אולגה בקלנובה
 | |
| לידה |
19 באוגוסט 1896 (יוליאני) מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1974 (בגיל 78) ווה, שווייץ |
| מקום קבורה |
וו |
| מדינה |
ארצות הברית, ברית המועצות, האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות |
1914–1943 (כ־29 שנים) |
| בן או בת זוג |
Nicholas Soussanin |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אולגה ולדימירובנה בקלנובה (ברוסית: Ольга Владимировна Бакланова; 19 באוגוסט 1900 - 6 בספטמבר 1974[1][2][3]) או בקצרה אולגה בקלנובה (באנגלית: Olga Baclanova או Baklanova), הייתה שחקנית רוסייה, שהייתה לכוכבת בימי הסרט האילם. היא נודעה בכינוי "הנמרה הרוסייה" (Russian Tigress) וכיום היא ידועה בעיקר כמי שגילמה את התפקיד הראשי בסרט הפולחן "פריקס" (1932) בבימויו של טוד בראונינג, ובכיכובם של צוות שחקנים שהיו אמני קרקס שהופיעו במופעי שוליים. בשיא הקריירה שלה, הייתה ידועה בשם משפחתה בלבד: "בקלנובה".
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקלנובה נולדה במוסקבה, רוסיה,[2] כבתם של ולדימיר בקלנוף ואשתו אלכסנדרה,[2] שהייתה עצמה שחקנית בראשית הקולנוע הרוסי. אח שלה, גלב בקלנוב, היה גנרל בכיר בצבא האדום, אשר פיקד על דיוויזיות וגיס במהלך מלחמת העולם השנייה, זכה לעיטור "גיבור ברית המועצות" והשתתף במצעד הניצחון. בקלנובה למדה דרמה במכון צ'רניאבסקי,[2] לפני שהתקבלה ב-1912 לתיאטרון האמנותי של מוסקבה, מוסד התיאטרון היוקרתי. במהלך העשור הבא הופיעה בסרטים רוסיים, וכן הופיעה בהצגות תיאטרון רבות, ברוסיה ובסיבובי הופעות ברחבי העולם.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1925 ביקרה בקלנובה לראשונה בניו יורק, במהלך סיבוב ההופעות העולמי של המחזה הקלאסי "ליסיסטרטה", בהעלאת התיאטרון האמנותי של מוסקבה. שאר חברי להקת התיאטרון חזרו לרוסיה ב-1926, אך בקלנובה נשארה בארצות הברית כדי לנסות לפתח בה קריירה.[2] בשל המראה הייחודי שלה, ושיערה הבלונדיני, הצליחה בקלנובה תוך זמן קצר לבסס את עצמה בארצות הברית כשחקנית פופולרית בסרטים אילמים, וב-1928 זכתה להצלחה כבירה בסרטה The Docks of New York, בבימויו של יוזף פון שטרנברג. מאוחר יותר במהלך 1928 הופיעה בסרט The Man Who Laughs ("האיש שצחק");[4] יוצרי הקומיקס "באטמן" ביססו את מראה דמותו של "הג'וקר" על הדמות הראשית בסרט, שעל שמו הכותרת.
עם תחילת עידן הסרט המדבר, חוותה בקלנובה קושי, מאחר שהקהל לא הגיב היטב למבטא הרוסי הכבד שלה. היא לא הצליחה לזכות בליהוקים לתפקידים ראשיים, אלא רק לתפקידי משנה. הקריירה שלה הייתה לקראת דעיכה כאשר בשנת 1932 קיבלה הצעה לשחק את התפקיד הנשי הראשי בסרט "פריקס" (1932) בבימויו של טוד בראונינג, תפקידה של קלאופטרה, אמנית הקרקס המרשעת שנישאת לגמד ומרעילה אותו כדי לזכות בכספי הירושה שלו.[4] הסרט היה נתון לביקורת רחבה מאוד והיה לכישלון קופתי חרוץ; הוא הוקרן במשך תקופה קצרה לפני שהוסר מן האקרנים. רק לאחר 30 שנה זכה הסרט לעדנה, והיה לסרט פולחן. אולם הסרט לא הצליח להחיות מחדש את קריירת הקולנוע של בקלנובה, שהסתיימה ב-1943.
במשך עשר שנים החל מאמצע שנות ה-30 הופיעה בקלנובה בהופעות תיאטרון רבות בווסט אנד של לונדון ובניו יורק. ב-1943 היא הופיעה בהצגה "קלאודיה" בתיאטרון מור בסיאטל, וושינגטון.
סוף חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתה ממשחק השתקעה בווה בשווייץ, ושם מתה לאחר כמה שנים בשל בעיות בריאות, וייתכן שאף אלצהיימר.
כמה מסרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Czarina's Secret (1928)
- The Man Who Laughs (1928) ("האיש שצוחק"), ההשראה לדמות הג'וקר בסדרת הקומיקס באטמן
- Three Sinners (1928)
- Street of Sin (1928)
- The Docks of New York (1928)[4]
- The Wolf of Wall Street (1929)
- The Man I Love (1929)
- A Dangerous Woman (1929)
- The Great Lover (1931)
- פריקס (1932)
- Downstairs (1932)[4]
- Billion Dollar Scandal (1933)
- Claudia (1943)[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולגה בקלנובה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אולגה בקלנובה, באתר AllMovie (באנגלית)
אולגה בקלנובה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אולגה בקלנובה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אולגה בקלנובה, באתר Virtual History
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mank, Gregory W. (1999). Women in horror films, 1930s, p. 118. McFarland, ISBN 978-0-7864-0553-4
- ^ 1 2 3 4 5 Meienberg, L. Paul. "Olga Baclanova Biography". נבדק ב-2009-06-07.
- ^ Vazzana, Eugene Michael (2001). Silent film necrology, p. 25. McFarland, ISBN 978-0-7864-1059-0
- ^ 1 2 3 4 5 Meienberg, L. Paul. "Olga Baclanova--The Ultimate Cinemantrap!". נבדק ב-2009-06-07.