אוטו לימן פון זאנדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו לימן פון זאנדרס
Otto Liman von Sanders
אוטו לימן פון זאנדרס
אוטו לימן פון זאנדרס
לידה 17 בפברואר 1855
סלופסק, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892)
פטירה 22 באוגוסט 1929 (בגיל 74)
מינכן, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר
מקום קבורה Alter Friedhof Darmstadt עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות 18741918 (כ־44 שנים)
דרגה גנרל חיל הפרשים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-22
מפקד הקורפוס ה-1
מפקד הארמייה העות'מאנית החמישית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
פור לה מריט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטו לימן פון זאנדרסגרמנית: Otto Liman von Sanders; ‏17 בפברואר 185522 באוגוסט 1929), היה גנרל ומצביא גרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שבין היתר היה היועץ הגרמני לאימפריה העות'מאנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטו לימן פון זאנדרס נולד בפומרניה. הוא היה בנו של בעל אדמות פרוסי ממוצא יהודי. בשנת 1874 הצטרף לצבא כצוער. הוא התקדם בדרגות עד שבשנת 1908 הוא קיבל דרגה של גנרל-מיור], ובשנת 1911 הוא הועלה לדרגה של גנרל-לויטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-22, שהייתה מוצבת בקאסל.

בשנת 1913 הוענק לפון זאנדרס תואר אצולה לרגל חגיגות 25 שנה לעליית הקייזר וילהלם השני לשלטון. באותה שנה הוא מונה לראש משלחת הצבא הגרמני לאימפריה העות'מאנית.

בתפקידו כראש המשלחת הצבאית הוא ניסה לבצע רפורמות בצבא העות'מאני במטרה להעביר אותו תהליך של מודרניזציה.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ואחרי כמה מן המפלות המוקדמות בשדה הקרב העות'מאנים איפשרו לקצינים הגרמנים לקחת חלק יותר משמעותי ומרכזי בפיקוד הצבא.

פון זאנדרס מונה למפקד הארמייה החמישית בשנת 1915 ופיקד עליה בזמן קרב גליפולי שבו הצליחו הכוחות הטורקים להדוף את הפלישה הצרפתית-בריטית, קרב זה נחשב להצלחה הגדולה ביותר של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.

על חלקו בניצחון פון זאנדרס עוטר בפור לה מריט עם עלי האלון - אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר של האימפריה הגרמנית.

פון זאנדרס מונה למפקד הכוחות העות'מאנים בארץ ישראל בשנת 1918, בזמן זה הם כבר ספגו תבוסות מידיו של הצבא הבריטי בראשות גנרל אדמונד אלנבי ולכן פון זאנדרס נקט מדיניות הגנתית של התבצרות והחזקה בשטח הנוכחי שבידי הכוחות העות'מאנים.

למרות מאמציו של פון זאנדרס הכוחות העות'מאנים הובסו על ידי הצבא הבריטי בקרב מגידו ונסוגו בסופו של דבר מארץ ישראל.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום המלחמה פון זאנדרס נעצר במלטה ובילה שישה חודשים בכלא כחשוד בביצוע פשעי מלחמה אולם בסופו של דבר הוא שוחרר בשנת 1919.

פון זאנדרס פרש מן הצבא עם חזרתו לגרמניה והתרכז בכתיבת זיכרונותיו, שהתפרסמו בשנת 1927.

אוטו לימן פון זאנדרס נפטר בשנת 1929 בביתו שבמינכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]