אוטו פרוינדליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוטו פרוינדליך
Otto Freundlich
אין תמונה חופשית
לידה 10 ביולי 1878
שטולפ, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 9 במרץ 1943 (בגיל 64)
מיידנק, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אמנות מופשטת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Komposition, ספטמבר 1938.
Mein Himmel ist rot (השמיים שלי הם אדומים), 1933. מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית של פריז שבפלה דה טוקיו.
אנדרטה לזכרו בזנקט ונדל.

אוטו פרוינדליךגרמנית: Otto Freundlich;‏ 10 ביולי 18789 במרץ 1943) היה צייר ופסל גרמני ממוצא יהודי, מאמני הדור הראשון של האמנות המופשטת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשטולפ (Stolp) בפומרניה שבפרוסיה (כיום סלופסק, Słupsk, שבפרובינציית פומרניה הפולנית). למד רפואת שיניים לפני שבחר להפוך אמן. עבר לפריז ב-1908, והתגורר בקומונה במונמארטר, שנקראה לה באטו-לאוואר - "סירת המכבסה" (Le Bateau-Lavoir), שבה גרו גם פבלו פיקאסו, אמדאו מודיליאני וז'ורז' בראק. ב-1914 חזר לגרמניה. אחרי מלחמת העולם הראשונה הפך פעיל פוליטית, כחבר קבוצת נובמבר. ב-1919 ארגן את תערוכת הדאדא הראשונה בקלן, יחד עם מקס ארנסט ויוהאנס תיאודור בארגלד (אנ').

לאחר 1925 עבד בעיקר בצרפת. בגרמניה, עבודתו הוקעה על ידי הממשל הנאצי כמנוונת, והוסרה מתערוכות. כמה מעבודותיו המוחרמות הוצגו בשנת 1937 בתערוכת האמנות "אמנות מנוונת", שהציגה את מה שהיה בעיני הנאצים מושחת, מנוון וסוטה באמנות המודרנית. פסלו המונומנטלי "Der Neue Mensch" ("האדם החדש") הוצג בתערוכה, וצילום לא-מחמיא שלו הוצג כאיור העטיפה של קטלוג התערוכה. הפסל לא התקבל מעולם בחזרה, וההנחה היא שהוא נהרס. אחד מפסליו האחרים שהוחרם, מ-1925, נמצא בחפירות לתוואי רכבת תחתית בברלין, ומוצג כיום במוזיאון החדש בברלין.[1]

בצרפת הצטרף ל"איחוד האמנים הגרמנים החופשים" (Union des Artistes Allemands Libres), אגודת אמנים גרמנים שחיו בפריז לאחר עליית הנאצים לשלטון, לצד מקס ארנסט, הנס הארטונג וגרט וולהיים.[2]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נעצר פרוינדליך על ידי השלטונות הצרפתיים, אך שוחרר לאחר זמן קצר, בעקבות לחצים שהפעיל פבלו פיקאסו. ב-1943 נעצר ונשלח למיידנק, ונרצח ביום הגיעו לשם.

בשנת תשל"ח 1978, במלאת מאה שנה להולדתו, הוצגה במוזיאון ישראל תערוכה לזכרו, שאצר יונה פישר. גם ב-2017 הציג מוזיאון ישראל תערוכה עם יצירותיו.

למרות שמאז החרמתו על ידי הנאצים התעלם עולם האמנות מפרוינדליך, סרט תיעודי בשם "Das Geht Nur Langsam" ("זה הולך רק לאט", דָאס גֵט נוּר לַאנְגְזָם)[3] יצא ב-2012. הסרט עוקב אחר חזונו לפסלים נעים ברחובות אירופה, המסמלים רעיונות אוטופיים שלו על העולם והחברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטו פרוינדליך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דניאל ראוכוורגר, עכבר העיר אונליין, פסלים שהחרימו הנאצים נמצאו במקרה בחפירת רכבת תחתית בברלין, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2010
  2. ^ Siegfried Gnichwitz, "Heinz Kiwitz: gekämpft · vertrieben · verschollen", Stiftung Brennender Dornbusch. חוברת מתערוכה במלאת 100 שנה להולדתו של היינץ קיוויץ. ליבפראואנקירכה, דואיסבורג (7 בנובמבר – 5 בדצמבר 2010), p. 5.
  3. ^ אתר הסרט