אוטו שטראסר

אוטו שטראסר
Otto Strasser

אוטו שטראסר נושא נאום בפני מפלגתו החדשה, האיחוד החברתי הגרמני, שנה לאחר שובו לגרמניה.
לידה	14 בספטמבר 1897 וינדסהיים, Middle Franconia, הקיסרות הגרמנית
פטירה	27 באוגוסט 1974 (בגיל 76) מינכן, בוואריה עילית, גרמניה המערבית
שם לידה	Otto Johann Maximilian Strasser
מדינה	גרמניה
השכלה	אוניברסיטת מינכן
תארים	דוקטורט
מפלגה	המפלגה הנאצית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, German Social Union, החזית השחורה

אוֹטוֹ שְׁטְרַסֶר (בגרמנית: Otto Johann Maximilian Strasser; 14 בספטמבר 1897 – 27 באוגוסט 1974) היה פוליטיקאי גרמני ומראשוני החברים במפלגה הנאצית. אוטו שטראסר, יחד עם אחיו גרגור שטראסר, היה חבר בולט בפלג הרדיקלי יותר של המפלגה, שהאידאולוגיה שלו נודעה כשטראסריזם, ופרש מהמפלגה עקב סכסוכים עם הפלג הההיטלריסטי הדומיננטי. הוא הקים את החזית השחורה, קבוצה שנועדה לפצל את המפלגה הנאצית ולשחרר אותה מאחיזתו של היטלר. במהלך גלותו ובמלחמת העולם השנייה, קבוצה זו פעלה גם כקבוצת אופוזיציה חשאית.

קורות חיים

ראשית חייו ומלחמת העולם הראשונה

שטראסר נולד בבאד וינדסהיים , בנו של פקיד בית משפט קתולי שחי בעיירת השוק הבווארית גייזנפלד . שטראסר לקח חלק פעיל במלחמת העולם הראשונה (1914–1918). ב-2 באוגוסט 1914, הוא הצטרף כמתנדב לצבא בוואריה . הוא עלה בסולם הדרגות לדרגת לוטננט ונפצע פעמיים.

פרייקור והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה

הוא חזר לגרמניה בשנת 1919, שם שירת בפרייקור, אשר במאי 1919 דיכא את הרפובליקה הסובייטית הבווארית, שאורגנה על פי עקרונות מועצת פועלים. בערך בתקופה זו, הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.

בשנת 1920, הוא השתתף בהתנגדות לפוטש של קאפ. עם זאת, הוא התרחק יותר ויותר מעמדת הרפורמיסטים של מפלגתו, במיוחד כאשר היא דיכאה מרד פועלים בחבל הרוהר, והוא עזב את המפלגה מאוחר יותר באותה שנה.

המפלגה הנאצית (1925–1930)

בשנת 1925, הוא הצטרף למפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית הגרמנית (NSDAP), שבה אחיו, גרגור, היה חבר במשך מספר שנים ועבד בעיתונה כעיתונאי, ובסופו של דבר השתלט עליו יחד עם אחיו. הוא התמקד במיוחד ביסודות הסוציאליסטיים של תוכנית המפלגה והנהיג את סיעת המפלגה בצפון גרמניה יחד עם אחיו ויוזף גבלס. סיעתו תמכה בתמיכה באיגודים מקצועיים הנאציים מבחינה אידאולוגית, בחלוקת רווחים – ולמרות הבדלים שבהם הודה – קשרים הדוקים יותר עם ברית המועצות.

למרות חילוקי דעות עם היטלר, האחים שטראסר לא ייצגו אגף רדיקלי שהתנגד לזרם המרכזי של המפלגה. גוטפריד פדר היה רדיקלי יותר וזכה להערכה רבה באותה תקופה. האחים שטראסר היו בעלי השפעה עצומה בתוך המפלגה, אך התוכנית השטראסריסטית הובסה בוועידת במברג בשנת 1926. אוטו שטראסר, יחד עם גרגור, המשיך להיות נאצי שמאלני מוביל בתוך המפלגה עד שפרש מה-NSDAP בשנת 1930 בעקבות מתקפה אגרסיבית בהנהגתו של יוזף גבלס באספה כללית ב-30 ביוני, שהביאה לסילוקו מהפגישה.

מתנגד לנאציזם בגרמניה (1930–1933)

ב-1 ביולי, שטראסר שלח מברק להיטלר וביקש הסבר לפעולותיו של גבלס. תשובה לא הגיעה. לאחר מכן פרש שטראסר מהנציונל-סוציאליסטים והקים מפלגה משלו, החזית השחורה, שהורכבה מחברים לשעבר במפלגה הנאצית בעלי דעות דומות, במטרה לפצל את המפלגה הנאצית. מפלגתו לא הצליחה לעצור את עלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933, ושטראסר בילה את שנות התקופה הנאצית בגלות. השטראסריסטים חוסלו במהלך ליל הסכינים הארוכות בשנת 1934, במהלכו נרצח גרגור שטראסר. זה הותיר את היטלר כמנהיג המפלגה הבלתי מעורער ואפשר לו לפייס את התעשיינים ואת האליטה הצבאית על ידי סילוק השפעתם של אנשים כמו גרגור שטראסר וארנסט רהם מהמפלגה.

גלות (1933–1955)

בנוסף לחזית השחורה, שטראסר עמד באותה תקופה גם בראש תנועת גרמניה החופשית מחוץ לגרמניה; קבוצה זו (שהוקמה בשנת 1941) ביקשה לגייס את עזרתם של גרמנים ברחבי העולם כדי להפיל את היטלר ואת חזונו לגבי הנאציזם.

שטראסר ברח תחילה לאוסטריה, אחר כך לצ'כוסלובקיה (פראג), שווייץ וצרפת. בשנת 1940, הוא נסע לברמודה דרך פורטוגל, והשאיר מאחוריו בשווייץ אישה ושני ילדים. בשנת 1941, הוא היגר לקנדה, שם נודע כ"אסיר מאוטווה" המפורסם. גבלס גינה את שטראסר כ"אויב הציבור מספר אחת" של הנאצים והוצב פרס של 500,000 דולר על ראשו. הוא התיישב לזמן מה במונטריאול. בשנת 1942, הוא התגורר לזמן מה בקלרנס , נובה סקוטיה, בחווה בבעלות גרמני-צ'כי, אדולף שמידט, ואז עבר לפרדייז הסמוכה, שם חי יותר מעשור בדירה שכורה מעל חנות כלבו. בהיותו חבר לשעבר ומשפיע במפלגה הנאצית, שלא הורשע ועדיין דבק ברבות מדוקטרינות הנאציזם, בתחילה נמנע ממנו לשוב לגרמניה המערבית לאחר המלחמה, תחילה על ידי בעלות הברית ואחר כך על ידי ממשלת גרמניה המערבית.

במהלך גלותו, הוא כתב מאמרים על גרמניה הנאצית ומנהיגותה עבור מספר עיתונים בריטיים, אמריקאים וקנדיים, כולל הניו סטייטסמן, וסדרה עבור המונטריאול גאזט , שנכתבה כביכול על ידי כתב ה"גאזט" אז, ולימים הפוליטיקאי דונלד קמרון מקדונלד .

בשנת 1950 הזמינה גרמניה המזרחית את שטראסר להיות חבר בחזית הלאומית. למרות זאת, הוא סירב, בתקווה שיורשה לו לחזור לבוואריה, שהייתה תחת כיבוש אמריקאי עד 1949. לדעתו, גרמניה המערבית הייתה מושבה אמריקאית וגרמניה המזרחית הייתה מושבה רוסית.

חזרה לגרמניה וקריירה מאוחרת יותר (1955–1974)

בסופו של דבר, שטראסר קיבל אזרחות מערב גרמנית, וחזר לגרמניה ב-16 במרץ 1955, והתיישב במינכן.

הוא ניסה להקים מפלגה חדשה בעלת אוריינטציה "לאומנית וסוציאליסטית" בשנת 1956, את האיחוד החברתי הגרמני , אך ארגונו לא הצליח למשוך תמיכה משמעותית. שטראסר המשיך לתמוך בחזונו לנאציזם עד מותו במינכן בשנת 1974.

עמדתו בנושא האנטישמיות הנאצית

אוטו שטראסר טען שהתנגד למדיניות הגזע הנאצית. במהלך חייו, הוא טען שהתנגד באופן פעיל למדיניות גזענית בתוך התנועה הנאצית, לדוגמה, על ידי ארגון סילוקו של יוליוס שטרייכר ממפלגת החירות העממית הגרמנית.

כתביו

• Strasser, Otto (1921). Entwicklung und Bedeutung der deutschen Zuckerrübensamenzucht (בגרמנית). p. 92. OCLC 216126812. Dissertation Würzburg.
• Blank, Herbert; Buchrucker, Bruno Ernst; Schultze-Pfaelzer, Gerhard; Strasser, Otto (1931). Wir suchen Deutschland. Ein freier Disput über die Zeitkrisis zwischen Gerhard Schultze-Pfaelzer und Otto Strasser, Major Buchrucker, Herbert Blank (בגרמנית). p. 195. OCLC 560330578.
• Strasser, Otto; von Miltenberg, Weigand (1932). Aufbau des deutschen Sozialismus. Bücher der Zielgebung (בגרמנית) (1-5 ed.). Leipzig: Wolfgang Richard Lindner Verlag (W. R. Lindner). p. 101. OCLC 72217664.
  • Strasser, Otto (1936). Aufbau des deutschen Sozialismus als Anlage d. histor. Gespräch Hitlers mit Dr. Straßer [Anlaß d. Trennung] [Construction of German Socialism] (בגרמנית) (2nd ed.). Prague: Grunov. p. 152. OCLC 245703335.
• Geismeier, Michael (1933). Gregor Straßer (Gregor Strasser). Männer und Mächte (בגרמנית). Leipzig: R. Kittler. p. 94. OCLC 163008925. Michael Geismeier is a pseudonym of Otto Strasser.
• Strasser, Otto (1935). Die deutsche Bartholomäusnacht (בגרמנית). Zurich: Reso. p. 241. OCLC 3047552.
• Strasser, Otto (1936). Europäische Föderation. Kulturpolitische Schriften, Heft 6 (בגרמנית). Zurich: Reso-Verlag AG. p. 32. OCLC 40811575.
• Strasser, Otto (1937). Wohin treibt Hitler? Darstellung der Lage und Entwicklung des Hitlersystems in den Jahren 1935 und 1936 [Whither Hitler?] (בגרמנית). Prague: Verlag Heinrich Grunov. p. 82. OCLC 1395066622.
• Strasser, Otto (1937). Hitler tritt auf der Stelle. Die dritte Front, H. 6 (בגרמנית). Prague: Grunov. p. 32. OCLC 72770670.
• Strasser, Otto (1937). Kommt es zum Krieg?. Die dritte Front, H. 3 (בגרמנית). Prague: Grunov. p. 15. OCLC 72770672.
• Strasser, Otto (1939). Europa von Morgen : das Ziel Masaryks (בגרמנית). Zurich: Weltwoche Verlag. p. 284. OCLC 6821708.
• Strasser, Otto (1940). Hitler and I. תורגם ע"י Mosbacher, Eric; David, Gwenda. London: Jonathan Cape. p. 240. OCLC 503756997. Other versions: Hitler et moi, and Hitler und Ich. Asmus-Bücher, Band 9. Johannes-Asmus-Verlag, Konstanz 1948, 263 pages. Also 1940, Boston: MA, Houghton Mifflin Company.
• Strasser, Otto (1941). Germany Tomorrow (4th ed.). London: Jonathan Cape. p. 254. OCLC 312705331.
• Strasser, Otto (1941). A History in My Time [Erlebte Weltgeschichte.] תורגם ע"י Reed, Douglas. London: Jonathan Cape. p. 262. OCLC 752976049.
• Strasser, Otto (1942). The Gangsters Around Hitler with a topical postscript "Nazi gangsters in South America". A Hurricane book. London: Allen. p. 63. OCLC 72650037.
• Reed, Douglas; Strasser, Otto (1953). The Prisoner of Ottawa: Otto Strasser. London: Jonathan Cape. OCLC 504698230.
• Strasser, Otto (1965). Der Faschismus. Geschichte und Gefahr. Politische Studien, Beiheft 3 (בגרמנית). Munich: Günter Olzog Verlag. p. 109. OCLC 901064063.
• Strasser, Otto; Alexandrov, Victor (1968). Le front noir contre Hitler (in French). Verviers (Belgium): Gérard et Cie, Bibliothèque Marabout n° 327, p. 305.
• Strasser, Otto (1969). Mein Kampf : [eine politische Autobiografie]. Streit-Zeit-Bücher, Band 3 (בגרמנית). Frankfurt: Heinrich Heine Verlag. p. 234. OCLC 165470359.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוטו שטראסר בוויקישיתוף

• Newspaper clippings about Otto Strasser in the 20th Century Press Archives of the ZBW
• Straßer, Otto in Neue Deutsche Biographie