לדלג לתוכן

אוי אלוהים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוי אלוהים
שחקני המחזה: נורמן עיסא, ריקי בליך, יואב רוזנברג
שחקני המחזה: נורמן עיסא, ריקי בליך, יואב רוזנברג
בימוי מתן דרעי בדש
הפקה תיאטרון הבימה
כתיבה ענת גוב
דמויות אלוהים, אלה, ליאור
מוזיקה איתמר גרוס
מקום ההתרחשות חדר טיפולים של פסיכולוגית
תקופת ההתרחשות המאה ה-21
מדינה ישראלישראל
סוגה קומדיה
משך ההצגה 80 דקות
שפה עברית

אוי אלוהים הוא מחזה פרי עטה של המחזאית הישראלית ענת גוב.[1] המחזה, המוגדר כקומדיה שמימית המשלבת אלמנטים של פנטזיה ודרמה פסיכולוגית, נחשב לאחת היצירות המשפיעות והמצליחות בדרמה הישראלית המודרנית. עלילתו מפגישה בין פסיכולוגית ארצית לבין בורא עולם השרוי במשבר קיומי, תוך בחינת יחסי הגומלין בין האדם לאלוהיו.[2] המחזה הועלה לראשונה בשנת 2008, ובימים אלו (2026) מוצגת הפקה חדשה שלו בהתיאטרון הלאומי הבימה.[3]

גיבורת המחזה היא אלה, פסיכולוגית בת 42 ואם חד-הורית המגדלת את בנה ליאור, הנמצא על הרצף האוטיסטי. חייה משתנים כאשר היא מקבלת פנייה דחופה ממר מטופל מסתורי המזדהה בתחילה תחת האות א'. עם כניסתו לקליניקה, מתברר כי המטופל הוא אלוהים בכבודו ובעצמו, הסובל מדיכאון קליני עמוק ואכזבה עמוקה מהאנושות וממפעל חייו. אלוהים מביע רצון לשים קץ לאנושות כולה בעקבות האלימות והחורבן שיוצרים בני האדם. בפני אלה ניצבת שעה טיפולית אחת בלבד, שבה היא נדרשת לגייס את מיטב כליה המקצועיים והאנושיים כדי לשנות את דעתו של האל ולמנוע את קץ העולם.[4]

היסטוריית הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת הבכורה העולמית של המחזה התקיימה בשנת 2008 בתיאטרון הקאמרי בתל אביב, בבימויה של עדנה מזי"א. בהמשך הועלה המחזה גם בתיאטרון החאן הירושלמי.[5] היצירה זכתה להצלחה בינלאומית יוצאת דופן ותורגמה לשפות רבות, ובהן אנגלית, גרמנית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, פולנית, רוסית, הולנדית ושוודית. לאורך השנים הועלו הפקות של המחזה בערים מרכזיות בעולם, וביניהן בואנוס איירס (2009, 2012), רומה (2011), לודז' (2014), סנט פטרסבורג (2015) וסאו פאולו (2015). המחזה הוצג גם באירוע "ישרא-דרמה" בשנת 2019 לחשיפת מחזאות מקומית בפני אנשי מקצוע מחו"ל.[6]

ההפקה בתיאטרון הבימה (2026)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיוני 2026, המחזה מוצג בתיאטרון הבימה באולם מסקין. ההצגה נמשכת כ-80 דקות ללא הפסקה, פורמט המגביר את תחושת הדחיפות של "השעה הטיפולית" המוצגת על הבמה.[7]

צוות אמנותי ושחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריקי בליך הפסיכולוגית, נורמן עיסא האלוהים

עיצוב ויוצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אדם קלר (תפאורה), איל דניאל (תאורה), דן נימרי (תלבושות), איתמר גרוס (מוזיקה), אביב הורוביץ (תנועה) וליאור רוכמן (ייעוץ קסמים).

ניתוח המחזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה בוחן שאלות תאולוגיות דרך היפוך תפקידים דרמטי; האל הכל-יכול מוצג כדמות פגיעה, קפריזית ונזקקת, בעוד האישה האנושית הופכת למצילת האנושות. הדיאלוג בקליניקה משמש כמיקרוקוסמוס של ההיסטוריה האנושית והמקראית, תוך שימוש בהומור שנון כדי לדון בסבל קיומי ובחמלה. הצגת אלוהים כדמות השרויה בדיכאון משקפת, על פי ניתוחים ביקורתיים, את חוסר האונים והחרדה הקיומית בחברה המודרנית.[6]

"זאת אהבה ! אה, שכחתי. זאת לא סתם אהבה, זאת ברית, נכון? ברית! אנחנו חותכים לבנים שלנו חתיכה מהזין בשבילך, ומה אנחנו מקבלים בתמורה -? את כל הזין ! !"

ההפקה בתיאטרון הבימה זכתה לדירוג ממוצע של 4.3 כוכבים בקרב הקהל והמבקרים. המשחק של נורמן עיסא ושל יתר הצוות זכה לשבחים על היכולת לשלב בין הקומדיה המושחזת לבין רגעי פאתוס ודרמה נוגעים ללב. המבקרים תיארו את ההפקה כ"ממתק תיאטרלי שנון" המצליח לשמור על רלוונטיות גם בחלוף כמעט שני עשורים מאז נכתב המחזה.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]