבד בחקלאות, אחר כך בתעשיית הכרייה. לאחר מכן, הוא הפך לסוכן ביטוח בקייזרסלאוטרן, ולאחר מכן למנהל חברת הביטוח המבורג-מנהיימר. ב-21 באפריל 1958 נעצר על סמך צו מבית המשפט המחוזי של היילברון. ב-21 ביולי 1961, בית הדין האזורי במינכן דן אותו ל-10 שנות מאסר בגין השתתפותו ברצח 15,000 בני אדם. ב-22 באוקטובר 1962 האשימה פרקליטות לנדווהר את ברדפיש בגירוש יהודים למחנה הריכוז חלמנו. ב-18 בנובמבר 1963, בית הדין האזורי בהנובר דן אותו גם ל-13 שנות מאסר בגין השתתפותו ברצח 85,000 יהודים בלודז'. עם זאת, ב-21 ביולי 1969 קיבל שחרור מוקדם לאחר שישב 4 שנים בלבד במאסר.

מת בגיל 91 ב-1994.