אוטו וורמבייר
 | |
| אוטו וורמבייר, במהלך משפטו בקוריאה הצפונית, 2016. | |
| לידה |
12 בדצמבר 1994 סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית  |
|---|---|
| נרצח |
19 ביוני 2017 (בגיל 22) סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה | גלנדייל, אוהיו, ארצות הברית |
| ידוע בשל | מעצרו והחזקתו בקוריאה הצפונית |
| השכלה |
|
| השקפה דתית | יהודי |
  | |
אוטו פרדריק וורמבייר (באנגלית: Otto Frederick Warmbier;[1] 12 בדצמבר 1994 – 19 ביוני 2017[2]) היה סטודנט יהודי אמריקאי אשר ביקר בקוריאה הצפונית כתייר בינואר 2016, נעצר, הודה והורשע בביצוע "פעולות איבה" לאחר שניסה לגנוב כרזת תעמולה פוליטית ממלונו. וורמבייר, אז בן 21, נידון ל-15 שנה של עבודת פרך.[3]
וורמבייר החל לרצות את עונשו במרץ 2016, וכחודשיים לאחר מכן הוא נכנס לתרדמת. על פי שלטונות קוריאה הצפונית, התרדמת הייתה תוצאה של בוטוליזם וגלולת שינה שוורמבייר נטל,[4] אך רופאים אמריקנים הטילו ספק בטענה זו, מאחר שלא מצאו שום עדות לבוטוליזם וסוג הנזק שנמצא במוחו אינו מתיישב עם הבוטוליזם. ארצות הברית עשתה ניסיונות דיפלומטיים לשחררו. הוא שוחרר ממאסרו ב-13 ביוני 2017, לאחר כמעט 18 חודשים בקוריאה הצפונית.[5] וורמבייר הגיע לסינסינטי ב-13 ביוני והועבר למרכז הרפואי של אוניברסיטת סינסינטי לצורך אבחון וטיפול.
וורמבייר מעולם לא שב להכרתו, ונפטר ב-19 ביוני 2017, שישה ימים לאחר שובו לארצות הברית.[6] בכירים אמריקאים האשימו את קוריאה הצפונית במותו.[7] וורמבייר הוא אחד מ-16 אזרחים אמריקאים שנעצרו על ידי קוריאה הצפונית מאז 1996, שלושה מתוכם נותרו במעצר אחרי מותו,[8] ושוחררו ב-9 במאי 2018.[9]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטו ורמבייר נולד ב-12 בדצמבר 1994, הבכור מבין שלושת ילדיהם של פרד וסינדי וורמבייר, וגדל בסינסינטי, אוהיו.[2] אביו, פרד וורמבייר, הוא בעלים של חברת גימור מתכות, בה עבד אוטו כמתמחה בשנים 2010 עד 2013.[10] לאוטו היו אח (אוסטין) ואחות (גרטה).[11] סבו מצד אמו היה צ'ארלס גרבר, רוקח בסינסינטי, שהיה פעיל בקהילה היהודית.[12][13]
הוא סיים את לימודיו בתיכון ויומינג בשנת 2013, כתלמיד מצטיין (השני במחזור שלו). הוא נחשב לתלמיד פופולרי ושקדן, ושיחק בקבוצת הכדורגל. המאמן שלו אמר שהוא היה שחקן מוכשר ומנהיג מלידה.[14]
וורמבייר היה סטודנט באוניברסיטת וירג'יניה, שם למד לתואר ראשון כפול במסחר ובכלכלה, עם תוכנית חילופי סטודנטים של בית הספר לכלכלה של לונדון.[15] הוא היה בשנתו השלישית בלימודים, כאשר נסע לטיול בסין ושם החליט להמשיך גם לקוריאה הצפונית.
וורמבייר היה חבר באחוות הסטודנטים "תטה צ'י",[16][17][18][19] והיה פעיל בארגון הלל שבקמפוס.[20][21] ב-2014 הגיע לישראל במסגרת פרויקט תגלית שבמהלכו אף קיבל שם עברי לאחר שטיפס על המצדה. ראש תא הלל, הרב ג'ייק רובין, סיפר כי וורמבייר אף היה בקשר עם חבר מועצת עיריית תל אביב, איתי פנקס, ושוחח איתו על סוגיית איכות הסביבה בישראל.[22]
במאי 2017 ראיין הוושינגטון פוסט מספר מחבריו ללימודים של וורמבייר, שתיארו אותו, על פי העיתון, כ-"אוהד ספורט ... חברותי ... הוגה דעות עמוק, שיאתגר את עצמו ואחרים לשאול את עצמם מה תפקידם בעולם ... איש משפחה ... אדם סקרן ... בעל מוסר עבודה גבוה".[23]
נסיעתו לקוריאה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
וורמבייר נסע לסין בסוף 2015, שם שמע על סוכנות נסיעות סינית המארגנת טיולים לקוריאה הצפונית. הוריו לא התנגדו להחלטתו לנסוע לשם.[24] על פי אביו, הוא החליט לנסוע לשם כי היה הרפתקן.[1] וורמבייר נרשם לטיול שאורכו חמישה ימים ושיצא לדרך בדצמבר 2015. הוא היה אמור לעזוב את קוריאה הצפונית ב-2 בינואר 2016 ולשוב לסין, אבל אז הוא נעצר.[24] סוכנות הנסיעות, "יאנג פיוניר טורס", משווקת את עצמה כ"חברת נסיעות זולות ליעדים שאמא שלכם תעדיף שתתרחקו מהם" עם הסיסמה "זה המסע שההורים שלך לא רוצים שתיקח!". היעדים האלה כוללים גם את איראן, עיראק ומדינות ברית המועצות לשעבר.[24] אביו, פרד וורמבייר, האשים את מפעילי הסיור בכך שהפרסום שלהם מתמקד במיוחד בצעירים מערביים ואמר שמפעיל חברת התיירות הסינית פרסם את הטיול כבטוח עבור אזרחי ארצות הברית.[1]
מעצרו והרשעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בינואר 2016 נעצר וורמבייר בגין גנבה לאחר שתועד מסיר כרזת תעמולה מבית המלון ששהה בו,[25] זמן קצר לפני עזיבתו את קוריאה הצפונית מנמל התעופה הבינלאומי סונאן.[17] שאר המטיילים בקבוצה שלו עזבו את המדינה ללא תקריות. פשעיו תוארו על ידי סוכנות הידיעות של קוריאה הצפונית כ"פעולה עוינת נגד המדינה".[26] והוא נידון ל-15 שנות עבודת פרך.[27]
שחרורו ומצבו הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמצים רבים נעשו לשחרורו של וורמבייר (ושל עוד שלושה אמריקאים שהיו כלואים בקוריאה הצפונית) מקוריאה הצפונית על ידי נציגים אמריקאים בכירים, בהם מושל ניו מקסיקו ביל ריצ'רדסון, שניהלו משא ומתן עם נציגים צפון קוריאנים מבלי לדעת שוורמבייר שרוי בתרדמת. בשלב מסוים, ביקשה פיונגיאנג לקבל סיוע הומניטרי בתמורה ליציאתו לחופשי.[28] ב-13 ביוני 2017, לאחר 18 חודשים בכלא הצפון קוריאני, שוחרר וורמבייר בחזרה למדינתו כאשר הוא שרוי במצב של תרדמת.[29] בתגובה לשחרורו טענה קוריאה הצפונית שוורמבייר שוחרר "ממניעים הומניטריים" וטוענת שהוא לקה בבוטוליזם - הרעלה שנגרמת מרעלן שמפריש חיידק - ואחר כך לקח כדור שינה ונכנס לתרדמת. "הניו יורק טיימס" פרסם גרסה אחרת. גורם אמריקני שצוטט בעיתון אמר שוושינגטון קיבלה דיווחים מודיעיניים לפיהם הסוהרים תקפו את וורמבייר בתקופת המאסר.[30] בית החולים באוהיו שאליו הועבר וורמבייר, אמרו שהוא סובל מ"פגיעה נוירולוגית קשה". רופאיו בסינסינטי לא מצאו שום עדות לבוטוליזם, אבל הם אמרו כי לא מצאו גם סימנים לשברים כלשהם שירמזו שהוא הוכה וכך הגיע למצבו הנוכחי. לדבריהם מצבו מתאים למצבים הנגרמים מאי אספקת חמצן למוח.[31]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וורמבייר נפטר ב-19 ביוני 2017 בבית החולים שישה ימים לאחר שהושב לארצו.[6] משפחתו פרסמה הודעה המביעה את צערה, הודתה לצוות בית החולים וגינתה את קוריאה הצפונית על מעשיה.[32] נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ גינה את קוריאה הצפונית: "מה שקרה עם אוטו זו חרפה מוחלטת, אסור שדבר כזה יקרה. אם היו מביאים אותו מוקדם יותר הביתה, התוצאות היו שונות".[33] כתגובה ראשונה לאחר מותו, הכחישה קוריאה הצפונית כי וורמבייר עבר עינויים בתחומה, וכי הוא זכה לטיפול על פי החוק המקומי ובהתאם לכללים הבינלאומיים.[31]
בעקבות מותו, הודיעה סוכנות הנסיעות הסינית שהטיסה את וורמבייר מבייג'ינג לקוריאה הצפונית, שהיא לא מאשרת לאזרחים אמריקנים להצטרף לנסיעות העתידיות שלה לקוריאה הצפונית. בנוסף הודיעו שלוש חברות נסיעות מערביות (בהן חברת "קוריו טורס" וחברת Lupine Travel) שהן שוקלות אם להמשיך לאפשר לאמריקנים לטוס לקוריאה הצפונית.[34]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוטו וורמבייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 "Otto Warmbier's family holds news conference". YouTube. 15 ביוני 2017. נבדק ב-15 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Dawson, Steve (16 בינואר 2017). "What Happened to Otto Warmbier- News & Updates - The Gazette Review". The Gazette Review. נבדק ב-13 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "North Korea Says It's Holding U.S. Student for 'Hostile Act'". הניו יורק טיימס. 23 בינואר 2016. נבדק ב-23 בינואר 2016.
Young Pioneer Tours, a China-based company that operates tours to North Korea, said in a statement that one of its clients, identified as "Otto," was being detained in the North Korean capital, Pyongyang.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sang-Hun, Choe (15 ביוני 2017). "North Korea Says Otto Warmbier Was Released on 'Humanitarian Grounds'". הניו יורק טיימס.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coma-stricken student released from North Korea arrives back in US", ABC News, June 12, 2017
- ^ 1 2 Svrluga, Susan (19 ביוני 2017). "Otto Warmbier dies days after release from North Korean detainment". וושינגטון פוסט. נבדק ב-19 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "John McCain: Otto Warmbier 'murdered by the Kim Jong-un regime'", Washington Examiner, June 19, 2017
- ^ "Otto Warmbier Got an Extra Dose of Brutality From North Korea. The Mystery Is Why.", The New York Times, June 14, 2017
- ^ שוחררו שלושת האמריקנים שהיו כלואים בצפון קוריאה, באתר ynet, 9 במאי 2018
- ^ Pearson, James; Kim, Jack (1 במרץ 2016). "North Korea says U.S. student confessed to theft of item with propaganda slogan". Reuters. ארכיון מ-21 ביוני 2017. נבדק ב-20 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Worried about North Korea? Spare a thought for Otto Warmbier's family". Washington Post. נבדק ב-3 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Obituary Charles Garber, Otto Warmbier's maternal grandfather, The Cincinnati Enquirer, February 28, 1992, p. 20
- ^ Obituary clip, Cincinnati Enquirer, February 28, 1992
- ^ "As he prepared to leave high school, Otto Warmbier celebrated 'finale' and the future ahead", wcpo.com, June 20, 2017; accessed June 22, 2017.
- ^ http://www.bbc.com/news/world-us-canada-40308028
- ^ Sumter, Kyler (14 ביוני 2017). "University of Virginia community welcomes Otto Warmbier's release from North Korea". USA Today. נבדק ב-14 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Campbell, Charlie. "The Detention of a U.S. Student in North Korea Underscores the Risks of Traveling There". Time. נבדק ב-7 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wyoming grad arrested in North Korea for 'hostile act'". The Cincinnati Enquirer. 22 בינואר 2016. נבדק ב-23 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lifetouch Special Events". events.lifetouch.com. נבדק ב-2 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ https://www.jta.org/2017/06/16/news-opinion/united-states/otto-warmbier-american-student-released-from-north-korea-was-active-in-hillel
- ^ http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/231159
- ^ ynet, לפני השבי בצפון קוריאה: "אוטו ביקר בישראל במסגרת תגלית", באתר ynet, 21 ביוני 2017
- ^ Ponniah, Kevin; Spender, Tom (20 ביוני 2017). "Otto Warmbier: How did North Korea holiday end in jail, and a coma?". BBC News. ארכיון מ-21 ביוני 2017. נבדק ב-22 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 AP, מת האיש שחזר מצפון קוריאה בתרדמת, באתר ynet, 20 ביוני 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, אמריקני הסתבך בצ' קוריאה: ניסה לגנוב שֶׁלֶט, באתר ynet, 29 בפברואר 2016
- ^ James Pearson (23 בינואר 2016). "U.S. student detained in North Korea 'over hotel incident'". Reuters. נבדק ב-23 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ AP, צ' קוריאה: אמריקני נידון ל-15 שנות מאסר ועבודות פרך כי "גנב שלט", באתר ynet, 16 במרץ 2016
- ^ ערן סיקורל, "קוריאה הצפונית צריכה להיענש", באתר כאן- תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, לאחר שנה בכלא הצפון קוריאני: שוחרר התייר האמריקני שגנב שלט, באתר ynet, 13 ביוני 2017
- ^ ynet, אמריקני שוחרר בתרדמת מצפון קוריאה: "יחס אכזרי", באתר ynet, 15 ביוני 2017
- ^ 1 2 AP, צפון קוריאה: הסטודנט האמריקני לא עבר עינויים, באתר ynet, 23 ביוני 2017
- ^ Svrluga, Susan (19 ביוני 2017). "Otto Warmbier dies days after release from North Korean detainment". Washington Post. נבדק ב-19 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אורלי אזולאי, טראמפ על מותו של הסטודנט שחזר מצפון קוריאה: "חרפה מוחלטת", באתר ynet, 20 ביוני 2017
- ^ AFP, מפסיקים להטיס אמריקנים לצפון קוריאה, באתר ynet, 20 ביוני 2017