אוטו ויידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין בית המלאכה ברוזנטאלר שטראסה מספר 39 בברלין
קברו של ויידט בבית הקברות בצלנדורף, ברלין
לוחית הזיכרון במוזיאון בית המלאכה

אוטו וַיידט (נהגה "וייט"; גרמנית: Otto Weidt;‏ 2 במאי 188322 בדצמבר 1947) היה בעלים של בית מלאכה בברלין המיועד עבור החירשים והעיוורים. תחילה עסק בהדבקת טפטים, אך עם הזמן ראייתו התדרדרה והוא נעשה עיוור. לכן הקים בית מלאכה למברשות ומטאטאים. רוב עובדיו היו יהודים חירשים ועיוורים. כאשר החלו רדיפות הנאצים בתקופת השואה, ניסה לשמור על עובדיו תוך סיכון עצמי. עזרתו כללה מציאת מקומות מסתור עבורם, זיוף תעודות, שוחד של מנהל לשכת התעסוקה, ועוד. כיום בית המלאכה שלו שוחזר באזור הנקרא "האקשה הֶפה" (Hackesche Höfe - אזור ייחודי המורכב מ-8 חצרות שאוחדו ליצירת מתחם משותף), ברח' רוזנטאלר 39 בברלין.

ויידט הלא-יהודי עשה מאמצים מיוחדים להציל את עובדיו ולהסתירם, ועל פועלו זה זכה להכרה והוכרז בשנת 1971 כחסיד אומות העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויידט נולד ברוסטוק שבגרמניה בשנת 1883, וזמן קצר לאחר מכן עברה משפחתו לברלין. כמו אביו, הפך למדביק טפטים, וכאיש צעיר היה מעורב בחוגים אנרכיסטיים ופציפיסטיים של תנועת הפועלים הגרמנית. הוא נמנע מהגיוס הכללי למלחמת העולם הראשונה בשל דלקת באוזן.

בשנת 1936 הקים את בית המלאכה לייצור מטאטאים ומברשות, אשר בשנת 1940 עבר לחצר האחורית של רח' רוזנטאלר 39 בברלין. הוורמאכט היה אחד מלקוחותיו, וכך הצליח לקיים את העסק שלו, שסווג כחיוני למאמץ המלחמתי, על אף תקופת המלחמה. בבית המלאכה הועסקו כ-30 יהודים עיוורים וחירשים בין השנים 1941 ו-1943.[1] כאשר הגסטאפו החל לעצור ולגרש את עובדיו היהודים, ויידט נאבק כדי להבטיח את ביטחונם על ידי זיוף מסמכים ושוחד קצינים גרמנים.

לאחר המלחמה הקים בית יתומים וכן בית אבות עבור ניצולי מחנות הריכוז.

ב -7 בספטמבר 1971 הוכרז ויידט ביד ושם, לאחר מותו, כחסיד אומות העולם.

בשנת 1993 הוסיפה אינגה דויטשקרון (Inge Deutschkron), שהייתה בין היהודים שהציל, לוחית זיכרון באתר בית המלאכה, ובשנת 1994 הוסיפה לוחית הוקרה לקברו בבית הקברות שבצלנדורף. בשנת 1999 נפתח מוזיאון באתר בית המלאכה, ומשנת 2005 הוא מופעל באמצעות הקרן לזיכרון ההתנגדות הגרמנית.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Otto Weidt" The International Raoul Wallenberg Foundation
  2. ^ The Museum of Otto Weidt Website.