אויגן פון קהלר

אויגן פון קהלר
Eugen von Kahler
לידה	6 בינואר 1882; פראג
פטירה	13 בדצמבר 1911 (בגיל 29); פראג
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות יפה, מינכן
זרם באמנות	אקספרסיוניזם

אויגן פון קהלר (במקור קוהן (כהן), בגרמנית: Eugen von Kahler;‏ 6 בינואר 1882 – 13 בדצמבר 1911) היה צייר, גרפיקאי ומשורר דובר גרמנית, ממוצא יהודי. עבודתו מיוחסת לאקספרסיוניזם.

ביוגרפיה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אויגן קהלר, שמשפחתו התעשייתית העשירה שינתה את שמה מקאהן לקהלר בשנת 1894. אויגן למד אצל היינריך קניר בין 1901 ל-1905 ואצל פרנץ פון שטוק באקדמיה לאמנות במינכן. סטודנטים עמיתים היו רודולף לוי והנס פורמן. הוא גם קיבל שיעורים פרטיים מהוגו פון הברמן. קהלר סבל משחפת מאז שנת 1900, מה שגרם לשהות שונות בבתי הבראה.

באביב 1907 עבר קהלר קורסים בציור עירום בבית ספר פרטי לציור בפריז וביקר במוזיאונים בעיר כמו הלובר. בבית הקפה דו דום פגש אמנים כמו פרידריך אהלרס-הסטרמן (אנ'), אוסקר מול, ז'ול פסקין, אליזבת אפשטיין וסוניה טרק והשתתף בתערוכות בסלון ד'אוטומן ובסלון האינדיפנדנטים.

בגלל מחלת הריאות שלו, הוא שהה באקלים החם של מצרים מאמצע ינואר ועד סוף מרץ 1908. בתחילת דצמבר 1909 ערך את נסיעתו הראשונה לתוניס ולאלג'יר, שנמשכה עד לאביב 1910. הטיולים עוררו בו השראה לנושאים אוריינטליים.

ממאי עד סוף אוגוסט 1910 שהה אויגן קהלר בלונדון; בספטמבר חזר להתגורר במינכן, והציג כמה עבודות בתערוכה. ב־8 באוגוסט 1911 אביו קיבל תואר אבירות בזכות שירותיו בתחומי התרבות והכלכלה בבוהמיה, וכל בני המשפחה קיבלו תואר אביר. באוקטובר, נערכה תערוכת היחיד הראשונה של קהלר התקיימה בגלריה המודרנית של היינריך תנהאוזר במינכן.^[1]

ב־13 בדצמבר 1911 נכנע אויגן פון קהלר, היה בן פחות מגיל שלושים שנה, למחלתו הקשה ונקבר בבית העלמין היהודי בפראג.

הוא הותיר אחריו ציורי שמן רבים, צבעי מים, רישומים ותחריטים.^[2] בן דודו וחברו, הסופר אריך פון קהלר, דאג לעיזבונו של האמן. לאחר מותו של אויגן פון קהלר, נמצא מספר רב של שירים שהתפרסמו על ידי חבריו בשנת 1914.^[3]

כמה ימים לאחר מותו של קהלר, ב־18 בדצמבר 1911, נפתחה במינכן התערוכה הראשונה של קבוצת האמנים "דר בלאוה רייטר" (הרוכב הכחול) בה הוצגו שתי עבודותיו של קהלר לאחר מותו.

וסילי קנדינסקי כתב הספד על עמיתו שנפטר מוקדם, שהודפס באלמנך "דר בלאוה רייטר" במאי 1912, יחד עם שתי רפרודוקציות של תמונות האמן.