אוטקם
אוטקם ב-2010 | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 1,800 |
מדינה | צרפת |
מיקום | צרפת |
רכס הרים | הרי הפירנאים |
מסלול ההעפלה הקל | כביש |
שיפוע כביש מרבי | 10% |
קואורדינטות | 42°58′20″N 0°00′29″W / 42.972222°N 0.008056°W |
אוטקם[1] (בצרפתית: Hautacam) הוא אתר סקי בהרי הפירנאים הצרפתיים, רכס רכס הרים המפריד את חצי האי האיברי מאירופה ומהווה גבול בין ספרד לצרפת, כ-200 קילומטרים מדרום-מערב לטולוז בחבל מידי-פירנה. בענף אופני הכביש, הטיפוס לאוטקם נחשב מהטיפוסים הקשים ביותר, ולכן רוכבי תחרות הטור דה פראנס מטפסים לפסגתו מפעם לפעם (נכון ל-2019, טיפסו על ההר 5 פעמים, בפעם האחרונה ב-2014)[2].
מרוצי אופני כביש
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור הטיפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קטע הטיפוס מתחיל בעירייה הקטנה ארז'לס גזוסט (Argelès-Gazost) בת כ-3,000 התושבים שלמרגלות רכס ההפירנאים (ברום של 465 מטרים), כשמשם עולה דרך באורך כ-17.3 קילומטרים עד לכ-1,635 מטרים מעל גובה פני הים. הטיפוס המצטבר הוא כ-1,200 מטרים עם שיפוע ממוצע של 6.8% (שיפוע מקסימלי של 10%)[3]. בטור דה פראנס ב-2008 ו-2014 טיפסו רוכבי הטור דה פראנס עד לרום מרבי של 1,520 מטרים, ובשנים שלפני עד לגובה של 1,560 מטרים. הסיבה לכך היא שהטור דה פראנס מתחיל את הטיפוס בארוס ארבוקס (Ayros-Arbouix), ממנה יוצאת דרך באורך 13.6 קילומטרים עם שיפוע ממוצע של 7.8%.
בטור דה פראנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1994 טיפס הטור דה פראנס לראשונה על ההר בקטע ה-11 שהסתיים על האוטקם, וניצח בו הרוכב הצרפתי לוק לבאן (Luc Leblanc) לאחר 6:58:04 שעות רכיבה[4]. מאז 1994 הטור טיפס את האוטקם ארבע פעמים נוספות, בפעם האחרונה ב-2014 בסיומו של קטע 18, אותו ניצח הרוכב האיטלקי וינצ'נצו ניבאלי מקבוצת אסטנה, שגם זכה בטור באותה שנה (זוכה הוואלטה אספניה והג'ירו ד'איטליה במהלך קריירת הרכיבה).
בטיפוס על אוטקם בקטע ה-10 של הטור בשנת 2000 זכה בחולצה הצהובה (מוביל המירוץ הכללי) הרוכב האמריקאי לאנס ארמסטרונג, אותה המשיך להחזיק עד הסיום בפריז (תואר שנשלל ממנו ב-2012 עקש שימוש בסמים וסימום שיטתי של חברי קבוצתו). את הקטע, שנערך בתנאי מזג אוויר קשים, רכב אמסטרונג לבדו בחצי השעה האחרונה של המירוץ עד לפסגה, כשהוא מותיר את יריבו העיקרי יאן אולריך, לשעבר אלוף העולם במרוצים נגד השעון, אלוף אולימפי ומנצח הטור ב-1997 מאחוריו[5]. את הקטע ניצח הרוכב הבסקי חוויאר אוטצ'ואה (Javier Otxoa), היחיד שהצליח "לשרוד" בקבוצת הבריחה עד הסיום.
טבלת מנצחי הקטעים שהסתיימו על פסגת האוטקם
שנה | קטע | מנצח הקטע | מרחק | קטגוריית טיפוס | מנצח הקטע | מוביל המירוץ בדירוג הכללי |
---|---|---|---|---|---|---|
1994 | 11 | קאור | 263.5 | HC ("לא מדורג", הקשה ביותר) | לוק לבלאן | מיגל אינדוראין[6] |
1996 | 16 | אז'ן | 199 | HC | ביארן ריס | ביארן ריס |
2000 | 10 | דקס | 205 | HC | חוויאר אוטצ'ואה | |
2008 | 10 | פו | 156 | HC | חואן חוסה קובו | קאדל אוונס[8] |
2014 | 18 | פו | 145.5 | HC | וינצ'נצו ניבאלי | וינצ'נצו ניבאלי |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אוטקם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביטוי השם בצרפתית, אתר פורבו
- ^ מנצחי קטעי הטיפוס על האוטקם בטור דה פראנס ופרופיל הטיפוס מ-2014, מתוך אתר ledicodutour.com, (בצרפתית)
- ^ מידע על הטיפוס, מתוך אתר climbbybike.com (באנגלית)
- ^ רשימת המנצחים בקטע 11 בשנת 1994 בטור דה פראנס, מתוך האתר memoire-du-cyclisme.net (בצרפתית)
- ^ קטע 10 בטור 2000, מתוך youtube.com (בספרדית)
- ^ אלוף העולם נגד שעון ב-1995 ואלוף אולימפי באטלנטה 1996
- ^ נשלל ב-2012 עקב שימוש בסמים ספורטיביים
- ^ אלוף העולם ב-2009