אוטיזם בישראל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל האוטיזם

קהילת האוטיסטים בישראל כוללת את כל האוטיסטים שחיים בישראל. נכון ל-2020, אובחנו כאוטיסטים 27,993 בני אדם אשר מהווים 0.3% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אמצע שנות ה-70, לא היו בישראל מסגרות טיפוליות נאותות לילדים על הרצף האוטיסטי, והרשויות נהגו לאשפז ילדים על הרצף במחלקות סגורות בבתי החולים הפסיכיאטריים או לשלב אותם במסגרות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בהיעדר מסגרות ייעודיות עבורם, ילדים אוטיסטים אחרים נותרו בבית במשך כל היום.[1] במרכז הרפואי שיבא התקיימה מסגרת קטנה עבור ילדים אוטיסטים שלא מילאה את כל הצרכים.[2][3][4]

החל משנות החמישים של המאה העשרים, הטיפול באוטיסטים הוגדר בתחום אחריותו של משרד הבריאות בתור חלק מתחום אחריות הכולל טיפול באנשים עם מגבלות התפתחות, והרשויות נהגו לאשפז אוטיסטים בבתי חולים פסיכיאטריים. במהלך שנות השישים החלו הטיפולים באוטיסטים לכלול שילוב של התערבויות פסיכיאטריות וחינוכיות.

בתחילת 1974 התארגנו הורים ובני משפחות של ילדים אוטיסטים, והקימו את עמותת אלו"ט. אלו"ט התנגדה להגדרת האוטיזם בתור הפרעה נפשית, תפיסה שרווחה לפני שחלה התקדמות בהבנת התופעה,[א] והציע לראות באוטיזם הפרעה בהתפתחות שהטיפול העיקרי בה צריך להיות בתחום החינוכי.[5][6]

ב-1979 הוקמה עמותת שק"ל על ידי משרד העבודה והרווחה, ג'וינט-ישראל ועיריית ירושלים, כמלכ"ר שמטרתו ליזום ולפתח תוכניות שונות בקהילה, על-מנת לקרב אליה בחזרה אנשים שנדחקו לשולים והופרדו למוסדות ותוכניות מבודדים.[7][8]

בשנת 1977 נוסד בתל אביב בית הספר יחדיו, הראשון בארץ שיועד לילדים אוטיסטים, ביוזמת אלו"ט ובעזרת עיריית תל אביב ומשרד החינוך. בשנים שלאחר מכן, כדי לתת מענה מיידי לגידול באוכלוסיית התלמידים המאובחנים, נוסדו מסגרות חינוך נוספות לילדים אוטיסטים, שפיתוחן מבוסס על תהליכי משוב ובקרה של המסגרות הקיימות. בשנת 1988 הוקם כפר עופרים - מעון הפנימייה הראשון לבוגרים אוטיסטים – כדי לאפשר חלופה לאשפוז ארוך טווח במחלקות פסיכיאטריות. המעון הוקם כתוצאה מהתארגנות הורים במסגרת אלו"ט ובמימון של משרד הבריאות ומאוחר יותר של משרד הרווחה.[9]

בית "מרכז מפנה" בראש פינה

בשנת 1987 הוקם "מרכז מפנה" על ידי ד"ר חנה אלונים לאיתור מוקדם וטיפול בתינוקות אשר אובחנו אצלם סימנים מוקדמים של אוטיזם, בטווח הגילאים שבין חמישה שישה חודשים לשנתיים. הגישה הטיפולית שהתפתחה במרכז, נשענת על גמישות המוח בשנתיים הראשונות, ועל היכולת ליצור שינויים מהותיים ביכולותיו ההיקשרותיים של התינוק על ידי טיפול אינטנסיבי ומקיף, המספק גרייה מבוקרת של אלמנטים התפתחותיים במערכות הפיזיות-סנסוריות-רגשיות וקוגניטיביות, כחלק קריטי בהתפתחות המוח,[10] נחשבת לייחודית בעולם הטיפול באוטיזם.[11][12][13]

בשנת 1988 נחקק חוק החינוך המיוחד שנועד לקדם ולפתח את כישוריו של כל ילד בעל צרכים מיוחדים כדי להקל על שילובו בחברה ובמעגל העבודה. החוק קבע כי כל ילד עם מוגבלות שכלית, נפשית, גופנית או התנהגותית בגיל שלוש עד 21, יהיה זכאי לחינוך מיוחד שיינתן חינם וקרוב ככל האפשר למקום מגורי הילד. החינוך המיוחד כולל טיפולי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ועוד, לפי צורכי הילד. זכאותו של ילד לחינוך מיוחד נקבעת על ידי ועדת השמה הקובעת גם את המסגרת המתאימה לו: כיתה רגילה, כיתה מיוחדת במוסד חינוך רגיל, או מוסד לחינוך מיוחד. להוריו של הילד יש זכות להשתתף בדיוני הוועדה ואף לערער על החלטתה בפני ועדת ערר מחוזית.

ב-1999, בד בבד עם ההכרה שהתפשטה ברחבי העולם, שאוטיזם אינו הפרעה נפשית אלא הפרעה בהתפתחותית הנוירולוגית, הועברה האחריות לטיפול באוכלוסיית האוטיסטים וכן התקציב שמממן מוסדות חוץ ביתיים עבור אוטיסטים ממשרד הבריאות למשרד הרווחה, ליחידה לטיפול באוטיסטים באגף התקון. התקציב שאושר בשנה זו היה בסך 16,108,000 ש"ח ועד סוף השנה נוצלו קצת פחות מ-80% מסך התקציב.[1][14]

תקציב היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם בשנים 2004–2011 (באלפי ש"ח)
שנה חוץ ביתי קהילתי סה"כ
2004 35,103 7,193 42,296
2005 40,763 8,361 49,124
2006 43,677 9,489 53,166
2007 54,426 17,226 71,652
2008 64,434 20,453 84,887
2009 85,969 21,865 107,834
2010 99,150 23,123 122,273
2011 109,160 25,865 135,025

בשנת 2000 הוגדל התקציב לטיפול חוץ ביתי לעשרים מיליון ש"ח, אך עדיין לא הוקצו תקציבים לטיפול בתוך הקהילה האוטיסטית. מרכז השלטון המקומי התנגד לדרישה שהרשויות המקומיות ישתתפו בטיפול זה. בשנת 2001 כבר הוקצו התקציבים המתאימים גם לצורך הטיפול בקהילה האוטיסטית, אך עד סוף 2001 נוצל קצת יותר מאחוז אחד מתקציב זה, ובמרץ של אותה שנה החלה לפעול היחידה לטיפול לאוטיסטים. בשנים 2002–2005 גדלו התקציבים לטובת הקהילה האוטיסטית ועמם הניצול התקציבי.[1]

בתחילת 2006 הוקם ארגון אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל כשהוא שואב את השראתו מהארגון הבינלאומי הוותיק "רשת האוטיסטים הבינלאומית". הארגון נוסד בידי קבוצה של אוטיסטים ונועד להוות מפלט חברתי לאנשי הקשת האוטיסטית, לקשר בינם לבין עצמם ובינם לבין ארגונים מקבילים במדינות אחרות בעולם.[15][16]

בתקציב 2006 הסכום שיועד לטיפול חוץ ביתי עלה ל-47 מילון ש"ח והסכום למען טיפול בקהילה עלה ל-12 וחצי מיליון ש"ח. כמו כן הופסק מתן תקציבים ישירות לגופים נותני שירותים לקהילה האוטיסטית, ותקציבם החלו להינתן דרך הרשויות המקומיות, לפי מכסות. בחודש אפריל פרסמה היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה חמש הוראות מנכ"ל המסדירות את מתן השירותים הסוציאליים. בין השאר הוחלט כי ילדים ובוגרים אוטיסטים שיש להם גם פיגור שכלי קל או בינוני יקבלו את השירותים המגיעים להם דרך היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם, בעוד שהשאר יקבלו את שירותיהם דרך האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי.[1]

בפברואר 2011, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי זימון להמשך קביעת הזכאות לגמלת ילד נכה במקרה של קביעת זכאות זמנית מעת הוצאת צווי הביניים על ידי בג"ץ ועד ליום ל-19 ביולי 2009,[ב] נחשב כבדיקה מחדש על פי התקנות. ובדיקה מחודשת היא מנוגדת להתחייבות שנתן המוסד לביטוח לאומי לבג"ץ, שלא יבדוק מחדש בתקופת צווי הביניים.[1][17]

בשנת 2015 הוקם בישראל המרכז הלאומי לחקר אוטיזם על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ורופאים מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה אשר חוקרים, מאבחנים ומטפלים בילדים אוטיסטים. בתחילת דרכו ייסד המרכז מאגר מידע אזורי לאוטיזם שאליו נאסף מידע נרחב הכולל מידע קליני על ההריון והלידה, ציונים ממבחנים התנהגותיים, סריקות MRI, ומידע גנטי.[18] בשנת 2018 החליט משרד המדע לתמוך בהפיכת מרכז המחקר ללאומי ובעקבות זאת נוצר שיתוף פעולה עם עמותת אלו"ט ומרכז האוטיזם באסף הרופא. מאגר המידע נהפך מאזורי ללאומי ומכיל כיום מידע על מעל 1200 ילדים אוטיסטים ברחבי הארץ. מידע זה כולל גם מדדי אורך שנאספים בביקורי מעקב לאורך שנים ומאפשרים ללמוד על התפתחות הילדים ועל שינויים במאפיינים.[19]

דמוגרפיה של האוטיסטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בכל העולם, גם בישראל שיעור המאובחנים באוטיזם עולה משנה לשנה. הסיבות הניתנות כהסבר לגידול התופעה קשורות במודעות גוברת בפיתוח כלי אבחון, ובשינוי בהגדרות הרפואיות.[20][21]

בשנת 2004 היו 1,705 אוטיסטים רשומים במשרד הרווחה. ב-2005 היו 2,341, ב-2006 היו 3,033, ב-2007 היו 3,982, ב-2008 היו 4,875, ב-2009 היו 5,865, ב-2010 היו 6,613, ב-2011 היו 7,344,[21] ב-2016 היו 14,269,[22] ב-2018 היו 18,691, ב-2019 היו 22,295 וב-2020 היו בישראל 27,993 מאובחנים על הרצף האוטיסטי.[23]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

התפלגות המאובחנים על פי מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011 נבחנה שכיחות האנשים האוטיסטים המוכרים לשירותי הרווחה לפי מאפיינים דמוגרפים, כלכליים-חברתיים ואחרים. הנתונים הראו שמספר המוכרים (בנים) גדול בהרבה ממספר המוכרות (בנות) ביחס של 6.3 בנים לכל בת מוכרת אחת. הסקירה גם הראתה שיותר ממחצית מהאנשים האוטיסטים הם ילדים עד גיל 14 כש-37ֿֿֿֿֿֿ% הם ילדים עד גיל תשע.[21][24]

הסקירה הצביעה גם על קשר בין מגזר חברתי לשיעור האוטיסטים המוכרים. שיעור האוטיסטים המוכרים בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ הוא כעשירית מהשיעור באוכלוסייה היהודית; שיעור המוכרים בקרב יוצאי ארצות אירופה ואמריקה גבוה פי שניים-שלושה מאשר בקרב יוצאי אסיה ואפריקה; שיעור המוכרים לשירותי הרווחה עולה ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב שבו הם מתגוררים גבוה יותר – מיחס של כ-7.3 מוכרים לעשרת אלפים נפש באשכולות 1-3 עד יחס של כ-21 לעשרת אלפים ביישובים שבאשכול 10. ממצאים אלו שוחזרו גם בנתוני הביטוח הלאומי: מיחס של כ-11 מקבלי קצבת ילד נכה בעילת אוטיזם/PDD לכל עשרת אלפים ילדים בגילאים המתאימים ביישובים שבאשכול 1, עד יחס של 87 מקבלי קצבה לכל עשרת אלפים ילדים ביישובים באשכול 9.[ג][21][24]

קצבת הנכות לאוטיסטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה השנה, המוסד לביטוח לאומי הביע התנגדות להעניק אוטומטית גמלת נכות בגובה המקסימלי לילדים אשר אובחנו בתסמונת PDD-NOS (אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית). בתגובה, בספטמבר 2006 הגישו עמותת אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון עתירה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי, שבה הן דורשות כי המוסד יחזור לשלם גמלת נכות לכל הילדים אשר אובחנו בתסמונת PDD-NOS בלי שידרשו לעבור מבחני תפקוד ותלות בזולת, וזאת לאחר שלטענתן שונתה מדיניותו בנוגע לגמלאות אלה, בניגוד לחוק הביטוח הלאומי מ-1995 ולתקנותיו. בתגובתו המקדמית לעתירה טען המוסד לביטוח לאומי, כי דין העתירה להידחות על הסף, זאת כי מפאת מגבלות תקציביות, אין להכיר בכל ילד בעל צרכים מיוחדים כ"ילד נכה" הזכאי לגמלת נכות. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי אישר בתגובתו, כי הוא אכן שינה ממדיניותו הקודמת, ולפיה ניתנה בעבר הכרה לילדים הלוקים בליקויי הרצף האוטיסטי כזכאים לגמלאות האמורות. הוא הוסיף, כי הניסיון מלמד כי לא כל הילדים המאובחנים כלוקים בליקויי הרצף האוטיסטי, הם בעלי נכות הדומה למצבם של ילדים אוטיסטיים, ולכן הכרה אוטומטית בזכאות לגמלה של בעלי נכות כזו אינה במקומה.

בהמשך של אותה שנה, ניתן צו ביניים בהסכמת המוסד לביטוח לאומי, לפיו עד להכרעה בעתירה לא ייזום המוסד לביטוח לאומי בדיקות והערכות חדשות לגבי ילדים שזכאותם לגמלה הוכרה בעבר על פי המדיניות הקודמת, וזאת, גם אם הגיע מועד המעקב השגרתי שלהם. בהמשך, הובהר בצו הביניים כי כל ילד אשר אובחן כסובל מליקויי הרצף האוטיסטי יהיה זכאי לגמלה המוענקת מתוקף תקנות הביטוח הלאומי לילדים אוטיסטיים. עם זאת, הובהר, כי המשיב יהיה רשאי לערוך בדיקות מטעמו לצורך איבחון מצבו של הילד, ולא יהיה חייב לאמץ ממצאי איבחון שיוגשו לו מטעם מבקש הגמלה. צווי הביניים הללו בוטלו עם הינתן צו מוחלט במובן זה שהמוסד לביטוח לאומי מאמץ את דו"ח ועדת שטיינברג, על מסקנותיו ועל המלצותיו. בכלל זה, מודגשת קביעתה העיקרית של ועדת שטיינברג לפיה ילדים הסובלים מליקויי הרצף האוטיסטי הם "ילדים במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לאוטיזם", כמשמעות המונח לצורכי קבלת קצבאות נכות שונות מתוקף תקנות הביטוח הלאומי תשנ"ח-1998.[1]

בחודש מאי 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג ועדת מומחים בראשות הפרופסור אברהם שטיינברג שתפקידה לדון בפן המקצועי של הסוגיות המועלות בעתירה. כתב המינוי הסמיך את הוועדה להערכת הרצף האוטיסטי לצורכי גמלה מהביטוח הלאומי לבחון שאלות שונות, ובין היתר את השאלה העומדת במוקד עתירה זו: "האם ילדים הסובלים מלקות הרצף האוטיסטי (PDD או ASD, לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר) הם במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לילד הסובל מאוטיזם?" כמו כן, התבקשה הוועדה לחוות דעתה באשר למבחנים שיש לערוך לשם אבחון ילדים הסובלים מליקויים כאמור, ובאשר לאפשרות להעניק להם גמלה באופן מדורג, בהתאם לממצאים שייקבעו באותם מבחנים.[1]

מסקנותיה של הוועדה היו כי התקנה "כוללת בצורה ברורה את כל הרצף האוטיסטי, היינו PDD או ASD לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר". עוד המליצה הוועדה, כי לילדים עד גיל 7 שאובחנו כסובלים מליקויי הרצף האוטיסטי תוענק גמלה מלאה. לעומת זאת, ביחס לילדים בגילאי 7 ומעלה, המליצה הוועדה להעניק להם גמלה באופן מדורג, בהתאם לחומרת ההפרעה התפקודית בה הם לוקים, וללא קשר לאבחנה הספציפית בתוך הרצף האוטיסטי. דוח הוועדה הוסיף ופירט את מסקנות הוועדה גם בעניין יכולת האבחון ומידת הדיוק באבחון המאפיינים האמורים בגילאים שונים, ומתייחס למבחנים שיש לערוך לשם אבחון נכון של מאפיינים אלו.[1]

במאי 2009 אימץ המוסד לביטוח לאומי את דוח ועדת שטיינברג ומסקנותיו, לרבות קביעת הוועדה בדבר האופן הנכון והראוי לאבחן ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. המוסד לביטוח לאומי הביע הסכמה למתן צו מוחלט בעתירה, אשר יעגן מסקנות אלה בצו אופרטיבי. כמו כן, הוא ביקש כי יעוגנו בצו זה גם הנהלים שהוא גיבש כחלק מיישום והטמעת מסקנות הוועדה, על פי הפרשנות שהוא נתן להן. אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון התנגדו לאימוץ הנהלים כמבוקש, בטענה כי תוכנם אינו מתיישב עם מסקנות הוועדה והמלצותיה.[1]

ביולי 2009 קבע בית המשפט העליון בפסק דין 7879/09, כי יש מקום לעגן בצו את מסקנות והמלצות ועדת שטיינברג, אשר שני הצדדים מבקשים לאמצן, אך אין מקום לעגן בצו את הנהלים שגיבש המוסד לביטוח לאומי לצורך אבחון ילד כלוקה ברצף אוטיסטי מהטעם הבא: הנושא הבסיסי במחלוקת בעתירה זו מתייחס לפרשנותן של תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998, ותחולתו של המונח "ילד הסובל מאוטיזם או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לליקויים האמורים" על ילדים אוטיסטים. מוקד העתירה איננו בהליכי האבחון שנועדו לאבחן ילד כסובל מליקוי של רצף אוטיסטי. ועדת שטיינברג קבעה את העיקרון כי מי שלוקה ברצף אוטיסטי עונה על דרישת התקנות וזכאי לגמלה. עיקרון זה - הנטען על ידי אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון ומוסכם גם על המוסד לבטוח לאומי - הוא שצריך להיכלל בצו המוחלט. לעומת זאת, דרכי האבחון ושיטות האבחון, והנהלים שגיבש המוסד בעניין זה, אינם חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה, והם כלל לא עמדו לדיון ולבירור במסגרתה. משכך, אין בסיס מוסכם להכללת נוהלי המוסד בעניין דרכי האבחון במסגרת הצו המוחלט.[1][25]

בפברואר 2011, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי זימון להמשך קביעת הזכאות לגמלת ילד נכה במקרה של קביעת זכאות זמנית מעת הוצאת צווי הביניים על ידי בג"ץ ועד ליום ל-19 ביולי 2009,[ד] נחשב כבדיקה מחדש על פי התקנות, ובדיקה מחודשת היא מנוגדת להתחייבות שנתן המוסד לביטוח לאומי לבג"ץ, שלא יבדוק מחדש בתקופת צווי הביניים.[1][17]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, אזרחי ישראל המאובחנים על הרצף האוטיסטי זכאים לקצבת נכות אשר משולמת מדי חודש על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ענף נכות שלו לכלל הנכים בישראל.

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורים לילדים עם חשד לתסמיני אוטיזם מופנים אל רופא ילדים, על הרופא להפנות אותם למכון להתפתחות הילד או לגוף אבחון מוכר אחר ושם נערכים על ידי צוות מומחים בדיקות ואבחונים רב מקצועיים לצורך קביעת אוטיזם. לאחר שהילד אובחן כאוטיסט, המשפחה יכולה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריה בבקשה כי הילד יוכר כאוטיסט על ידי השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. במסגרת זו נקבעת מידת הזכאות לקבלת שירותיה (לצמיתות או באופן זמני).[26]

ילדים מגיל 91 ימים עד גיל 18 שנים ו-3 חודשים שאובחנו על הרצף האוטיסטי זכאים לגמלה בשיעור 100% (3,295 ש"ח, נכון לשנת 2023). החל מגיל שלוש, ילדים שתלויים לחלוטין בעזרת הזולת זכאים לגמלה בשיעור 188% (6,194 ש"ח, נכון ל-2023), ומי שתלויים לחלוטין במידה רבה במיוחד בעזרת הזולת זכאים לגמלה בשיעור 235% (7,873 ש"ל, נכון ל-2023).[27]

משפחה שיש בה שני ילדים או יותר זכאים לגמלת ילד נכה, תהיה זכאית לגמלה בשיעור מוגדל של 50% מאחוזי הזכאות עבור כל אחד מהילדים.[27]

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטיסט אשר הגיע לגיל 18 ו-3 חודשים זכאי לקצבת נכות כללית בהתאם לקביעת נכות רפואית וקביעת דרגת אי כושר הנקבעת על ידי ועדה מטעם משרד הרווחה.[27] אנשים מעל גיל 18 שלא אובחנו כאוטיסטים בצעירותם, לא זכאים להשתתפות של קופות החולים במימון האבחון בבגרותם. על מנת לעבור אבחון אוטיזם לאחר גיל 18, נדרש אדם לקבל חוות דעת רשמית מפסיכולוג ומפסיכיאטר.[28]

שיעור אחוזי הזכאים האוטיסטים לקצבת נכות בקרב כלל הזכאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2016 היו בישראל כ-15 אלף ילדים אוטיסטים בעלי זכאות לקצבת נכות מביטוח לאומי אשר היוו כ-29% מכלל הילדים שזכאים לקצבה.

בסוף 2018 היו בישראל 17,687 ילדים אוטיסטים בעלי זכאות לקצבה.

בסוף 2021 היו בישראל כ-34 אלף ילדים אוטיסטים בעלי זכאות לקצבה אשר היוו כ-39% מכלל הילדים הזכאים לקצבה.

גיוס אוטיסטים לצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הסיום של מחזור א' של תוכנית "תתקדמו" בלטרון

נערים ונערות המאובחנים כאוטיסטים זכאים לפטור משירות החובה בצה"ל[ה] ככלל הנערים המקבלים קצבת נכות בשיעור של 100%. ברוב המקרים נדרש הנער להתייצב בלשכת הגיוס למעט מקרים בהם המוסד לביטוח לאומי העביר את פרטיו הרפואיים לצה"ל לפני הגיעו לגיל 16 (הגיל בו נשלח הצו ראשון למלש"בים).[29]

עם זאת, רבים מהאוטיסטים בחרו במהלך השנים להתנדב בצה"ל על אף הפטור ובנובמבר 2020 החלה לפעול תוכנית "תתקדמו" אשר מאפשרת לצעירים אוטיסטים בתפקוד גבוה להתגייס לצה"ל תחת פרופיל 64 או 45.[30][31] כיום צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים כשבסוף שנת 2020 שירתו בצה"ל כ-200 אוטיסטים בשירות סדיר ובסוף שנת 2021 כ-500 אוטיסטים.[32] בנובמבר 2022, שלושה חיילים על הרצף האוטיסטי יצאו לקורס קצינים לראשונה בתולדות צה"ל.[33][34][35]

התנדבות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף ל"תתקדמו" קיימות מספר תוכניות שמטרתן לסייע לאוטיסטים הרוצים להתנדב בצה"ל:

  • "חיבורים" - תוכנית מטעם עמותת אפ"י בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה המסייעת לצעירים אוטיסטים להתנדב בצה"ל.[29][36][37]
  • "רואים רחוק" - תוכנית מטעם מעבר לאופק, הקריה האקדמית אונו וקרנות המיועדת להכשיר צעירים למקצועות נדרשים בצה"ל בהם יש לאוטיסטים יתרון יחסי.[29][30][38][39][40][41]
  • "אבני דרך לחיים" - תוכנית המיועדת לצעירים אשר קיבלו פטור מצה"ל על סעיף נפשי ומסייעת להם להתנדב בצה"ל.[30][39][37]
  • "תורמים במדים" - תוכנית מטעם עמותת גוונים המיועדת לצעירים אשר קיבלו פטור מצה"ל על סעיף נפשי ומסייעת להם להתנדב בצה"ל.[42][39][30]
  • "צעד קדימה" - תוכנית שיצרו אנשי מערך הגיוס של צה"ל לשעבר מטעם עמותת צעד קדימה לשילוב צעירים בעלי צרכים מיוחדים בהתנדבות בצה"ל[43][39]
  • "שיבולים" - תוכנית המסייעת לצעירים עם מגבלות להשתלב במכינות הקדם צבאיות.[29][39]

שירות לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, מספר עמותות מציעות סיוע לאוטיסטים להשתלב במסגרת תוכנית השירות הלאומי.

  • "משלבים" - תוכנית המאפשרת לצעירים עם מוגבלויות שונות להשתלב במסגרת השירות הלאומי.[44]
  • "האגודה להתנדבות" - תוכנית המאפשרת לצעירים אוטיסטים להשתלב במסגרת השירות הלאומי.[44]

אלימות נגד אוטיסטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אלימות נגד אנשים עם מוגבלות

במהלך השנים תועדו מספר אירועים של התעללות באוטיסטים, שחלקם אף הסתיימו במותו של האוטיסט (כמו במקרה של איאד אל-חלאק).[45][46][47][48][49][50][51] החוק המרכזי הבא לתת מענה לתופעה של אלימות, התעללות והזנחה של אנשים עם מוגבלות ובכללם אוטיסטים הוא חוק חובת הדיווח המהווה חלק מחוק העונשין ומחייב דיווח על פגיעה בחסר ישע.

אוטיזם בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תוכניות טלוויזיה ישראליות בחרו לשלב בתוכן דמויות אוטיסטיות ביניהן סדרת הדרמה הקומית על הספקטרום, סדרת הדרמה פלפלים צהובים, מלאך של אמא וכן מספר פרקים בתוכניות מציאות כגון סליחה על השאלה, כאן מקשיבים ואחד ממאה.

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019, הוקמה להקה ישראלית בשם "funky shunky", הלהקה היחידה בארץ שכל חבריה מצהירים על עצמם שהם על הספקטרום האוטיסטי.[52][53][54][55]

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, הוציאה הסופרת רבקה בן-דוד את ספרה "כלנית בעמק הגרוטאות", אשר מהווה סיפור אוטוביוגרפי על תלאותיה של ילדה בעלת תסמונת אספרגר, בישראל של שנות ה-60.[56][57]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגית בלומרוזן-סלע, האוטיסטים שבינינו, רסלינג, 2023

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה, ב-1968 הגדיר מדריך האבחון 2-DSM את האוטיזם בתור: "סכיזופרניה של הילדות"
  2. ^ 19 ביולי 2009 הוא היום בו פסק בית המשפט העליון לעגן בצו את מסקנות ההחלטה
  3. ^ באשכול 10 קיים מיעוט נתונים יחסי ושיעור מעט נמוך יותר של מקבלי קצבאות בעילה זו
  4. ^ 19 ביולי 2009 הוא היום בו פסק בית המשפט העליון לעגן בצו את מסקנות ההחלטה
  5. ^ לאחר שהמידע הרפואי מועבר אל צה"ל מהביטוח הלאומי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 היסטוריה של אוטיזם בישראל ובעולם, באתר www.abiliko.co.il
  2. ^ דיאנה לרנר, מרכז טיפול לילדים שקועים בהזיות, מעריב, 12 בינואר 1970
  3. ^ שמעון פינס, הטיפול ב"תל השומר" - בתנאים קשים אך בשיטות חדשניות, דבר, 22 באפריל 1970
  4. ^ למרכז לילדים אוטיסטים, מעריב, 16 בינואר 1970
  5. ^ נאוה איזין, הילדים האחרים, דבר, 13 במאי 1974
  6. ^ פגישת אגודת אלו"ט, דבר, 22 בדצמבר 1974
  7. ^ מי אנחנו?, באתר עמותת שק"ל
  8. ^ שק"ל - שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלויות - IsraelGives.org - Donate to any Charity in Israel, באתר www.israeltoremet.org
  9. ^ עליזה ולך, לא עוד דחויים, דבר, 8 בפברואר 1978
  10. ^ נורמן דוידג', המוח הגמיש: סיפורים מקו החזית של חקר המוח, כתר, 2009, עמ' 54-52, 63-61, 91-84
  11. ^ admin, Mifne Intervention Program, Mifne USA (באנגלית)
  12. ^ The Mifne Centre – Transforming Autism (באנגלית)
  13. ^ TEDx Talks, The beautiful reality of autism | Guy Shahar | TEDxWandsworth, נבדק ב-2019-02-04
  14. ^ לילי אבירי, ד"ר רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים 2011,חלק ה': אנשים עם אוטיזם (עמ' 557), באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ‏אוקטובר 2012
  15. ^ אני, איש הספקטרום, באתר www.haayal.co.il
  16. ^ ראיון לקראת כנס אפ"י עם כתוביות בעברית, סרטון בערוץ "Ronen Gil", באתר יוטיוב (אורך: 06:50)
  17. ^ 1 2 פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 29086-09-10 מיום 8/2/2011
  18. ^ Meiri, G., Dinstein, I., Michaelowski, A., Flusser, H., Ilan, M., Faroy, M., ... & Menashe, I. (2017). Brief report: the negev hospital-university-based (HUB) autism database. Journal of Autism and Developmental Disorders, 47(9), 2918-2926.
  19. ^ Dinstein, I., Arazi, A., Golan, H. M., Koller, J., Elliott, E., Gozes, I., ... & Meiri, G. (2020). The National Autism Database of Israel: a Resource for Studying Autism Risk Factors, Biomarkers, Outcome Measures, and Treatment Efficacy. Journal of Molecular Neuroscience, 70(9), 1303-1312
  20. ^ שכיחות האוטיזם באוכלוסייה בישראל ומס'המקרים המאובחנים מדי שנה, באתר מכבי שירותי בריאות
  21. ^ 1 2 3 4 לילי אבירי, רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011
  22. ^ מספר המאובחנים עם אוטיזם בישראל זינק פי שלושה בעשור האחרון | דוקטורס אונלי Doctors Only, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only, ‏1 במרץ 2017
  23. ^ אודי הלר, אוטיסטים מן המניין. שוויון אזרחי כתנאי לביטחון לאומי, באתר ynet, 19 בדצמבר 2021
  24. ^ 1 2 הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, דו"ח ביניים ליום 23 ליוני 2013, עמ' 10
  25. ^ פסק דין 7879/09 מיום 19/07/2009
  26. ^ לילי אבירי, ד"ר רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים 2011,חלק ה': אנשים עם אוטיזם (עמ' 558), באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ‏אוקטובר 2012
  27. ^ 1 2 3 גמלת ילד נכה לילדים אוטיסטים, באתר כל זכות
  28. ^ היכן ניתן לבצע אבחון אוטיזם (תקשורת) למבוגרים? - בטיפולנט, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  29. ^ 1 2 3 4 שירות צבאי - אלוט, באתר אלוט, ‏5 ביוני 2013
  30. ^ 1 2 3 4 ההשוואה בין מסלולי השירות האפשריים לצעירים על רצף האוטיזם, באתר מתגייסים
  31. ^ שירות בצה"ל לצעירים עם אספרגר ועל רצף האוטיזם, באתר כל זכות
  32. ^ מעין מנלה, כנס הגיוון בהייטק"צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים, זה גיים צ'יינג'ר", באתר כלכליסט, 29 בינואר 2023
  33. ^ קורין אלבז-אלוש, היסטוריה בצה"ל: 3 חיילים על הרצף האוטיסטי יצאו לקורס קצינים, באתר ynet, 2 בדצמבר 2022
  34. ^ היסטוריה: 3 חיילים אוטיסטים יוצאים לקורס קצינים | שווים, באתר שווים, ‏3 באוקטובר 2022
  35. ^ שלושה אוטיסטים יוצאים לקורס קצינים. לא, זו לא בדיחה. הקשיבו לראיון עם מפקדת הפלוגה, סרטון בערוץ "תתקדמו. התוכנית הלאומית לקידום אוטיסטים בצה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:52)
  36. ^ חיבורים - הכנה לצבא לצעירים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה - חיבורים, באתר חיבורים, ‏4 ביולי 2019
  37. ^ 1 2 שירות צבאי - אבני דרך לחיים, באתר אבני דרך לחיים, ‏1 באפריל 2017
  38. ^ דף הבית, באתר roimrachok (באנגלית)
  39. ^ 1 2 3 4 5 תכנית חיילים - אבני דרך לחיים, באתר אבני דרך לחיים, ‏2 בפברואר 2017
  40. ^ "רואים רחוק"- הכשרה מקצועית לצעירים על הרצף האוטיסטי לתפקידים בצה"ל ובשוק האזרחי, באתר כל זכות
  41. ^ מקצועות, באתר roimrachok (באנגלית)
  42. ^ Your name, תורמים במדים, באתר פרויקט משלבים - עמותת גוונים
  43. ^ צו ראשון לבעלי צרכים מיוחדים :: צעד קדימה, באתר www.stepforward.co.il
  44. ^ 1 2 התנדבות אוטיסטים לשירות לאומי-אזרחי, באתר כל זכות
  45. ^ גילה פייסחוב, "כולם צעקו הוא חינוך מיוחד, תעזבו אותו. אבל הם היו אטומים", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 26 במאי 2019
  46. ^ אתר למנויים בלבד לי ירון, הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל, באתר הארץ, 22 באפריל 2016
  47. ^ אתר למנויים בלבד לי ירון, אלו"ט לאב שבנו המאומץ מת במוסד של העמותה: "אם הבן שלך היה בחיים הוא היה מתבייש בך", באתר הארץ, 6 באפריל 2016
  48. ^ חסן שעלאן ונינה פוקס, משפחתו של האוטיסט שנורה למוות: "קל ללחוץ על ההדק ולפגוע בערבים", באתר ynet, 30 במאי 2020
  49. ^ מזעזע: שוטרים מכים עד זוב דם ילד אוטיסט בירושלים. צפו, באתר "סרוגים", 23 במאי 2019
  50. ^ אודי הלר, "הצעת חוק: כרטיס לכל אוטיסט", באתר ynet, 30 ביוני 2020
  51. ^ נינה פוקס, "נסגר תיק תקיפת אוטיסט, אימו זועמת: "הוא היה פשוט מסכן, טרף קל", באתר ynet, 5 בספטמבר 2019
  52. ^ אין כותב, דף הפייסבוק הרשמי של funcky shunky, בו אסף מרקוביץ מופיע בתמונת הנושא של הדף, באתר מהאתר פייסבוק, ‏עדכני ל-8.7.2020
  53. ^ מאת הדף הרשמי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פוסט מאת הנ"ל על להקת funky shunky שמאזכר את חן גרשוני ואסף מרקוביץ, באתר מהאתר פייסבוק, ‏18.11.2019
  54. ^ לא ידוע, דף תוכנית הכנס "כנס לציון היום הבינלאומי לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות", בו מצוינת להקת funcky shunky כחלק מהכנס וחן גרשוני ואסף מרקוביץ מופיעים שם כחברי הלהקה, באתר מהאתר של משרד המשפטים, ‏1.12.2019 (לפי ה-URL)
  55. ^ לא ידוע, התוכנית המלאה של הכנס לשיוויון זכויות של אנשים עם מוגבלויות, גם בה מצוינת להקת funcky shunky, כאשר חן גרשוני הוא על הכלים האתניים, אסף מרקוביץ על התופים, ועמרי בזלט על הגיטרה בס, באתר מהאתר של המכון הישראלי להנגשה קוגניטבית, ‏26.12.2019 (לפי ה-URL)
  56. ^ כלנית בעמק הגרוטאות - רבקה בן דוד, באתר www.e-vrit.co.il
  57. ^ תיאוריית השעיר לעזאזל, באתר אימגו מגזין מאמרים (באנגלית)
אוטיזם
מאפיינים ומיומנויות הקשורים לאוטיזם חשחוש • מיקוד יתר • אקולליה • אידיוסינקרטיה • ליקוי בתפקודים הניהוליים • הצפה חושית • מלטדאון אוטיסטי • שאטדאון אוטיסטי • שחיקה אוטיסטית • תחום עניין אוטיסטי • הליכה על קצות האצבעות • הפרעה לעיבוד התחושתי • אלקסיתימיה • דיספרקסיה • אילמות סלקטיבית • סטראוטיפיות • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • היפרלקסיה
אבחנות שבוטלו ואוחדו עם הספקטרום האוטיסטי תסמונת אספרגר • PDD-NOS • הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית
מונחים הקשורים לאוטיזם מגוון נוירולוגי • נוירוטיפיקליות • בעיית האמפתיה הכפולה • תרבות אוטיסטית • קהילה אוטיסטית • אוטיזם בישראל • הפרעה נוירו-התפתחותית • תאוריית האם הקרה
תופעות נלוות לאוטיזם סינסתזיה • הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה • מוגבלות שכלית התפתחותית
טיפול
גישות פסיכו-חינוכיות ריפוי בעיסוק • קלינאות תקשורת • תקשורת תומכת וחליפית • פסיכותרפיה התנהגותית • ניתוח התנהגות יישומי
גישות משלימות טיפול בעזרת בעלי חיים • טיפול באמנויות • טיפול במוזיקה • רכיבה טיפולית
חוקרים בתחום ליאו קנר • הנס אספרגר • גרוניה סוחרבה • ברונו בטלהיים • אויגן בלוילר • לורנה וינג
פעילי זכויות אוטיסטים ארי נאמן • ג'ים סינקלייר • דונה ויליאמס • טמפל גרנדין • דון פרינס-יוז
מועדים יום המודעות העולמי לאוטיזם • חג האוטיסטים הבין-לאומי
ארגונים ועמותות קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל • אספים לחופש • אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם • אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם • תתקדמו • האגודה למדע בטיפול באוטיזם • המרכז הלאומי לחקר אוטיזם • מרכז מפנה • רשת האוטיסטים הבין-לאומית • רשת הייצוג העצמי האוטיסטית • תנועת הזכויות האוטיסטית • שלוה (ארגון) • שק"ל • אקים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוטיזם_בישראל&oldid=38317323"