אוכלי רכיכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיית החלזונות עם חלזון.
עשרות קונכיות ריקות של לבנונית מפוזרות ב"שולחן אכילה" של מכרסם מדברי במכתש רמון. המכרסמים הם מן הטורפים העיקריים של הלבנונית.

אוכלי רכיכות (שם מדעי: Molluscivore) הוא מונח המתאר בעלי חיים הניזונים בעיקר מרכיכות שונות, כמו חלזונות, חשופיות, צדפות וסילוניות כמו תמנונים ודיונונים. חלק מהרכיכות חיות על היבשה (בעיקר ענף שבלולי יבשה) ואחרות (רובן של הרכיכות) חיות בימים או באגמים וגם בחופי הים וכך גם טורפיהם. הרכיכות נחשבות למזינות וערבות לחיך, ועשירות בחלבונים. על כן הן מהוות חלק מהתזונה של בעלי חיים רבים, בהם האדם. בשל מאפייניהן של הרכיכות פיתחו טורפיהן אסטרטגיות וטכניקות לציד יעיל שלהן.

האתגרים בציד וטריפת רכיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מיני הרכיכות הם בעלי חיים איטיים וחלקם אף נייחים, ולכן תפיסתם היא לרוב עניין קל. כדי להגן על עצמן נקטו הרכיכות במספר אסטרטגיות: התבצרות בקונכייה גירנית קשיחה, התחפרות בתוך הקרקע החול או הבוץ, הסוואה והגנה כימית באמצעות רעלנים או חומרים צורבים.

סוגים של אוכלי רכיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסרי חוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין חסרי החוליות הניזונים מרכיכות ישנם גחליליות היכולות להחליק לתוך גוף החילזון ולהרוג אותו. כך נוהגים גם מיני נמלים טורפות.

גם סרטנים אוכלים רכיכות ואצל חלקם הפגיעה בקונכייה נעשית בעזרת מכות השוברות אותה. כך עושים חסילוני גמל שלמה או סרטן Menippe mercenaria.

כוכבי ים ונחשוני ים הם מהטורפים המסוכנים ביותר לצדפות שונות, המסוגלות להריח אותו. כוכב הים תופס צדפה או רכיכה אחרת, כורך עליה את כל זרועותיו ומנסה בכח להתיש את השריר שלה. בעת הניצחון הוא שולף את הקיבה שלו ומעכל את הצדפה חיה.

חלזונות ימיים וכן תמנונים והנאוטילוסים תופסים רכיכות אחרות, שולפים איבר דמוי מקדחה או מקור ומתחילים לקדוח בקונכייה עד שנעשה בה חור. בתוך החור מינים רבים יכולים להחדיר ארס המשתק את בעליו. כך נוהג חלזון החרוט.

חולייתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדול מבין אוכלי הרכיכות הוא גם החיה הטורפת הגדולה בעולם - ראשתן גדול-ראש - שניזון מדיונונים גדולים כמו דיונון ענק ודיונון עצום. הוא מחפש אותם במעמקי הים וטורף אותם בעזרת לסתותיו הענקיות וכן בעזרת איבר התהודה שלו שמפעיל גלי קול חזקים היכולים להרוג את הדיונון. עם זאת הדיונון יכול לגרום לראשתן גדול-הראש לצלקות על פני גופו.

מיני יונקים ימיים מסוימים ניזונים בעיקר מצדפות ורכיכות. הניבתן משתמש בניביו העצומים כדי לשלוף אותם ממחבואם ולעקור את הקונכיות הקשות. לוטרת הים מוצאת צדפות, מניחה אותם על בטנה ושוברת את הצדפה על ידי הכאות נמרצות בין 2 אבנים. קופי הקפוצ'ין מטפלים בצדפות בדרכים דומות ולטורפים כמו הקוצן, החדף, פיל ים או אריה ים לסתות חזקות מספיק לפצח את השריון של מינים שונים. דוב הגריזלי מטפלים בצדפות באיטיות בעזרת כפות רגליהם העצומות שחודרות לשרירי הצדפה ומתישים אותה.

עופות מים הם גם ציידים מומחים של צדפות. השלצדף זכה לשמו עקב יכולותיו לנפץ את שרירי הקונכייה של הצדפה. דיית החלזונות, פשוק-המקור והארמוס בעלי מקור מכופף המצליח להיכנס לגוף החלזונות ולשלוף אותו בלי לפגוע בשריון. עופות רבים ממשפחת החרטומניים ניזונים בעיקר מצדפות וכך גם כמה שחפים, ברווזים, כפניים, יסעוריים ורליתיים. המין קיכלי רונן הורג חלזונות בעזרת מבנה חד, בו הוא שובר את שריונם.

מבין הזוחלים ניזונים מצדפות כמה תנינים, צבי ים, נחש בירית, בני משפחת הפריאטיניים וכמה לטאות כוח שוכנות ביצות.

מבין הדגים ישנם דגים כמו המורנה, דגי הזאב הנצרן והנפוחית שהם בעלי לסתות חזקות מספיק לפיצוח קונכיות. כמו כן מתבססים עליהם מיני הקברנוניים, האמנוניים, העקרבנוניים, החמנוניים, המוליתיים. דג חרב ודג השמש ניזונים מתמנונים ודיונונים שונים.

האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם הוא אוכל כל (אומניבור) וגם רכיכות נכללים בתזונה שלו. האדם צד ואוכל רכיכות מאז ימי קדם, הן רכיכות יבשתיות (כלומר: שבלולי יבשה דוגמת השבלול הרומי ושבלול הגינה שאף גודלו למאכל) והן רכיכות ימיות (כגון קלמארי או צדפות מאכל). במטבחים מסוימים, כגון המטבח הצרפתי, רכיכות נחשבות למעדן (למשל אסקרגו).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]